ביאור:משלי ו לג

משלי ו לג: "נֶגַע וְקָלוֹן יִמְצָא, וְחֶרְפָּתוֹ לֹא תִמָּחֶה."

תרגום מצודות: - מן השמים ימצא נגע, כי על-ידי גילוי עריות הנגעים באים; ומן הבריות ימצא קלון, וחרפתו לא תמחה (לא תהיה נשכחת).

תרגום ויקיטקסט: - הנואף מוצא רק נגע (מחלה) וקלון (בוז).

(ב) החרפה שהוא גורם למשפחה שהוא פוגע בה לא תימחה, אי אפשר לתקן אותה -

בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי ו לג.

דקויות

נגע = מחלה; אולי הכוונה למחלת מין. בניגוד לגנב, הגונב כדי למלא נפשו, הנואף משחית נפשו - מסכן את עצמו במחלות.

קלון = בוז; בניגוד לגנב, שלא יבוזו לו, הנואף גורם לעצמו ביזיון.

וחרפתו לא תימחה =

1. הבזיון שיבוזו לנואף לא יישכח;

2. הבזיון שהנואף גורם לבעל הנבגד ולמשפחתו לא יוכל להימחק, כלומר הניאוף גורם נזק בלתי הפיך, בניגוד לגניבה שאותה אפשר לתקן.

3. ומשום כך, גם עוונו של הנואף לא יימחה מלפני ה', "כי בעוונות שבין אדם למקום בלבד... שייך" (ישעיהו מג כה): "אָנֹכִי אָנֹכִי הוּא מֹחֶה פְשָׁעֶיךָ לְמַעֲנִי", "אבל בעוונות שהם גם בין אדם לחבירו... אם אין מחילה למטה אי אפשר שתהיה מחיה למעלה" (ע"פ רמ"ד ואלי).

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/ktuv/mj/06-33