קטגוריה:משלי ו ח
תכין בקיץ לחמה אגרה בקציר מאכלה
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
תָּכִין בַּקַּיִץ לַחְמָהּ אָגְרָה בַקָּצִיר מַאֲכָלָהּ.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
תָּכִ֣ין בַּקַּ֣יִץ לַחְמָ֑הּ
אָגְרָ֥ה בַ֝קָּצִ֗יר מַֽאֲכָלָֽהּ׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
תָּכִ֣ין בַּ/קַּ֣יִץ לַחְמָ֑/הּ אָגְרָ֥ה בַ֝/קָּצִ֗יר מַאֲכָלָֽ/הּ׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים:
• ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
רש"י
רלב"ג
וכבר תראה ממנה שהיא מכינה בקיץ לחמה בהביאה מהפירות בחוריה מה שימצא לה בכל השנה ושם היא אוגרת בקיץ מאכלה. ותפלא מאד מדרכיה בזה הענין, כי אתה תמצא שאם היתה חורה בכותל הנה היא תעלה בו ארחות עקלקלות באופן שלא תקשה כל כך העליה עם כובד המשא שתשא בפיה. גם תמצא מדרכיה שהיא אוכלת חודו של זרע אשר בו מה שמדרגתו מדרגת זרע הזכר, כמו שנזכר בספר הצמחים, בדרך שלא יצא מהגרגרים הטמון בארץ, ובזה יהיה נשמר מהעיפוש. גם תמצא מדרכיה שאם יבואו מים בחורי הנמלים יוציאו תכף הזרע משם ליבשו ואחר כן ישובו להצניעו לשמרו מהעיפוש:
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"תכין" - עם כל זה, מעצמה בחכמתה תכין לחמה בקיץ, עת תמצא על-פני השדה. וממנה למוד להכין הכל בעוד לאל ידך.
מצודת ציון
"אגרה" - ענין אסיפה, כמו (משלי י): "אוגר בקיץ".מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
"תכין בקיץ לחמה", אחרי אשר "אגרה בקציר מאכלה", שהקציר הוא קודם הקיץ שכל ימי הקציר תאגור ותאסוף גרעיני תבואה למאכלה, ואח"כ כשכלה קציר והתחילו ימי הקיץ שאין עוד גרעיני תבואה בשדה, תשתדל להכין את לחמה, להניחו במקום משומר, ולחתוך ראש הגרעינים שלא יצמחו, ובזה תקח מוסר להרבות לאסוף חקי החכמה ודברי התורה בלבך כל ימי הנעורים, ואל תאמר די, ואחר שאספת כולם אז תבינם בשכלך. כמ"ש ליגמר איניש והדר לסבר, ולהכין לך צידה ליום מועד כמו שהנמלה מכינה על ימי החורף. כי רק מי שטרח בע"ש יאכל בשבת, וכן אחר שאספת חקי החכמה תכינם ע"י בינתך ושכלך שיהיו לחם הנפש, כי החכמה והתורה הוא מזון צחצחות הנפש ליום מועד:
ביאור המילות
"בקיץ, בקציר". הקיץ אחר הקציר (ע"ל י' ה'):נחמיאש
• לפירוש "נחמיאש" על כל הפרק •
ואף על פי כן תכין בקיץ לחמה אגרה בקציר מאכלה – כדי שיהיה לה טרף מיוחד. וכבר נסו הראשונים דבר זה ומצאו שאין אחת גוזלת מחבירתה. על כן יש לך לראות דרכיה ולהתחכם ואל תתעצל, אלא השתדל לעשות מלאכה שתחיה בה אתה ואשתך ובניך ובנותיך ואנשי ביתך:
תכין בקיץ לחמה. הוא שם כלל לכל מאכל, כמא דאת אמר (תהלים קלו, כה) "נותן לחם לנל בשר". ונקראת הפת בפרט לחם, כי הוא העיקר הסועד לב האדם. ועל מה שאוכלת מיד אמר [תכין] בקיץ לחמה, ועל מה שאוכלת אחר זמן אמר: אגרה בקציר מאכלה. כי על מה שאוכלת מיד נופל לשון הכנה, כמא דאת אמר (בראשית מג, טז) "וטבוח טבח והכן" וגו'. ועל מה שאוכלת אחר זמן נופל לשון אגרה, כמא דאת אמר (דברים כח, לט): "ויין לא תשתה ולא תאגור", שטעמו: לא תשתה מיד, ולא תאגור ותאסוף לאחר זמן. ולפי דרכיה למדנו חכמתה, כי הזרעונים שרואה שיכולין להתקיים, אוגרת לאכלם לאחר זמן; והזרעונים שרואה שהם לחים וקרובים להתעפש, מפנה אותם לאוכלם מיד.
תרגום מצודות: - ועם כל זה, מעצמה בחכמתה תכין לחמה בקיץ, עת תמצא על-פני השדה, ואגרה (אספה) מאכלה בקציר. וממנה למוד להכין הכל בעוד לאל ידך.
תרגום ויקיטקסט: - כל נמלה מכינה בקיץ פירורי-לחם לעונת החורף, וכך המושבה כולה מצליחה לאגור בעונת הקציר את המאכלים שתאכל בחורף.
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי ו ח.
דקויות
מידה שניה שאפשר ללמוד מהנמלה היא לחסוך ולתכנן לעתיד.
מינים רבים של נמלים, ובפרט של נמלת הקציר הנפוצה בארץ ישראל, חיים על אוכל הנפוץ בעיקר בקיץ, כגון גרעיני תבואה. כל מושבה של נמלים בונה קן גדול עם תאים מבודדים מפני מים, דבר שהיה ידוע כבר בימי קדם: "הנמלה הזו, שלשה בתים יש לה, ואינה כונסת בעליון מפני הדלף, ולא בתחתון מפני הטינה, אלא באמצעי" (דברים רבה ה ב). כל מושבת-נמלים אוגרת כמה קילוגרמים של תבואה בעונת הקיץ, כך שיהיה להן אוכל בעונת החורף.
העצל המתבונן בנמלה אמור ללמוד ממנה לחשוב על העתיד, גם אם הכסף שהוא מרויח עכשיו מספיק לפרנסתו - שיעבוד קצת יותר כדי שיוכל גם לחסוך לתקופות של מחסור, "וממנה למוד להכין הכל בעוד לאל ידך" (מצודת דוד).
הקטע מלמד שיש לעבוד כדי לצבור מזון חומרי: "תכין בקיץ לחמה, אגרה בקציר מאכלה". ויש כאן גם רמז לצבירת קניין רוחני: "אף אתם התקינו לכם מצות מן העולם הזה לעולם הבא" (רבי שמעון בר יוחאי, דברים רבה ה ב), "ראה דרכיה וחכם, רוצה לומר, תלמד ממנה בהנהגת אסיפת חוקי החכמה בזריזות והשתדלות רב" (מלבי"ם).
הפסוק שלנו נותן עצה מעשית לתיקון המידות - ללכת וללמוד מן הנמלים. אך יש מחכמי ישראל שהרחיבו את הרעיון וטענו, שה' מלכתחילה ברא את הנמלים כדי שנוכל לבוא וללמוד מהן: "הקדוש-ברוך-הוא ברא בריה חלשה, האוגרת לחמה וטורחת, כדי להחכים העצל, דכתיב: "לך אל נמלה עצל, ראה דרכיה וחכם". לכן יתבייש בראותו הנמלה זריזה וזהירה בענייניה, ילמד ממנה לאחוז בה כמוה במידת הזריזות, לצאת נפשו מתחת העצלות מידי שחת" (אורחות צדיקים טז - שער העצלות, וכן מלבי"ם על הפסוק).
הקבלות
חשוב לחסוך לעתיד - כך נאמר גם בפסוקים נוספים, (משלי י ה): "אֹגֵר בַּקַּיִץ - בֵּן מַשְׂכִּיל, נִרְדָּם בַּקָּצִיר - בֵּן מֵבִישׁ"*, (משלי ל כה): "הַנְּמָלִים - עַם לֹא עָז, וַיָּכִינוּ בַקַּיִץ לַחְמָם" (ראו החכמה חשובה יותר מהגודל).
הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "משלי ו ח"
קטגוריה זו מכילה את 16 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 16 דפים.