קטגוריה:משלי י יא

החיים מזמנים לנו הזדמנויות רבות להגיד דברים טובים, דברים צודקים. האם נדע לנצל את ההזדמנות?

מקור חיים = מעיין מים טריים ונקיים, ש"כל השותה מנוזליו יחיה" (ר' יונה גירונדי); צדיק = העושה צדק, הנותן לכל אחד את המגיע לו; מקור חיים פי צדיק = פה המדבר דברי צדק ואמת הוא כמו מעיין נובע, הנותן חיים לכל השומעים: "כי שפתי צדיק אינם פוסקות מדברי מוסרים ודברי צדיקים, וחיים הם לשומעיהם המקשיבים לדבריהם" (רבנו יונה).

הנה כמה דוגמאות המבוססות על מקרים אמיתיים:

1. כשהוא עומד בתור, במקום לקטר על כך שהתור כל כך ארוך ולצעוק על אנשים שמנסים לעקוף, הוא פותח בשיחה מעניינת על משמעות החיים. 2. כשמתקשרים אליה להציע לה להתחבר לכבלים במבצע, היא לא מסתפקת בתשובה קצרה "לא מעוניינת", אלא מוסיפה דברי עידוד וחיזוק "תודה שטרחת להתקשר ולהציע לי, אבל אני לא רואה טלביזיה, אני מעדיפה ללכת לשיעורי תורה, רוצה להצטרף?" 3. כשהיא רואה ילדה שנפגעה, בגלל שילדה אחרת העליבה אותה, היא הולכת לילדה שנפגעה, אומרת לה שהיא חמודה כדי לנחם אותה, ואז הולכת לילדה שפגעה ומבקשת ממנה שתתנצל, ואז חוזרת לילדה שנפגעה ואומרת לה "הנה, היא ביקשה סליחה, היא באמת מצטערת", וכך משלימה בין חברותיה ומחזירה אותן לחיים (והפסוק הבא רומז לכך, (משלי י יב): "...וְעַל כָּל פְּשָׁעִים תְּכַסֶּה אַהֲבָה"*). 4. כשמישהו פונה אליו ומנסה להגיד לו דברי גנאי על הזולת ללא צורך, הוא עונה "סליחה, אני לא מעוניין לשמוע, על-פי התורה אסור לשמוע דברי לשון הרע".

ומצד שני - הרשע:

חמס = קלקול והשחתה; יכסה חמס = החמס שוטף ומכסה את העולם; פי רשעים יכסה חמס = דיבורם של הרשעים מכסה את העולם בקלקול והשחתה:

1. תלונות, קיטורים והאשמות; 2. צעקות ובזיונות; 3. דברי שנאה והסתה, המעוררים מריבות בין אנשים וקבוצות ומקלקלים את החברה (והפסוק הבא רומז לכך, (משלי י יב): "שִׂנְאָה תְּעוֹרֵר מְדָנִים..."). 4. דברי רכילות, לשון הרע ושקרים.

"ואל תתמה שיהיה כוח כל-כך גדול אל הדיבור להמשיך טובה או רעה אל האדם! כי האדם נברא בצלמו ובדמותו של בוראו, וכשם שהבורא ית' ברא את העולם בדיבורו, כך האדם בורא את עצמו בניין של טוב או של רע כפי דיבורו" (רמ"ד ואלי).

הניגוד בפסוק זה הוא בין מקור מים חיים, לבין חמס, שגם הוא נמשל למשקה: משלי ד17: "כִּי לָחֲמוּ לֶחֶם רֶשַׁע, וְיֵין חֲמָסִים יִשְׁתּוּ"* משלי כו6: "מְקַצֶּה רַגְלַיִם, חָמָס שֹׁתֶה, שֹׁלֵחַ דְּבָרִים בְּיַד כְּסִיל"*

דבריו של הצדיק הם מים הנותנים חיים לעולם, ודבריו של הרשע מכסים את העולם בשטפון של קלקול והשחתה.

פיהם של הרשעים מכסה את העולם בחמס, אך קודם-כל הוא מכסה בחמס אותם עצמם, (משלי י ו): "בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק; וּפִי רְשָׁעִים יְכַסֶּה חָמָס"*.

לשם גיוון פירשנו את הביטוי פי רשעים יכסה חמס באופן שונה בשני הפסוקים: בפסוק שלנו פיהם של רשעים מכסה בחמס את העולם, ובפסוק הקודם פיהם של רשעים מכסה בחמס אותם עצמם: "ואין פתרון מקרא זה דומה לפתרון העליון, והענין יורה עליהם" (רש"י, וכן דעת מקרא).