ביאור:משלי ו יט

משלי ו יט: "יָפִיחַ כְּזָבִים עֵד שָׁקֶר, וּמְשַׁלֵּחַ מְדָנִים בֵּין אַחִים."

תרגום מצודות: - עד שקר מפיח (מדבר) כזבים (ואחת היא);

ובין אחים ואוהבים ומשלח מדנים (מגרה מחלוקת) בסיפור לשון הרע. והיא השביעית הקשה מכולן, כי בזה הורג שלשה - את עצמו והמקבלו והנאמר עליו.

תרגום ויקיטקסט: 6. עד שקר אשר מפיח (אומר) כזבים (הבטחות שאינו יכול לקיים),

7. ומשלח (מצית, מעורר) מדנים (סכסוכים) בין אחים.

בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי ו יט.

דקויות

מה זה יפיח?

1. רוב המפרשים פירשו מהשורש פוח - יוציא רוח מפיו, ידבר (מצודת ציון ועוד).

2. אולם "דעת מקרא" על ספר משלי פירשו מהשורש יפח - שבאוגריתית משמעו עֵד.

הקבלות

יפיח כזבים ועד שקר נזכרים בפסוקים נוספים בספר משלי, (משלי יב יז): "יָפִיחַ אֱמוּנָה יַגִּיד צֶדֶק, וְעֵד שְׁקָרִים מִרְמָה"*, (משלי יד ה): "עֵד אֱמוּנִים לֹא יְכַזֵּב, וְיָפִיחַ כְּזָבִים עֵד שָׁקֶר"*, (משלי יט ה): "עֵד שְׁקָרִים לֹא יִנָּקֶה, וְיָפִיחַ כְּזָבִים לֹא יִמָּלֵט"*, (משלי יט ט): "עֵד שְׁקָרִים לֹא יִנָּקֶה, וְיָפִיחַ כְּזָבִים יֹאבֵד"*, (משלי כה יח): "מֵפִיץ וְחֶרֶב וְחֵץ שָׁנוּן - אִישׁ עֹנֶה בְרֵעֵהוּ עֵד שָׁקֶר"*.

והשורש לכולם בתורה, (שמות כ יב): "לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר", (דברים יט יח): "וְדָרְשׁוּ הַשֹּׁפְטִים הֵיטֵב וְהִנֵּה עֵד שֶׁקֶר הָעֵד, שֶׁקֶר עָנָה בְאָחִיו"

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/ktuv/mj/06-19