קטגוריה:משלי כא ז
שד רשעים יגורם כי מאנו לעשות משפט
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
שֹׁד רְשָׁעִים יְגוֹרֵם כִּי מֵאֲנוּ לַעֲשׂוֹת מִשְׁפָּט.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
שֹׁד־רְשָׁעִ֥ים יְגוֹרֵ֑ם
כִּ֥י מֵ֝אֲנ֗וּ לַעֲשׂ֥וֹת מִשְׁפָּֽט׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
שֹׁד־רְשָׁעִ֥ים יְגוֹרֵ֑/ם כִּ֥י מֵ֝אֲנ֗וּ לַ/עֲשׂ֥וֹת מִשְׁפָּֽט׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים:
• ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
רש"י (כל הפרק)
רש"י (כל הפרק)
רלב"ג (כל הפרק)
"שוד". הרשעים בדעות ששודדו מהם המחשבות וההקדמות המישירות אל האמת עד שהיה זה סבה שיהיו להם דעות כוזבות בהתחלות הנה זה הטעות יאסרם במאסרו וימנעם ממצוא האמת במה שאחר ההתחלות והיה זה סבה אל שיטעו בכל הדברים והנה קרה להם זה ההפסד בדעותיהם מפני שלא רצו לעשות במשפט בחקירתם בהתחלות שיתישבו בהם בדרך שימצאו האמת:
מלבי"ם (כל הפרק)
"שוד רשעים יגורם", כבר אמר מגורת רשע היא תבואנו, שהרשע מפחד תמיד, באר פה כי השוד והשבר שמוכן לבא עליהם הוא יפחיד אותם, שלבם מנבא להם העתיד לבא עליהם, על "שמאנו לעשות משפט" רק שוד ורצח, וי"ל שמוסב למ"ש שפועל אוצרות בלשון שקר הבל נדף מבקשי מות, שעי"כ יגורם השוד, ויכשלו בו, ויל"פ שוד מענין שודד. מה שהם שודדים עי"כ מתפחדים, שהעבירה תפיל פחד על העושה אותה:
ביאור המילות
"יגורם". יפחידם. וי"מ יכריתם ושרשו גרר:
תרגום מצודות: שוד רשעים יגורם - הגזל עצמו יביא עליהם פחד, כי מאנו לעשות משפט - להשיב הגזל לבעליו.
תרגום ויקיטקסט: מעשי השוד, שביצעו אותם רמאים, פגעו גם ברשעים, ואותם רשעים ימאנו (לא ירצו) לעשות בהם משפט על-פי החוק - הם יגררו את הרמאים מחוץ לבית המשפט ויחסלו אותם שם.
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי כא ז.
דקויות
מהו שוד רשעים?
1. לפי רוב הפירושים, הרשעים הם השודדים - השוד שעושים הרשעים הוא יביא עליהם פחד ומוות.
- אך לפי זה, לא ברור מה הפסוק מחדש, הרי בפסוקים רבים נזכר הרעיון שמעשי הרשע מענישים את הרשע (ראו "הרשע מעניש את עצמו").
2. ולענ"ד, הרשעים הם הנשדדים - אדם המתרגל לשדוד ולרמות, בסופו של דבר "ייפול" על קרבנות רשעים שינקמו בו באכזריות.
מה זה יגורם?
1. ע"פ הפשט, המילה היא משורש גור שמשמעו פחד (מצודת ציון): "המפחידם ומורידם בעמקי שאול" (רמ"ד ואלי פירוש שני), או משורש גור שמשמעו מגורים: "כי השוד קרוב לרחוקים משדי, והוא יגור וישכון איתם עד שיגרום את מפלתם" (רמ"ד ואלי פירוש ראשון).
2. אך ייתכן שיש כאן גם רמז לשורש גרר - הרשעים יגררו את הרמאים אל מחוץ לבית המשפט כדי לחסל איתם חשבון:
שוד רשעים, העובדה שאותם רמאים (מהפסוק הקודם) שדדו, בין השאר, גם אנשים רשעים, הוא יגורם, יביא עליהם מגור ופחד, כי אותם רשעים יגררו אותם למקום נסתר ויהרגו אותם שם - הם לא יטרחו לתבוע אותם למשפט - הם ימאנו לעשות איתם משפט על-פי הנהלים המקובלים.
הרמאים סומכים על כך שהם יצליחו לרמות גם במשפט, אבל הם לא לוקחים בחשבון, שבין האנשים שהם מרמים ישנם רשעים גדולים יותר מהם.
כשה' רוצה להעניש חוטאים, הוא לפעמים משתמש בחוטאים יותר גדולים, כדברי חז"ל "מגלגלים חובה על-ידי חייב" (שמחות פרק ח). כאשר ה' רוצה להעניש רמאים גדולים, שמתעשרים כתוצאה מאמירת שקרים וזיופים, הוא משתמש ברשעים גדולים, שיחסלו איתם את החשבון מחוץ לבית המשפט.
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria
דפים בקטגוריה "משלי כא ז"
קטגוריה זו מכילה את 6 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 6 דפים.