קטגוריה:משלי ו ג
עשה זאת אפוא בני והנצל כי באת בכף רעך לך התרפס ורהב רעיך
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
עֲשֵׂה זֹאת אֵפוֹא בְּנִי וְהִנָּצֵל כִּי בָאתָ בְכַף רֵעֶךָ לֵךְ הִתְרַפֵּס וּרְהַב רֵעֶיךָ.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
עֲשֵׂ֨ה זֹ֥את אֵפ֪וֹא ׀ בְּנִ֡י וְֽהִנָּצֵ֗ל
כִּ֘י בָ֤אתָ בְכַף־רֵעֶ֑ךָ
לֵ֥ךְ הִ֝תְרַפֵּ֗ס וּרְהַ֥ב רֵעֶֽיךָ׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
עֲשֵׂ֨ה זֹ֥את אֵפ֪וֹא׀ בְּנִ֡/י וְֽ/הִנָּצֵ֗ל כִּ֘י בָ֤אתָ בְ/כַף־רֵעֶ֑/ךָ לֵ֥ךְ הִ֝תְרַפֵּ֗ס וּ/רְהַ֥ב רֵעֶֽי/ךָ׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים:
• ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
רש"י (כל הפרק)
"לך התרפס" - התר לו פס יד לשלם לו ממונו
"ורהב רעיך" - ואם אין לו ממון עמך אלא שנוקשת באמרי פיך לדבר לו קשות הרבה עליו רעים לבקש ממנו שימחול לך
"דבר אחר בני אם ערבת לרעך" - אחר שנעשית ערב להקב"ה שהוא רעך כדכתיב זה דודי וזה רעי (שיר ה) וקבלת עליך בסיני ובערבות מואב באלה ובשבועה לשמור מצותיו
"תקעת לזר כפיך" - שתשוב ותסור מדרכיו ותדבק באפיקורסין ללכת בדרכיהם
"עשה זאת אפוא בני והנצל" - הואיל ובאת בכף רעך בסיני וקבלת אלהותו עליך
"לך התרפס" - הכנע לפניו כאסקופה הנרפסת ונדרסת
"ורהב רעיך" - הרבה רעים שיתפללו עליך לפניו וכן נדרש במדרש תהיליםרלב"ג (כל הפרק)
הנה כשיהיה הענין כן עשה זאת איפוא בני והנצל כי באת בכף רעך ונשתעבדת לו בזה החוב אין לך תקנה בזה אלא שתלך ותכנע לפניו ותתן לו הגאוה והרוממות בהשתדלך בחכמה ובתבונה כי אז תשיג לו שהוא בתכלית הרוממות והגאוה ואתה בתכלית השפלות ביחס אל רוממותו. ובזה האופן תמלט מזה הערבות, ר"ל בהפרדך מהמשך אחר התאוה ובהיותך נכנע מאד לפני הש"י והשכילך רוממותו והתנשאותו. אל תתעצל בזה אך נהוג בו בזריזות:
ביאור המילות
"עשה זאת, התרפס". הכנע:
"ורהב רעך". תן לו רוממות וגאוה עליך:
מלבי"ם (כל הפרק)
"עשה זאת אפוא", זאת העצה שתעשה למען "תנצל", אחר "שבאת בכף רעך" והערבות שלו קודם, "לך התרפס", השפל עצמך לפני הזר שיפטרך מן התקיעת כף, "ורהב רעיך" או שתגדיל את ריעך למלאת רצונו עד שיפטור אותך מן החיוב שנתחייבת:
ביאור המילות
"התרפס". פי' חז"ל התר פסת יד, ומצאנו מתרפס ברצי כסף לשון הכנעה לפני הדום רגליו, כמו ושארה ברגלה רפסה (דניאל ז'):
מצודות (כל הפרק)
מצודת דוד
"עשה זאת איפוא בני" - ר"ל: עתה עשה זאת בני והנצל מיד המלוה, כי באת בידו ונתחייבת לו.
"לך התרפס" - היה לו למרמס הרגל, ר"ל הכנע עצמך לפניו.
"ורהב רעך" - החזק והמשל רעך על עצמך.
מצודת ציון
"אפוא" - כמו עתה, וכן (ישעיהו כב): "מה לך אפוא".
"התרפס" - ענין דריסה ורמיסה, כמו (דניאל ז): "ושארה ברגלה רפסה".
"ורהב" - ענין התחזקות, כמו (ישעיהו ג): "ירהבו הנער בזקן".נחמיאש (כל הפרק)
(ג) עשה זאת איפה בני והנצל, כי באת בכף רעך לך התרפס ורהב רעיך. כלומר, [באת] ברשתו, לך התרפס, מגזרת (דניאל ז, ז) "ברגלה רפסה". והטעם, לך אליו והכנע והיה לו למרמס.
ורהב רעך — פירש ר׳ סעדיה, טעם ורהב כמו ופייס, פירש לפי מקומו מבלי דמיון. והנגיד ז״ל פירש, קבע לו זמן לפרעו, מעניין (תהלים צ, י) "ורהבם עמל ואון", שטעמו, וזמנם עמל ואון. ור׳ יונה המדקדק ז״ל פירש, השליטנו ממונו, מגזרת "ירהבו הנער בזקן" (ישעיהו ג, ה), ותרגום שלטון. ולדעת ר׳ יונה ז״ל יהיה טעם הפסוק: לך התרפס אם אין לך לשלם, ורהב רעך אם יש לך לשלם. וה״ר ישראל פירש, עשהו שלטון עליך, על דרך (משלי כב, ז) "עבד לוה לאיש מלוה". והוא לשון בראשית רבה (פרשה צג): התחבק בעפר רגליו והמליכהו עליך.
ויש מפרשים שמשפטו 'ותרהב רעך', כמו (משלי ד, ד) "שמור מצוותיו וחיה", שמשפטו 'ותחיה'. והטעם, לך התרפס, על ידי שתכנע לפניו תרהב רעך, שתנצחהו בדברי פיוסים ותחנונים.
[המשך הגמרא בסוף יומא:] עשה זאת וגו׳ לך התרפס ורהב רעיך — אם ממון יש לך בידך, התר לו פסת יד; ואם לאו, הרבה עליו רעים. דרשו התרפס כעין מלה מורכבת, ודרשו רהב כמו "הרב כבסני" ((תהלים נא, ד). ורעיך לשון רבים, לפי שמצאום מלא ביו״ד.
תרגום מצודות: - אפוא (עתה), עשה זאת בני והנצל מיד המלוה, כי באת בידו ונתחייבת לו: לך התרפס, היה לו למרמס הרגל, רוצה לומר: הכנע עצמך לפניו; ורהב (החזק והמשל) רעך על עצמך.
תרגום ויקיטקסט: - עכשיו, בני, יש רק דבר אחד שאתה יכול לעשות כדי להינצל מהמלכודת, כי באת בכף רעך ויש לך מחוייבות כלפיו:
- לך, השפל את עצמך, התרפס ורהב (דבר בכבוד) אל שני רעיך (זה שהתחייבת עבורו וזה שהתחייבת כלפיו), ונסה להגיע איתם להסדר -
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי ו ג.
דקויות
מה זה להתרפס?
1. חז"ל דרשו: "התר לו פס יד, לשלם לו ממונו" (רש"י).
2. ולפי הפשט, השורש רפס מציין הכנעה ורמיסה, כמו החיה המתוארת ב(דניאל ז יט): "וּשְׁאָרָא בְּרַגְלַיהּ רָפְסָה". אם כך, "התרפס = היכנע" (רלב"ג, וכן מלבי"ם ומצודות).
ספר משלי מזהיר את הקורא כמה פעמים שלא ייכנס לערבוּת, וכאן הוא ממחיש לו לאן הערבות עלולה להביא אותו - למצב של השפלה והתגלגלות ברֶפֶשׁ.
ולא רק לפני אדם אחד אלא לפני שניים - רֵעֶיךָ בלשון רבים - המלוה והלווה; למלווה אתה צריך להתחנן שירחם עליך בגביה, וללווה אתה צריך להתחנן שיחזיר את החוב בעצמו. הכנסת את עצמך לעיסקה שאין לך כל תועלת ממנה, ובסוף מצאת את עצמך בתחתית - משועבד גם למלווה וגם ללווה. אל תעשה את זה שוב!
הקבלות
יהודה בן יעקב הבטיח לאביו שיהיה ערֵב עבור בנימין אחיו. כשהמשנה למלך מצרים רצה לקחת את בנימין לעבד, יהודה התרפס בפניו כדי שיוותר לו. ממעשיו של יהודה למדנו, שאדם צריך לוותר על כבודו כדי לעמוד בהתחייבויותיו:
- בני, אם ערבת לרעך - זה יהודה (שאמר, בבראשית מג9): "אנכי אערבנו".
- תקעת לזר כפיך - "...מִיָּדִי תבקשנו".
- נוקשת באמרי פיך - "...אם לא הביאותיו אליך, וחטאתי לך כל הימים".
- עשה זאת בני והנצל - לך והדבק בעפר רגליו וקבל מלכותו ואדנותו: "ויגש אליו יהודה" .
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria
דפים בקטגוריה "משלי ו ג"
קטגוריה זו מכילה את 6 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 6 דפים.