מדרש משלי (בובר) ו ו

(משלי ו ו): "לך אל נמלה עצל" - אמר רבי יהודה בן פדייה: עתידין הרשעים לומר לפני הקב"ה לעתיד לבוא 'ריבון העולמים, הניחנו ונעשה תשובה לפניך', והקב"ה אומר להם: שוטים שבעולם, עולם שהייתם בו דומה לערב שבת, והעולם הזה דומה לשבת: אם אין אדם מתקן עצמו בערב שבת - מה אוכל בשבת?'.

ד"א דבר אחר - פירוש נוסף עולם שהייתם בו דומה ליבשה, והעולם הזה דומה לים: אם אין אדם מתקן עצמו ביבשה, מהו אוכל בים?

ד"א דבר אחר - פירוש נוסף עולם שהייתם בו דומה לפרוזדור, והעולם הזה דומה לטרקלין, אם אין אדם מתקן עצמו בפרוזדור, היאך ייכנס לטרקלין?

ד"א דבר אחר - פירוש נוסף עולם שהייתם בו דומה לימות החמה, והעולם הזה דומה לימות הגשמים, אם אין אדם חורש וקוצר ובוצר וזורע בימות החמה - מהו אוכל בימות הגשמים? ועוד: היה לכם ללמוד מן הנמלה, הה"ד הדא הוא דכתיב - זהו שכתוב "לך אל נמלה עצל, ראה דרכיה וחכם". ומה היא חכמתה -


(משלי ו ז): "אשר אין לה קצין שוטר ומושל", (משלי ו ח): "תכין בקיץ לחמה, אגרה בקציר מאכלה".

רבי אליעזר שאל את רבי יהושע, אמר לו: רבי, פסוק זה מהו פירושו? אמר לו: הנמלה אין לה שוטר ולא מושל להחכימה, אלא חכמתה ממנה, והרשעים היה להם ללמוד ממנה, אלא התחזקו בעצלותם ובטיפשותם ולא עשו תשובה, לפיכך אמר שלמה:


(משלי ו ט): "עד מתי, עצל, תשכב?", (משלי ו י): "מעט שנות, מעט תנומות" - מעט שנות כדי שתקום למשנתך, מעט תנומות כדי שתקום לתפילה, "מעט חיבוק ידיים לשכב" - זה תשמיש המיטה.


(משלי ו יא): "ובא כמהלך ראשך" - זה מלך המשיח, שעתיד לבוא בראשם של ישראל, שנאמר (מיכה ב יג): "ויעבור מלכם לפניהם וה' בראשם".