ביאור:משלי ו כד

משלי ו כד: "לִשְׁמָרְךָ מֵאֵשֶׁת רָע, מֵחֶלְקַת לָשׁוֹן נָכְרִיָּה;"

תרגום מצודות: - כי המוסר יועיל לשמרך מאשה זונה, ומחלקלקות פתויי הנכריה. והוא כפל ענין במילים שונות.

תרגום ויקיטקסט: המצוה תשמור עליך מלהתקרב אל אישה שתמשוך אותך לעשות מעשה רע, והתורה תשמור עליך מלהתפתות מהדיבורים החלקים והנעימים שאומרת בלשונה אישה נכריה.

בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי ו כד.

דקויות

מי היא אשת רַע?

1. אישה שיש לה מנהג רע (רש"י) ומשועבדת ליצר הרע (רמ"ד ואלי פירוש ראשון);

2. אישה הנשואה לאדם רַע הגורם לה לבגוד בו: "כי השם יתברך לא יתן כמו זאת האשה המנאפת לטובים" (רלב"ג), "כי בוודאי לפי הרוב אין האישה בוגדת במי שעשאה כלי, אלא אם כן הוא בוגד בה בתחילה" (רמ"ד ואלי פירוש שני).

3. ובשינוי ניקוד, אֵשֶׁת רֵע = אישה נשואה לאדם אחר, כמו (דברים ה יז): "וְלֹא תַחְמֹד אֵשֶׁת רֵעֶךָ".

מבנה הפסוק

אפשר לפרש את הפסוק בהקבלה לפסוק הקודם:

כי נר מצוה - המצוה, המעשית, מצילה מֵאֵשֶׁת רָע. כך למשל, איסור נגיעה, בין איש לאשה שאינה אשתו, מקטין מאד את הסיכויים שהם יחטאו, גם אם האישה היא רעה ובוגדנית.

ותורה אור - התורה, המילולית, מצילה מֵחֶלְקַת לָשׁוֹן נָכְרִיָּה = אישה נכריה היודעת לפתות בדיבוריה. התורה נותנת לאדם ראיה כללית ומפוכחת על משמעות הקשר שבין איש לאשה. התורה מראה לאדם מה הערך האמיתי של הנוכריה הזאת, עד כמה בזויה האשה הבוגדנית, ועד כמה אהובה וטהורה האשה הצדיקה. אדם שלומד תורה וקולט את הגישה הזאת, באופן טבעי פחות נמשך לפיתוייהן של נשים בוגדניות.

הקבלות

ישנה הקבלה בין הקטע המתחיל בפסוק 20 לבין דברים יא.

פסוק 20: "נְצֹר, בְּנִי, מִצְוַת אָבִיךָ, וְאַל תִּטֹּשׁ תּוֹרַת אִמֶּךָ!" מקביל אל (דברים יא יג): "וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ תִּשְׁמְעוּ אֶל מצותי אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם" ו(דברים יא יט): "וְלִמַּדְתֶּם אֹתָם אֶת בְּנֵיכֶם לְדַבֵּר בָּם".

פסוק 21: "קָשְׁרֵם עַל לִבְּךָ תָמִיד, עָנְדֵם עַל גַּרְגְּרֹתֶךָ" מקביל אל (דברים יא יח): "וְשַׂמְתֶּם אֶת דְּבָרַי אֵלֶּה עַל לְבַבְכֶם וְעַל נַפְשְׁכֶם וּקְשַׁרְתֶּם אֹתָם לְאוֹת עַל יֶדְכֶם וְהָיוּ לְטוֹטָפֹת בֵּין עֵינֵיכֶם".

פסוק 22: "בְּהִתְהַלֶּכְךָ תַּנְחֶה אֹתָךְ, בְּשָׁכְבְּךָ תִּשְׁמֹר עָלֶיךָ, וַהֲקִיצוֹתָ הִיא תְשִׂיחֶךָ" מקביל אל (דברים יא יט): "וְלִמַּדְתֶּם אֹתָם אֶת בְּנֵיכֶם לְדַבֵּר בָּם בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ".

פסוק 24: "לִשְׁמָרְךָ מֵאֵשֶׁת רָע, מֵחֶלְקַת לָשׁוֹן נָכְרִיָּה" מקביל אל (דברים יא טז): "הִשָּׁמְרוּ לָכֶם פֶּן יִפְתֶּה לְבַבְכֶם וְסַרְתֶּם וַעֲבַדְתֶּם אֱלֹהִים אֲחֵרִים וְהִשְׁתַּחֲוִיתֶם לָהֶם".

""

שני הקטעים מנחים אותנו לשים את המצוות על ליבנו ולקשור אותם על גופנו, כדי שנינצל מפיתויים. אולם בספר משלי, הפיתוי העיקרי שיש להיזהר מפניו הוא אישה זרה, ובספר דברים, הפיתוי העיקרי הוא עבודה זרה.

הקבלה זו תומכת בדברי המפרשים האומרים שהאשה הזרה היא משל לעבודה זרה: "לשמרך מאשת רע - התורה תשמרך מאשה של מנהג רע. ועל כרחך, לא דבר שלמה אשה רעה אלא כנגד עבודת גלולים, שהיא שקולה כנגד הכל. שאם תאמר אשה זונה ממש, וכי כל שכרה ושבחה של תורה ששומרת מן הזונה לבדה?! אלא, על כרחך זו עבודת גלולים, שהיא חמורה כנגד הכל" (רש"י על משלי ו24).

אולם יש שפירשו שהכוונה לאשה זרה ממש, ו"הזהיר זה בעבור כי היא ראש לעבירות" (ר' יונה גירונדי, בהרחבה);

וכן יש שפירשו שהכוונה ליצרים ותאוות, "לשמורך מאשת רע - היא החמדה, שהיא הנוקבא של הרע... שהיא אינה רוצה אלא להרע לאדם - שיהא רודף כל ימי חייו אחר ההבל, ולא ינוח יום ולילה, ואינו אוכל ואינו שותה, ונוסע למרחקים בצינים ופחים, ואין לו לא עולם הזה ולא עולם הבא, ולכן נקראת אשת רע, שאין בה טוב כלל. מחלקת לשון נכריה - היא התאוה, שנקראת נכריה... וזו התאוה, יש לה חלקת פה, כי היא מדברת טוב לאדם, ומראה את עצמה לאדם כאוהב - לתת לו תענוגי עולם הזה, 'אכול ושתה' תאמר לו, ושימלא תאוותו וילך אחרי תענוגי העולם הזה, ולכן אמר מחלקת לשון נכריה" (הגאון מווילנה).

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/ktuv/mj/06-24