ביאור:רצון ושכל - מי קודם?

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

משלי י לב: "שפתי צדיק ידעון רצון, ופי רשעים תהפכות"

התנ"ך מתייחס לרצון כמשהו גבוה, ואין זה דבר מובן מאליו. דקרט למשל, לעומת זאת, טוען כי יש להשליט את השכל על הרצון. ובאמת, מי בא ראשון ומי יסודי יותר - השכל או הרצון? שהרי אנו יודעים כי פעמים רבות האדם רוצה משהו ואין הוא יכול להסביר מדוע הוא רוצה זאת, כי הרצון הוא משהו עמוק יותר, פנימי יותר. אז האם נסכים לדקרט ונאמר שיש עליו תמיד להישמע לשכל?

אני חושב שהפתרון לחידה הזאת נעוץ בשפה העברית, שכן יש לדעתי קשר בין המילה העברית רצון ובין המילה הלועזית רציונל וכך נפתרת הבעיה - הרצון הוא-הוא הרציונל שעומד מאחורי המעשה.

לסיום, כמו הפסוק למעלה יש עוד פסוק אחד שמשתמש בביטוי 'שפתי צדיק' והוא - משלי י כא: "שפתי צדיק ירעו רבים, ואוילים בחסר לב ימותו" ומחיבור שני הפסוקים עולה, כי מי שיודע את הרצון יכול לא רק לשלוט בעצמו אלא גם להנהיג ולרעות אחרים.

מקורות

על-פי מאמר של חגי הופר שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2010-07-23.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/messages/prqim_t2810_7