ביאור:דברים יז טז

<< · ביאור · דברים יז · פסוקים: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ · >>

הפסוק

---

בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:דברים יז טז.

לא ירבה לו סוסים - ולא ישיב את העם מצרימה

דברים יז טז: " "רַק לֹא יַרְבֶּה לּוֹ סוּסִים, וְלֹא יָשִׁיב אֶת הָעָם מִצְרַיְמָה לְמַעַן הַרְבּוֹת סוּס, וה' אָמַר" "לָכֶם 'לֹא תֹסִפוּן לָשׁוּב בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה עוֹד'" "

המפרשים נחלקו בהבנת המצוה "לא ירבה לו סוסים" - הן לגבי פרטיה והן לגבי טעמה:

לא ירבה לו סוסים - כמה?

מלשון הכתוב לא ירבה נראה שמותר למלך להחזיק סוסים, בתנאי שלא יחזיק "הרבה מדי". כמה זה הרבה?

1. מנהיגי ישראל הראשונים לא החזיקו סוסים כלל. גם כשלכדו סוסים במלחמה, עיקרו אותם כך שלא יוכלו עוד לשמש למלחמה:

• (יהושע יא ו): "וַיֹּאמֶר ה' אַל יְהוֹשֻׁעַ אֶל תִּירָא מִפְּנֵיהֶם כִּי מָחָר כָּעֵת הַזֹּאת אָנֹכִי נֹתֵן אֶת כֻּלָּם חֲלָלִים לִפְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת סוּסֵיהֶם תְּעַקֵּר וְאֶת מַרְכְּבֹתֵיהֶם תִּשְׂרֹף בָּאֵשׁ"
• שאול, המלך הראשון, קיים מצווה זו ולא החזיק סוסים כלל - משפחתו החזיקה רק אתונות (ראו שאול המלך - עלייתו ונפילתו ).
• (שמואל ב ח ד): "וַיִּלְכֹּד דָּוִד מִמֶּנּוּ אֶלֶף וּשְׁבַע מֵאוֹת פָּרָשִׁים וְעֶשְׂרִים אֶלֶף אִישׁ רַגְלִי, וַיְעַקֵּר דָּוִד אֶת כָּל הָרֶכֶב , וַיּוֹתֵר מִמֶּנּוּ מֵאָה רָכֶב"( רש"י שם) .

אם כך, לא ירבה לו סוסים = יותר מאחד. מן הסתם, מותר לו להחזיק סוס אישי לצורך רכיבה; כך נראה גם מהמשנה: "לא ירבה לו סוסים - אלא כדי מרכבתו" ( משנה סנהדרין ב ד ) .

2. אולם בתלמוד פירשו, שמותר למלך להחזיק סוסים לא רק עבור עצמו, אלא גם עבור פרשיו - כלומר הצבא; האיסור הוא רק על החזקת "סוסים בטלים":

• "רק לא ירבה לו סוסים - יכול לא ירבה למרכבתו ולא לפרשיו? תלמוד לומר לא ירבה לו, לו אין מרבה, אבל מרבה הוא למרכבתו ולפרשיו. אם כן למה נאמר סוסים ? סוסים בטלים. מנין אפילו סוס אחד והוא בטל? תלמוד לומר סוס . ומנין כי כדאי הוא שיחזיר את העם למצרים? תלמוד לומר לא ירבה לו סוסים ולא ישיב. והלא דברים קל וחומר - ומה מצרים, שהברית כרותה עליה  - עבירה מחזירתם לשם; שאר ארצות שאין הברית כרותה עליהם, על אחת כמה וכמה" ( ספרי ) .
• " "לא ירבה לו" "סוסים ('לו' משמע להרחיב דעתו ולהגדיל ברבוי סוסים) -" "יכול אפילו כדי מרכבתו ופרשיו ?!" "(מלכות בלא רכב ופרשים מי חשיבא?!)" "תלמוד לומר: לו : לו אינו מרבה, אבל מרבה הוא כדי רכבו ופרשיו; הא מה אני מקיים 'סוסים'? - סוסים הבטלנין; מניין שאפילו סוס אחד והוא בטל - שהוא ב'לא ירבה'? תלמוד לומר: למען הרבות סוס ; וכי מאחר דאפילו סוס אחד והוא בטל קאי ב'לא ירבה' – סוסים למה לי? לעבור בלא תעשה על כל סוס וסוס. טעמא דכתב רחמנא 'לו', הא לאו הכי הוה אמינא אפילו כדי רכבו ופרשיו" "נמי לא! לא, צריכא לאפושי (לאפושי רכב ופרשים וסוסים לרכוב בהרווחה ולא בצמצום; לשון אחר 'לאפוחי' גרסינן: כשרוכב סוס אחד ומושך סוס אחד אצלו ביד ורוכב פעם על זה ופעם על זה, להרגיע את חבירו)." " ( בבלי סנהדרין כא: ) .
• "אפילו סוס אחד פנוי להיות רץ לפניו, כדרך שעושין שאר המלכים, אסור" ( רמב"ם הלכות מלכים ומלחמות ג ג ) .

כך נראה גם מספר משלי, המלמד שמותר להחזיק סוסים כדי להיות מוכנים למלחמה, (משלי כא לא): "סוּס מוּכָן לְיוֹם מִלְחָמָה - ולה' הַתְּשׁוּעָה"( פירוט ); האיסור הוא רק על החזקת סוסים בטלים, לשם כבוד והתפארות.

ראו גם: מצוה:שלא ירבה המלך סוסים .

לא ירבה לו סוסים - מדוע? (ומה הקשר למצרים?)

2. לפי הפירוש השני, מותר למלך להחזיק סוסים לצורך המלחמה, רק שאסור לו להרבות בסוסים שאין בהם צורך, וזאת משתי סיבות נפשיות: הדבר עלול לפגוע במידת הבטחון שלו בה', וכן הדבר עלול לעורר בו גאוה (כמו שכתוב בהמשך "לבלתי רום לבבו מאחיו"): "הזהיר לא ירבה לו סוסים אפילו מארצו ומארץ שנער או בדרך סחורה המותרת, שלא יבטח על רכבו כי רב ועל פרשיו כי עצמו מאוד, אבל יהיה מבטחו בשם אלהיו... וטעם רק לומר, אף על פי שתשים עליך מלך ככל הגוים אשר סביבותיך, רק לא יהיה כמלכיהם, שלא ירבה סוסים כאשר יעשו הם, שכל חפצם במלכים למען הרבות להם סוסים ופרשים" ( רמב"ן ) .

כמו כן, ייתכן שהאיסור להרבות סוסים הוא רק סייג על האיסור להשיב את העם מצרימה: "לא ירבה לו סוסים -... שלא ישיב את העם מצרימה, שהסוסים באים משם, כמה שנאמר בשלמה..." ( רש"י ) ; וייתכן גם שיש כאן שני איסורים: איסור כללי להרבות סוסים מכל מקום, ואיסור נוסף להרבות סוסים ע"י קשרים עם מצרים ( רמב"ן ) .

הקשר בין סוסים למצרים הוא מקרי - בעת העתיקה, מצריים היתה מעצמה צבאית שהתמחתה בסוסים:

• (שמות יד ט): "וַיִּרְדְּפוּ מִצְרַיִם אַחֲרֵיהֶם וַיַּשִּׂיגוּ אוֹתָם חֹנִים עַל הַיָּם כָּל סוּס רֶכֶב פַּרְעֹה וּפָרָשָׁיו וְחֵילוֹ עַל פִּי הַחִירֹת לִפְנֵי בַּעַל צְפֹן"
• דברים יא ד: " "וַאֲשֶׁר עָשָׂה לְחֵיל מִצְרַיִם" "לְסוּסָיו וּלְרִכְבּוֹ אֲשֶׁר הֵצִיף אֶת מֵי יַם סוּף עַל פְּנֵיהֶם בְּרָדְפָם אַחֲרֵיכֶם וַיְאַבְּדֵם ה' עַד הַיּוֹם הַזֶּה" "

ולכן, כמה ממלכי ישראל פנו למצרים כדי להשיג סוסים:

• מלכים א י כח-כט: " "וּמוֹצָא הַסּוּסִים" "אֲשֶׁר לִשְׁלֹמֹה" "מִמִּצְרַיִם , וּמִקְוֵה סֹחֲרֵי הַמֶּלֶךְ יִקְחוּ מִקְוֵה" "בִּמְחִיר. וַתַּעֲלֶה" "וַתֵּצֵא" "מֶרְכָּבָה מִמִּצְרָיִם בְּשֵׁשׁ מֵאוֹת כֶּסֶף וְסוּס בַּחֲמִשִּׁים וּמֵאָה;" "וְכֵן לְכָל מַלְכֵי הַחִתִּים וּלְמַלְכֵי אֲרָם בְּיָדָם יֹצִאוּ" ", וכן דברי הימים ב א טז-יז    דברי הימים ב ט כח
• ישעיהו לא א-ג: " "הוֹי הַיֹּרְדִים מִצְרַיִם לְעֶזְרָה, עַל סוּסִים יִשָּׁעֵנוּ, וַיִּבְטְחוּ עַל רֶכֶב כִּי רָב וְעַל פָּרָשִׁים כִּי עָצְמוּ מְאֹד; וְלֹא שָׁעוּ עַל קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל, וְאֶת ה' לֹא" "דָרָשׁוּ... וּמִצְרַיִם" "אָדָם וְלֹא אֵל," "וְסוּסֵיהֶם בָּשָׂר וְלֹא רוּחַ וה' יַטֶּה יָדוֹ וְכָשַׁל עוֹזֵר וְנָפַל עָזֻר וְיַחְדָּו כֻּלָּם יִכְלָיוּן" "
• יחזקאל יז טו: " "וַיִּמְרָד בּוֹ לִשְׁלֹחַ מַלְאָכָיו מִצְרַיִם" "לָתֶת לוֹ" "סוּסִים וְעַם רָב הֲיִצְלָח? הֲיִמָּלֵט הָעֹשֵׂה אֵלֶּה, וְהֵפֵר בְּרִית" "וְנִמְלָט?!" "

אולם, שלמה לא "השיב את העם מצריימה" - הוא רק שלח כמה סוחרים לקנות סוסים; אין שום איסור על נסיעה זמנית למצרים לצורך מסחר! בתלמוד אף נאמר בפירוש: "לישיבה אי אתה חוזר, אבל אתה חוזר לסחורה לפרקמטיא ולכבוש הארץ" (ירושלמי סנהדרין פרק י; רמב"ן על הפסוק) .

אפשר גם לפרש, שהשיבה למצרים היא לא איסור אלא עונש: אם בני ישראל ירבו להם סוסים - הם ייענשו בגלות, ובפרט - בגלות למצרים: "ומנין כי כדאי הוא שיחזיר את העם למצרים? תלמוד לומר לא ירבה לו סוסים ולא ישיב . והלא דברים קל וחומר - ומה מצרים, שהברית כרותה עליה  - עבירה מחזירתם לשם; שאר ארצות, שאין הברית כרותה עליהם, על אחת כמה וכמה" ( ספרי ) .

• אולם, אין זה ברור מדוע נזכר עונש זה דווקא בקשר לאיסור להרבות סוסים.

1. לפי הפירוש הראשון, אסור להחזיק סוסים גם לצורך הצבא. ישנה בעיה עקרונית בצבא המסתמך על סוסים: כדי להכשיר לוחמים רוכבי סוסים, דרוש אימון משמעותי של שנים רבות. בזמן האימון, הרוכב צריך להתפרנס על חשבון הציבור. גם הסוס צריך לאכול על חשבון הציבור. בחברה כזאת ייווצרו שני מעמדות: רוב האזרחים יהיו חקלאים או רועי-צאן, העוסקים בעבודה יצרנית ואין להם כל ניסיון צבאי; ומיעוטם יהיו לוחמים מקצועיים החיים על-חשבון האחרים. 

המצב הזה הוא מסוכן מבחינה צבאית: כך למשל, הכנענים בטחו על סוס ורכב שהיו להם, והם נפלו לפני צבא הרגלים הלא-מקצועי של ישראל בימי יהושע. ה' ציווה על יהושע לעקר את הסוסים שנלקחו כשלל, כדי שלא יטעו ישראל אחרי תורת המלחמה המוטעית של הכנענים. עשרים השנים שבהן הפיל יבין השני חתיתו על השטחים העבירים בצפון אינן מוכיחות שלטווח ארוך היה נכון להסתמך על רכב ברזל ― קשיות העורף של ישראל היא שעיכבה עשרים שנה את מפלתו הבלתי-נמנעת. כל מערך היישוב הכנעני של עיירות-מדינה הנלחמות ביניהן תדיר בנשק שאינו יעיל אלא בסוג שטח אחד, וגם שם לא בכל עונות השנה, לא היה מסוגל לעמוד לפני אויב שפרץ מבחוץ למועדון הסגור, וציפצף על הכללים המקובלים.

כך גם במקומות אחרים: מדינת-העיירה רומא השתלטה עם צבא האזרחים שלה על איטליה ועל רוב היקף הים התיכון. הצבא הפך למקצועי וקבוע, היקף הים הושלם ונכבשו ארצות נוספות רחוקות מהים. את השלטון במדינה תפסו מצביאים שהכתירו עצמם למלכים, וההתפשטות סביב נעצרה. את שטחי ממלכת רומי המזדקנת שטפו שבטי ברברים, שתפסו בהנהגת מצביאים-מלכים עמדה של גזע-אדונים.

במצב שבו הכוח הלוחם של המדינה הוא כוחם של בני המדינה עצמם כולם, יעמדו נגד כל פולש שיבוא מבחוץ בכל מקום לוחמים בני המקום, וקשה יהיה לכובש זר להשתלט על מדינה כזאת, ועוד יותר קשה להחזיק בה. גם לשלטון המדינה עצמה קשה יהיה לכפות ולבצע מעשי עריצות נגד בני המדינה שלו. כדי לעשוק ולקפח אפילו מיעוט מתוך האזרחים יצטרך השלטון להשחית ולפתות את הרוב לפעול נגד אחיהם המיעוט לטובתם האנוכית של בני הרוב, או לרמות ולשכנע את הרוב שמעשה הנבלה נעשה לטובת הכלל וצורך הכלל מכריח את הפגיעה במיעוט. העם המגויס לא יחרף נפשו למות ולא ישחית זמנו למטרות שלא יצפה מהן לתועלת לכלל או לריווח ללוחמים עצמם.

אולם כשהצבא מורכב רק משכבה קטנה של לוחמים מקצועיים, אותם אנשי צבא יחזיקו בידם כוח רב, ויאפשרו לשלטון המרכזי (- המלך) לשלוט באוכלוסיה ביד רמה; אם המלך ייחלש, ראשי הצבא ישתלטו ויקימו דיקטטורה צבאית. בשני המקרים, האזרחים היצרנים - שאינם יודעים להילחם - יהיו משועבדים למעטים הנשענים על צבא הסוסים (ע"פ דוד ויסקוט, "תורת המלכים").

זה משיב את העם מצרים במובן העמוק ביותר - לא רק נסיעה קצרה למצרים לצורך רכישת סוסים, אלא החזרת כל העם למצב של שיעבוד, כפי שהיו במצרים.

לא תוסיפון לשוב בדרך הזה עוד

על-פי חז"ל, יש איסור על כל אדם לחזור לגור במצרים: "בשלושה מקומות הקב"ה מזהיר לישראל שלא יחזרו למצרים" (רשב"י, אסתר רבה פתיחתא ג ) :

• לפני קריעת ים סוף, (שמות יד יג): "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אַל הָעָם: אֶל תִּירָאוּ, הִתְיַצְבוּ וּרְאוּ אֶת יְשׁוּעַת ה' אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה לָכֶם הַיּוֹם; כִּי אֲשֶׁר רְאִיתֶם אֶת מִצְרַיִם הַיּוֹם, לֹא תספו לִרְאֹתָם עוֹד עַד עוֹלָם"( רמב"ן שם ) .
• בפסוק שלנו, דברים יז טז: " "רַק לֹא יַרְבֶּה לּוֹ סוּסִים, וְלֹא יָשִׁיב אֶת הָעָם מִצְרַיְמָה לְמַעַן הַרְבּוֹת סוּס, וה' אָמַר" "לָכֶם ' לֹא תֹסִפוּן לָשׁוּב בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה עוֹד '" ".
• ובסוף הקללות בפרשת כי תבוא, (דברים כח סח): "וֶהֱשִׁיבְךָ ה' מִצְרַיִם בָּאֳנִיּוֹת, בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר אָמַרְתִּי לְךָ לֹא תֹסִיף עוֹד לִרְאֹתָהּ; וְהִתְמַכַּרְתֶּם שָׁם לְאֹיְבֶיךָ לַעֲבָדִים וְלִשְׁפָחוֹת, וְאֵין קֹנֶה".
• כיוצא בזה נאמר גם ב (שמות יג יז): "וַיְהִי בְּשַׁלַּח פַּרְעֹה אֶת הָעָם וְלֹא נָחָם אֱלֹהִים דֶּרֶךְ אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים כִּי קָרוֹב הוּא כִּי אָמַר אֱלֹהִים פֶּן יִנָּחֵם הָעָם בִּרְאֹתָם מִלְחָמָה וְשָׁבוּ מִצְרָיְמָה"( פירוט ) - ה' לא רוצה שבני-ישראל ישובו למצרים, לא פיסית ולא מדינית. ולכן גם בפסוקנו, אסור למלך להרבות סוסים, כי הדבר עלול לגרום לו לכרות ברית צבאית עם מצרים ולסכן את העצמאות הרוחנית של ישראל.

היו יהודים שהתיישבו באלכסנדריה, אולם הם נענשו ונהרגו: "מאי טעמא איענשו? משום דעברי אהאי קרא: לֹא תֹסִפוּן לָשׁוּב בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה עוֹד, ואינהו הדור אתו" ( בבלי סוכה נא: )

כך נפסק להלכה: "ומותר לשכון בכל העולם חוץ מארץ מצרים, מן הים הגדול ועד המערב ארבע מאות פרסה על ארבע מאות פרסה, כנגד ארץ כוש וכנגד המדבר, הכל אסור להתישב בה... ואלכסנדריאה בכלל האיסור. מותר לחזור לארץ מצרים לסחורה ולפרקמטיא ולכבוש ארצות אחרות, ואין אסור אלא להשתקע שם. ואין לוקין על לאו זה, שבעת הכניסה מותר הוא, ואם יחשב לישב ולהשתקע שם אין בו מעשה. ויראה לי שאם כבש ארץ מצרים מלך ישראל על פי בית דין שהיא מותרת, ולא הזהירה אלא לשוב לה יחידים או לשכון בה והיא ביד עכו"ם, מפני שמעשיה מקולקלין יותר מכל הארצות, שנאמר כמעשה ארץ מצרים" ( רמב"ם הלכות מלכים ומלחמות ג ז  ; ראו גם מצוה:לא לשכון בארץ מצרים ) .

האיסור נובע מסיבות חינוכיות - כדי שלא נלמד ממעשיהם הרעים: "מפני שהיו המצרים והכנענים רעים וחטאים לה' מאד, כמו שאמר (ויקרא יח ג) "כמעשה ארץ מצרים אשר ישבתם בה לא תעשו וכמעשה ארץ כנען וגו'", והנה רצה ה' שלא ילמדו ישראל ממעשיהם, והכרית בכנענים כל נשמה (להלן כ טז), ואמר (שמות כג לג) "לא ישבו בארצך" והזהיר במצרים שלא נשב אנחנו שם בארצם" ( רמב"ן ) .

אפשר לפרש, שהאיסור להרבות סוסים הוא סייג לאיסור זה - בהתאם לפירוש 2 למעלה.

אולם לפי פירוש 1 למעלה, האיסור לחזור למצרים נובע מסיבה מהותית: יציאת מצרים היא סמל לחופש; ה' הוציא את בני ישראל ממצרים כדי שיהיו עבדים שלו בלבד, ולא של בשר ודם, (ויקרא כה נה): "כִּי לִי בְנֵי יִשְׂרָאֵל עֲבָדִים, עֲבָדַי הֵם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם, אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם". ישנן הרבה מצוות בתורה, שנועדו להבטיח את החופש של בני ישראל ולמנוע את חזרתם למצב של שיעבוד (בין במצרים ובין בארץ ישראל), ואחת מהן היא האיסור על הקמת צבא מקצועי המבוסס על סוסים.

מקורות ופירושים נוספים

עוד על סוסים בתנ"ך, ראו על סוסים ואנשים / חגי הופר .

בניגוד לסוס, המיועד בעיקר למלחמה, התנ"ך מתייחס באופן חיובי לחמור - בהמה המיועדת בעיקר לעבודה.

" "לא ברור הוא הציווי שמצווה מלך העולם את מלך ישראל (י"ז ט"ז): " רק לא ירבה לו סוסים, ולא ישיב את העם מצרימה למען הרבות סוס... ". מה רע בסוסים? האם אין בהם צורך? ומדוע יש לצוות את המלך שלא ירבה לו דווקא סוסים? שני כיוונים נידונו במפרשים, ואנו נלך בעקבותיהם.

לדעת הרמב"ם (הל' מלכים פ"ג ה"ג) אסור לו למלך להחזיק סוסים מיותרים: "ולא ירבה לו סוסים אלא כדי מרכבתו. אפילו סוס אחד פנוי להיות רץ לפניו כדרך שעושין שאר המלכים - אסור". מנהג מקובל הוא אצל דיקטטורים, שלא לנסוע במכונית בודדת. מעבר לשיירה של כל הפקידים והעוזרים, נוסעת לפניהם שיירה של רוכבי אופנועים הנותנים את הכבוד להוד מעלתו (ומי שרוצה לראות, מוזמן לראות את שיירתו של הוד מעלת ראש רשות האוטונומיה...). אם מלך ישראל זקוק למכונית שרד מהודרת, הדבר מותר. אבל כלי רכב של כבוד - שאינו עומד לשימוש אלא להתפארות - הוא שנאסר על מלך ישראל. ומכאן למדנו, כדברי המהר"ל מפראג (ב"גור אריה") ש"אפילו אם מרכבתו הרבה מאד - מותר, ואינו אסור אלא סוס של בטלה... אבל למרכבתו ירבה אפילו מרכבתו הרבה, כפי אשר ירצה...". ולפיכך מותר למדינת ישראל להחזיק בימ"חים את מספר הטנקים והתותחים הדרוש להגנתה, ללא כל הגבלה.

לא כן היא דעת הרמב"ן, הנותן נימוק אחר לאיסור להרבות סוס: "לא ירבה לו סוסים - אפילו מארצו... שלא יבטח על רכבו כי רב ועל פרשיו כי עצמו מאד, אבל יהיה מבטחו בה' א-להיו". וזה כפי שנאמר בישעיהו: "הוי היורדים מצרים לעזרה ועל סוסים ישענו". ולדעת הרמב"ן יש להחזיק בימ"ח מספר מינימלי של טנקים ותותחים, ולסמוך על ישועת ה', שאין לה מעצור להושיע ברב או במעט.הרמב"ן חוזר על אותו עיקרון גם בהמשך הפרשה, העוסקת במלחמת מצוה: "שלא יבטחו בזה בגבורתם ולחשוב בלבם גיבורים אנחנו ואנשי חיל למלחמה; רק שישיבו לבם אל ה', ויבטחו בישועתו, ויחשבו כי לא בגבורת הסוס יחפץ ולא בשוקי האיש ירצה...". אך טעות תהיה בידינו אם נחשוב שהרמב"ן סבור כי אין לנקוט שום מאמץ של ממש כדי לנצח במלחמה. אם כך היתה דעת התורה, לא היה צריך למנות שרי צבא לצבא ישראל: נדרש היה לתת פקודה אחת: "קדימה הסתער", ולרוץ בהמון אל מול פני האויב. מדוע, אם כן מצווה התורה "ופקדו שרי צבאות בראש העם"? הרמב"ן עצמו עונה על כך ואומר: "כי התורה תצווה בדרך הארץ, ותעשה הנסים עם יראיו בהסתר. ואין החפץ לפניו לשנות טבעו של עולם...". דרכו של הרמב"ן - מורכבת היא: מחד גיסא, יש לפעול בתבונה ובהשכל כדי לנצח במלחמה. יש להתארגן, למנות שרי צבא ולפעול כצבא מסודר הפועל בצורה מתוחכמת, כפי שנהגו יהושע בן נון ויהודה המכבי. מאידך גיסא, אין לו למלך ישראל להשליך את כל יהבו על כוחו ועל תבונתו. יודע הוא כי יש מנהיג לעולם; ועל כן אינו דואג יותר מידי ואינו מכין מקדמי ביטחון מוגזמים "למען הרבות סוס".

מחלוקת זו, שבין הרמב"ם לבין הרמב"ן, מלמדת אותנו את האיזון הראוי שבין ההסתמכות על הנס מצד אחד, לבין היוהרה וההסתמכות על כוחו של אדם מצד שני. זוהי דרך האמונה והביטחון, הראויה להנהגת מלכות ישראל. " ( הרב עזריאל אריאל, אתר ישיבת בית אל, ה'תש"ס ) ."

פסוקים נוספים על סוסים ומצרים

"::* (שמות ט ג): "הִנֵּה יַד ה' הוֹיָה בְּמִקְנְךָ אֲשֶׁר בַּשָּׂדֶה בַּסּוּסִים בַּחֲמֹרִים בַּגְּמַלִּים בַּבָּקָר וּבַצֹּאן דֶּבֶר כָּבֵד מְאֹד"

• דברים כ א: " "כִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה עַל איבך וְרָאִיתָ סוּס" "וָרֶכֶב עַם רַב מִמְּךָ לֹא תִירָא מֵהֶם כִּי ה' אֱלֹהֶיךָ עִמָּךְ הַמַּעַלְךָ מֵאֶרֶץ" "מִצְרָיִם" " ( פירוט )
• מלכים ב ז ו: " "וַאדֹנָי הִשְׁמִיעַ אֶת מַחֲנֵה אֲרָם קוֹל רֶכֶב קוֹל סוּס" "קוֹל חַיִל גָּדוֹל וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל אָחִיו הִנֵּה שָׂכַר עָלֵינוּ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל אֶת מַלְכֵי הַחִתִּים וְאֶת מַלְכֵי" "מִצְרַיִם לָבוֹא עָלֵינוּ" "
• (מלכים ב יח כג): "וְעַתָּה הִתְעָרֶב נָא אֶת אֲדֹנִי אֶת מֶלֶךְ אַשּׁוּר וְאֶתְּנָה לְךָ אַלְפַּיִם סוּסִים אִם תּוּכַל לָתֶת לְךָ רֹכְבִים עֲלֵיהֶם? וְאֵיךְ תָּשִׁיב אֵת פְּנֵי פַחַת אַחַד עַבְדֵי אֲדֹנִי הַקְּטַנִּים וַתִּבְטַח לְךָ עַל מִצְרַיִם לְרֶכֶב וּלְפָרָשִׁים"
• יחזקאל כג יט-כ: " "וַתַּרְבֶּה אֶת תַּזְנוּתֶיהָ לִזְכֹּר אֶת יְמֵי נְעוּרֶיהָ אֲשֶׁר זָנְתָה בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם" "וַתַּעְגְּבָה עַל פִּלַגְשֵׁיהֶם אֲשֶׁר בְּשַׂר חֲמוֹרִים בְּשָׂרָם וְזִרְמַת" "סוּסִים זִרְמָתָם" "
• עמוס ד י: " "שִׁלַּחְתִּי בָכֶם דֶּבֶר בְּדֶרֶךְ מִצְרַיִם" "הָרַגְתִּי בַחֶרֶב בַּחוּרֵיכֶם עִם שְׁבִי" "סוּסֵיכֶם וָאַעֲלֶה בְּאֹשׁ מַחֲנֵיכֶם וּבְאַפְּכֶם וְלֹא שַׁבְתֶּם עָדַי נְאֻם ה'" "
• זכריה יד יט-כ: " "זֹאת תִּהְיֶה חַטַּאת מִצְרָיִם" "וְחַטַּאת כָּל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר לֹא יַעֲלוּ לָחֹג אֶת חַג הַסֻּכּוֹת. בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה עַל מְצִלּוֹת" "הַסּוּס קֹדֶשׁ לה' וְהָיָה הַסִּירוֹת בְּבֵית ה' כַּמִּזְרָקִים לִפְנֵי הַמִּזְבֵּחַ" ""

מאמרים נוספים מתוצאות החיפוש ב גוגל

• מה צריכה להיות המנהיגות של עם ישראל : רק לא ירבה לו סוסים... ולא ירבה לו נשים... וכסף וזהב לא ירבה לו מאד" (י"ז; יד-יז). והתורה ממשיכה ומפרטת מה המלך חייב לעשות: "והיה כשבתו על כסא ממלכתו וכתב לו את משנה התורה ... ( cache )
• מדינת ישראל : שום תשים עליך מלך אשר יבחר ה' אלהיך בו, מקרב אחיך תשים עליך מלך לא תוכל לתת עליך איש נכרי אשר לא אחיך הוא. רק לא ירבה לו סוסים ולא ישיב את העם מצרימה למען הרבות סוס, ... ( cache )
• שלמה מסכם את חייו: אל תלכו בדרכי! / ישעיהו נבנצל : רק לא ירבה לו סוסים ולא ישיב את העם מצרימה... ולא ירבה לו נשים ולא יסור לבבו; וכסף וזהב לא ירבה לו מאד... על כל אחד מהציוויים האלה שלמה עבר. ואכן קרה לו מה שנאמר. נשיו היטו ... ( cache )
• פרשת השבוע - בר מצווה : לתת עליך איש נכרי אשר לא אחיך הוא, רק לא ירבה לו סוסים ולא ישיב את העם מצרימה למען הרבות סוס וה' אמר לכם לא תספון לשוב בדרך הזה עוד, לבלתי רום לבבו מאחיו ולבלתי סור מן ... ( cache )
• הקהל / מקורות ופרקי הדרכה למורה : " רק לא-ירבה-לו סוסים ולא-ישיב את-העם... ולא ירבה-לו נשים ולא יסור לבבו, וכסף וזהב לא ירבה לו מאד... וכתב לו את משנה התורה הזאת על-ספר... והייתה עמו וקרא בו כל-ימי חייו. ( cache )
• רב סעדיה, מהפכן ושמרן: נועזות בשירות המסורת : את כמות הרכוש והנשים והסוסים שיהיו (מותרים) למלך, אלא אסר עליו את הריבוי, ככתוב " רק לא ירבה לו סוסים ולא ירבה לו נשים וכסף וזהב לא ירבה לו מאד" (דברים יז, טז-יז), וכדומה; ... ( cache )
• דברים, פרשת שופטים, תשנ"ו, ד"ר איתמר ורהפטיג : אחר כך באות הגבלות המלך: " רק לא ירבה לו סוסים... ולא ירבה כמו כן מציינת התורה מי אינו ראוי למינוי - "לא תוכל לתת עליך איש מהו תפקידו של המלך? בתורה נאמרה המצווה: "שום ... ( cache )
• Le refus de l'excֳ¨s דברים פרק יז במר" ן : רק לא ירבה לו סוסים ולא ישיב את העם מצרימה למען הרבות סוס ויקוק אמר לכם. לא תספון לשוב בדרך הזה עוד.:) יז(. ולא ירבה לו נשים ולא יסור לבבו וכסף וזהב לא ירבה לו מאד.:) יח( ... ( cache )
• קטיף.נט : רק לא ירבה לו סוסיםג€¦ולא ירבה לו נשים ולא יסור לבבו (י"ז, ט"ז) במ"ר (שמות ו' א') נדרש אמר הקב"ה לא ירבה לו סוסים ולא ירבה לו נשים ולא יסור לבבו. עמד שלמה המלך והחכים על ... ( cache )
• פרשת שופטים - תפקידם ומגבלותיהם של מנהיגי ישראל : שנאמר: " רק לא ירבה לו סוסים...ולא ירבה לו נשים ולא יסור לבבו וכסף וזהב לא ירבה לו מאד... וכתב את משנה התורה הזאת על ספר...והיתה עמו וקרא בו כל ימיו למען ילמד ליראה את ה' ... ( cache )
• דבר תורה שבועי קצר לטרמפים, לשולחן שבת, לאירועים : בפרשיית הקללות שבפרשתינו נאמר "והשיבך ה' מצרים באוניות בדרך אשר אמרתי לך לא תוסיף עוד לראותה" (דברים כח, סח) וכן בפרשת שופטים נאמר על המלך " רק לא ירבה לו סוסים ולא ... ( cache )
• הוי היורדים מצרים לעזרה / יהודה איזנברג : " רק לא ירבה לו סוסים, ולא ישיב את העם מצרימה, למען הרבות סוס, וה' אמר לכם לא תוסיפון לשוב בדרך הזה עוד". כאילו אמר הכתוב כי אחת ממצוות המלך היא לדאוג לבל יהיה הקשר עם ... ( cache )
• שיחות בספר יחזקאל / יהודה איזנברג : רק לא ירבה לו סוסים, ולא ישיב את העם מצרימה למען הרבות סוס, מוזכרת קללה קשה, המסיימת את סדרת הקללות לישראל החוטא ועוזב את אלהיו: ומהי הקללה העלולה לבוא על ישראל? ( cache )
• הון ושלטון: שותפויות להקמת תשתיות : 16 יוני 2010 ... רק לא ירבה לו סוסים...ולא ירבה לו נשים, ולא יסור לבבו, וכסף וזהב לא ירבה לו מאד. והיה כשבתו על כסא ממלכתו וכתב לו את משנה התורה הזאת על ספר מלפני ... ( cache )
• מצוות בגוף שני ומצוות בגוף שלישי : 13 דצמבר 2004 ... במצוות המלך (דברים יז יד-כ): " רק לא-ירבה-לו סוסים, ולא-ישׁיב את-העם מצרימה למען הרבות סוס... "- הציבור אחראי לכך שהמלך לא ירבה לו סוסים. אילו היה ... ( cache )
• "גור אריה יהודה" ג€“ מדוע גור דווקא? : ... את המשל המופיע בברכת יעקב ובדברי יחזקאל ונחום לרעיון המלך האידיאלי על פי "חוק המלך" בספר דברים: המלך זוכה לברכת שמים אם הוא צנוע ומרוסן: " רק לא ירבה לו סוסים. ( cache )
• שאול ודויד : הצוים שנתלוו לפרק זה בספר דברים בנוגע למלך: " רק לא ירבה לו סוסים - - ולא ירבה לו נשים ולא יסור לבבו, וכסף וזהב לא ירבה לו מאד" (דברים י"ז, 16-17) מרמזים באופן ברור למלכות ... ( cache )
• דברי אגור בן יקה : 22 נובמבר 2008 ... רק לא ירבה לו סוסים ולא ישיב את העם מצרימה... ולא ירבה לו נשים ולא יסור לבבו, וכסף וזהב לא ירבה לו מאד... ". על כל הציוויים האלה שלמה עבר. ואכן קרה לו מה ... ( cache )
• האדם בצלם: לתפישת האדם במקרא ג€“ שיעור 17 : היא קצת בעייתית על רקע ההבטחה האלוהית, אבל היא שונה לחלוטין. אפשר לקרוא את הדברים הללו לאור חוק המלך בספר דברים פרק י"ז פס' ט"ז-י"ז: " רק לא ירבה לו סוסים. ולא ירבה לו ... ( cache )
• הדפס : 3 פברואר 2012 ... איום החזרה למצרים עתיד לרחף מעל בני ישראל לעולם, אפילו כאשר יהיה עליהם מלך בארצם, " רק לא ירבה לו סוסים ולא ישיב את העם מצרימה" (דברים יז, טז). ( cache )
• ynet פרשת שבוע כלכלית: למי אסור לקחת שוחד? - כלכלה : 2 ספטמבר 2011 ... רק לא ירבה לו סוסים... לבלתי רום לבבו מאחיו ולבלתי סור מן המצוה ימין ושמאל למען יאריך ימים על ממלכתו..." (דברים י"ז, ט"ז-כ'). הבסיס לקיום תקין של המדינה הוא ... ( cache )
• פרשת שופטים: מנהיגות ברוח התורה היא מיושנת ופרימיטיבית, נכון? : 15 אוגוסט 2007 ..."רק, לא-ירבה-לו סוסים [...] ולא ירבה-לו נשים, ולא יסור לבבו; וכסף וזהב, לא ירבה-לו מאד" (דבר' יז, טז?יז), כלומר, הוא לא צריך לדרוש הגזמה בתנאים: 'לשכה', 'נהגים', ... ( cache )
• האדם בצלם: לתפישת האדם במקרא ג€“ שיעור 16 : תנאי שלישי ג€“ " רק לא ירבה לו סוסים... "ג€“ כדי שלא ליצור יחסי מסחר הדוקים מידי עם מצרים. תנאי רביעי ג€“ "ולא ירבה לו נשים ולא יסור לבבו". התפישה היא שהנשים מטות את לב הגבר. ( cache )
• בנין שלמה - כילויו וקיומו : בתורה כתוב רק לא ירבה לו סוסים ולא ישיב את העם מצרימה למען הרבות סוס, והמלך שלמה אמר אני ארבה ולא אשיב, והנה מה קרה באמת? ותעלה ותצא מרכבה ממצרים בשש מאות כסף ... ( cache )
• פרשת שפטים: אחריות, ערכיות ומנהיגות אינם תוצר החברה המודרנית : 31 אוגוסט 2008 ..."רק, לא-ירבה-לו סוסים [...] ולא ירבה-לו נשים, ולא יסור לבבו; וכסף וזהב, לא ירבה-לו מאד" (דבר' יז, טז-יז), כלומר, המלך לא צריך לדרוש הגזמה בתנאים שלו: 'לשכה', ... ( cache )
• שיעורים בספר מלכים א' פרק ה : ... וארבעת אלפים היו אצלו בירושלים לעת הצורך, ויש הסוברים שבדה"ב מיעט הכתוב את מספר האורוות, כדי למעט את הגנות המשתמעת מן הפסוק: " רק לא ירבה לו סוסים" (דב' יז, טז). ( cache )
• מלכות שלמה בגדולתה (מלכים א) : ... ממלכת שלמה, החלום בגבעון. וכסף וזהב לא ירבה לו מאד, עוצמה כלכלית, \ עושר. ולא ירבה לו נשים, עוצמה מדינית, חכמה -- כבוד. רק לא ירבה לו סוסים, עוצמה צבאית, | / נפש האויבים ... ( cache )
• (ג) לֹא יַרְעִיב יְהֹוָה נֶפֶשׁ צַדִּיק וְהַוַּת רְשָׁעִים יֶהְדֹּף : ... הה"ד (ירמיה לב) כי על אפי ועל חמתי וגו'...הה"ד אל תתן לנשים חילך כנגד נשים נכריות שלקח וסרו לבבו מן הקב"ה הוי חילך זה חילה של תורה שאמרה רק לא ירבה לו נשים וגו' ועבר עליה ...
• מרד ירבעם : " רק לא ירבה לו סוסים". ג€�2. "ולא ירבה לו נשים". ג€�3. "וכסף וזהב לא ירבה לו מאוד". הטעם הכללי להגבלות אלו: "לבלתי רום לבבו מאחיו ולבלתי סור מן המצווה ימין ושמאל למען יאריך ימים על ... ( cache )
• ביאור:קהלת ז כה ג€“ ויקיטקסט : 10 נובמבר 2010 ... כתיב (דברים יז טז-יז): לא ירבה לו סוסים - ולא ישיב את העם מצריימה. ולא ירבה לו נשים- ולא יסור לבבו אמר שלמה: "אני ארבה ולא אשוב, אני ארבה ולא אסור". ( cache )
• בשבילי התנ"ך : לא ירב לו סוסים ולא ישיב את העם מצרימה, אמר שלמה: אני ארבה ולא אשיב. וכתיב: ותצא מרכבה ממצרים. אמר רבי יהושע בן לוי: עלה יו"ד ונשתטח לפני הקב"ה, אמר לפניו: רבש"ע, הכתבת ... ( cache )
• פרשת יתרו - "אנכי ה'" - גיליונות נחמה ליבוביץ : ... ט"ז), ואהבתם את הגר כי גרים הייתם (דברים י'), והכלאים פן תקדש (דברים כ"ב), ולא ירבה לו סוסים ולא ישיב את העם (דברים י"ז), וכן לא ירבה לו נשים, והזכיר למה, ולא יסור לבבו (שם). ( cache )
• פרשת שופטים - פרשת המלך - גיליונות נחמה ליבוביץ : ... לעת זקנת שלמה נשיו הטו את לבבו". וכתיב (דברים י"ז): "לא ירבה לו סוסים ולא ישיב את העם מצרימה" ואמר שלמה: אני ארבה ולא אשיב ג€“ וכתיב (מלכים א' י'): "ותצא מרכבה ממצרים". ( cache )
• דברים, פרשת שופטים, תשנ"ז, ד"ר מיכאל ליטמן : "רק לא ירבה לו סוסים ולא ישיב את העם מצרימה" (דב' יז טז). היישוב היהודי במצרים הוא מן הקדומים ביותר בתפוצות ישראל. אם מדלגים על תקופת השעבוד המסופרת בספר שמות, הרי ... ( cache )
• דף קשר מספר 9 - פרשת קרח : פסוקים אלה, מובילים אותנו לאיסור תורה בפרשת המלך "לא ירבה לו סוסים ולא ישיב את העם מצרימה למען הרבות סוס" (דברים י"ז י"ז), ושתים הן השאלות שבוקעות ועולות: א. מהו הטעם ... ( cache )
• ביאור:קהלת ז ג€“ ויקיטקסט : כתיב (דברים יז טז-יז): לא ירבה לו סוסים - ולא ישיב את העם מצריימה. ולא ירבה לו נשים- ולא יסור לבבו אמר שלמה: "אני ארבה ולא אשוב, אני ארבה ולא אסור". וכתיב (מלכים א י כט) ... ( cache )
• מצרים במקרא : "רק לא ירבה לו סוסים ולא ישיב את העם מצרימה למען הרבות סוס וה' אמר לכם לא תספון לשוב בדרך הזה עוד" (דברים י"ז, ט"ז). ראב"ע: "מצוה היתה ולא נכתבה; ויש אומרים מטעם לא תספו ... ( cache )
• ביאור:משלי ל א ג€“ ויקיטקסט : 5 אוקטובר 2010 ... רק לא ירבה לו סוסים ולא ישיב את העם מצרימה... ולא ירבה לו נשים ולא יסור לבבו, וכסף וזהב לא ירבה לו מאד... על כל הציוויים האלה שלמה עבר. ואכן קרה לו מה ... ( cache )
• היגיונו של החוק והנמקתו / הילה בן אליהו : וכתיב: 'לא ירבה לו סוסים (ולא ישיב את העם מצרימה)' (דברים יז, טז), ואמר שלמה: אני ארבה, ולא אשיב, וכתיב: 'ותצא מרכבה ממצרים' (מלכים א י, כט)". 10. רמב"ם, הלכות ממרים, פרק ב. ( cache )
• בס"ד : "רק לא ירבה לו סוסים ולא ישיב את העם מצרימה למען הרבות סוס וה' אמר לכם לא תֹסִפון לשוב בדרך הזה עוד". 11. מכילתא דרבי ישמעאל מסכתא דפסחא פרשה יב. "כיוצא בדבר אתה ... ( cache )
• פרשת ואתחנן - "ועתה ישראל..." - גיליונות נחמה ליבוביץ : וכתיב (דברים י"ז) "לא ירבה לו סוסים ולא ישיב את העם מצרימה", ואמר שלמה: אני ארבה ולא אשיב ג€“ וכתיב (מלכים א' י'): "ותצא מרכבה ממצרים". כלי יקר: ד"ה לא תוסיפו:...בחיבורנו ... ( cache )
• Yeshiva.org.il- חרות משעבוד הנפש : וכן המלך נצטווה (דברים יז, טז): "רק לא ירבה לו סוסים ולא ישיב את העם מצרימה למען הרבות סוס, וה' אמר לכם לא תוסיפון לשוב בדרך הזה עוד". והיה אפשר לחשוב שיש לשלול את ... ( cache )
• קטגוריה:משלי ל א ג€“ ויקיטקסט : 29 יוני 2009 ... רק לא ירבה לו סוסים ולא ישיב את העם מצרימה... ולא ירבה לו נשים ולא יסור לבבו, וכסף וזהב לא ירבה לו מאד... על כל הציוויים האלה שלמה עבר. ואכן קרה לו מה ... ( cache )
• פרשת נצבים - וילך - "הנסתרות לה' א-לוהינו" - גיליונות נחמה ליבוביץ : ... לעת זקנת שלמה נשיו הטו את לבבו". וכתיב (דברים י"ז): "לא ירבה לו סוסים ולא ישיב את העם מצרימה" ואמר שלמה: "אני ארבה ולא אשיב" ג€“ וכתיב (מלכים א' י'): "ותצא מרכבה ממצרים". ( cache )
• לא ימכרו ממכרת עבד : גם הפרשה המצווה על מינוי מלך נוקטת בצעדים למנוע חזרה לעריצות וסמליו ג€“ "רק לא ירבה לו סוסים ולא ישיב את העם מצרימה" (דברים י"ז, ט"ז). בכל מלחמותיו בתקופת המקרא המשיך ... ( cache )
• שקיעת שמשו של שאול וזריחת שמשו של דוד : רק לא ירבה לו סוסים ולא ישיב את העם מצרימה למען הרבות סוס... ולא ירבה לו נשים ולא יסור לבבו וכסף וזהב לא ירבה לו מאוד" (פס' טז-יז). חובת החובות המוטלת על המלך היא ציות גמור ... ( cache )
• רבי נתן מרומי ג€“ ויקישיבה : 17 אוגוסט 2011 ... במסכת סנהדרין (כ"א), במקור, כולל פירוש רש"י, כתוב: "ג€�ג€� [רק] לא ירבה לו סוסים [ולא ישיב את העם מצרימה למען הרבות סוס וה' אמר לכם לא תספון לשוב בדרך הזה ... ( cache )
• הרמב"ם, בספר שופטים, סנהדרין פרק כה כותב: : רק לא ירבה לו סוסים ולא ישיב את העם מצרימה למען הרבות סוס וה' אמר לכם לא תוסיפון לשוב בדרך הזה עוד. ולא ירבה לו נשים ולא יסור לבבו וכסף וזהב לא ירבה לו מאד. והיה כשבתו על ... ( cache )
• לימוד יומי limudyomi, דברי תורה לפרשת בשלח : ב) דברים י"ז ט"ז (בפרשת המלך- רק לא ירבה לו סוסים ולא ישיב את העם מצרימה למען הרבות סוס, וה` אמר לכם לא תוסיפון לשוב בדרך הזה עוד). ג) פרשת כי תבוא- והשיבך ה` מצרים ... ( cache )
• אנציקלופדיה יהודית דעת - מצרים; : התורה אף הזהירה את מלך ישראל מפני קשרים עם מצרים העלולים לגרום בעקיפין לשיבת בני ישראל לארץ זו: "רק לא ירבה לו סוסים, ולא ישיב את העם מצרימה למען הרבות סוס, וה' אמר ... ( cache )
• ד"ר לאה מזור: על מקרא, הוראה וחינוך: חוק המלך, שלמה המלך והנביא זכריה : 8 אוגוסט 2010 ... אמר שלמה אני ארבה ולא אסוּר, וכתיב 'ויהי לעת זקנת שלמה נשיו היטו את לבבו' (מלכים-א יא, ד), וכתיב 'ולא ירבה לו סוסים ולא ישיב את העם מצרימה', ואמר שלמה: ... ( cache )
• פרשת לך לך : וכתיב 'ולא ירבה לו סוסים [ולא ישיב את העם מצרימה]', אמר שלמה: אני ארבה ולא אשיב; וכתיב ' ותצא מרכבה ממצרים'" (סנהדרין כא ע"א). חז"ל עומדים כאן על הסכנה של ערעור המחויבות ... ( cache )
• more "סוסים ולא ישיב את " :
• עד אימתי דברו עברית? ד. תרגום התורה ליונית / אליעזר בן יהודה : פּסוק אחד בפרשת שופטים (דברים י"ז, א') מרמז לנו כי מלכי ישראל היו משיבים את העם מצרימה למען הרבות להם סוס, ודברי הימים מקיימים את הדבר, כי מלכי מצרים היו שוכרים להם ... ( cache )
• פרשת לך לך : וכן 'ולא ישיב את העם מצרימה למען הרבות סוס וה' אמר לכם לא תוסיפון לשוב בדרך הזה עוד' (דברים י"ז, טז), שהיא מצוה באמת, לא הבטחה. על האמור בפרשת המלך מציע רמב"ן (דברים ... ( cache )
• הלוואה = שיעבוד : המגבלות על סמכויותיו וזכויותיו של המלך: "ולא ישיב את העם מצרימה למען הרבות סוס... לבלתי רום לבבו מאחיו... "החובה לתת מקלט מדיני לכל עבד - גם עבד נכרי - שנמלט מסכנת חיים ... ( cache )
• (3) : אכן, לא רק הנביאים אלא בתורה עצמה מפורש, ובפרשת המלך ששם הציוויים העיקריים על אופיו ודרכיו של משטר המלוכה בישראל: "ולא ישיב את העם מצרימה למען הרבות סוס...", ושם קשה ... ( [http://www.google.com/search?q=cache:OY_gJfeUiQ4J:www.ybn.co.il cache )
• פדיון פטר חמור : התיאור של הרכב והסוס המצרי מופיעים בפרשת בשלח וזה מבטא את מצרים בצורה יותר בולטת, איסור הרבית הסוסים של המלך: "ולא ישיב את העם מצרימה למען הרבות סוס" (דברים,י"ז ... ( cache )
• שמות יד יג : 23 יוני 2009 ... עוד שלא תוסיפו ברצונכם לראותם מעתה ועד עולם ותהיה מצוה מפי משה לישראל ולא הוזכרה למעלה וכן ולא ישיב את העם מצרימה למען הרבות סוס וה' אמר לכם לא ... ( cache )
• שמות פרק יד : וכן ולא ישיב את העם מצרימה למען הרבות סוס וה' אמר לכם לא תוסיפון לשוב בדרך הזה עוד (דברים יז טז), שהיא מצווה באמת, לא הבטחה: (טו): מה תצעק אלי - אמר ר"א: כי משה כנגד כל ... ( cache )
• מראשית מלכות בית דוד עד מות חזקיהו: מלכות שלמה / זאב יעבץ : ... עבדו לאמר: "רק לא ירבה לו סוסים ולא ישיב את העם מצרימה למען הרבות סוס"[24]. ויאסף לו שלמה רכב ופרשים וסוסים הרבה מאד, ויהיו לו אלף ארבע מאות רכב ושנים עשר אלף פרשים. ( cache )
• האישה היהודיה לאור תיעוד מן הגניזה הקהירית : הפרט הבא במצוות מלך חשוב מאוד: 'רק לא ירבה לו סוסים, ולא ישיב את העם מצרימה למען הרבות סוס'.[61] סוסים לאורך כל התנ"ך מסמלים חוזק צבאי[62] - ה' מחזק את יהושע לפני ... ( cache )
• משפט המלוכה 'ג€“ פרק א : ישיב את העם מצרימה למען הרבות סוס ו. 'ה. אמר לכם לא ת. יסו. פון לשוב בדרך הזה עוד.:)יז(. ולא ירבה לו נשים ולא יסור לבבו וכסף וזהב לא ירבה לו מאד.:)יח(. והיה כשבתו על כסא ... ( cache )
• התייחסות ליציאת מצרים בראשיתו של ספר מלכים : בהקשר נרמזת הפרתו של "חוק המלך" הדברימי, אשר מקשר בין ריבוי הסוסים לבין היפוכה של היציאה ממצרים: "רק לא ירבה לו סוסים ולא ישיב את העם מצרימה למען הרבות סוס" (דברים י"ז ... ( cache )
• תגובה לתגובה(למכתבו של מנחם זילברשיין - ש.ש גיליון מקץ) : שהרי התורה אסרה לשוב למצרים "רק לא ירבה לו סוסים ולא ישיב את העם מצרימה למען הרבות סוס, וה' אמר לכם לא תוסיפון לשוב בדרך הזה עוד" (דברים י"ז, ט"ז). הרמב"ם מסביר איסורים ... ( cache )
• פרשת לך לך : לעומת זאת, הכתוב בדברים י"ז, טז - "רק לא ירבה לו סוסים ולא ישיב את העם מצרימה למען הרבות סוס וה' אמר לכם לא תֹסִפון לשוב בדרך הזה עוד" - כתוב זה מציין, על פי פשוטו, איסור ... ( cache )
• מרכז ישיבות בני עקיבא - ספר דברים - מאגר שאלות לבגרות : על המלך שלא ישיב את העם מצרימה...למען הרבות סוס". מה ההבדל בין שני הפרשנים בהבנת הכתוב? 24. פרק י"ח א' ח': מתנות כהונה. א. ציין את מתנות הכהונה (ממה נותנים וכמה) ... ( cache )
• טיפיוט 50 - מעלת ארץ מצרים על פי הגותו ושירתו של ר' יהודה הלוי | שיתוף פיוט : 17 ינואר 2009 ... 'ולא ישיב את העם מצרימה למען הרבות סוס, (וה' אמר לכם לא תסיפון לשוב בדרך הזה עוד)': - ומה מצרים שהברית כרותה עליה, עבירה מחזירתם לשם (בנוסח משובש: ... ( cache )
• more "העם מצרימה למען הרבות " :
• פרשת בשלח - קריעת ים סוף - גיליונות נחמה ליבוביץ : ותהיה מצוה מפי משה לישראל ולא הוזכרה למעלה. וכן (דברים י"ז, ט"ז): "ולא ישיב את העם מצרימה למען הרבות סוס", "וה' אמר לכם לא תוסיפון לשוב מדרך הזה עוד" שהיא מצוה באמת ... ( cache )
• המהפכה השוויונית של המקרא | תכלת : ... מקרב אחיך תשים עליך מלך, לא תוכל לתת עליך איש נכרי אשר לא אחיך הוא; רק לא ירבה לו סוסים ולא ישיב את העם מצרימה למען הרבות סוס, וה' אמר לכם לא תֹסִפון לשוב בדרך הזה ... ( cache )
• 2010 אוגוסט | זמן שבת : 31 אוגוסט 2010 ... מצוות לא תעשה- "רק לא ירבה לו סוסים,ולא ישיב את העם מצרימה,למען הרבות סוס,וה' אמר לכם ,לא תוסיפון לשוב בדרך הזה עודג€¦"(דברים י"ז,טז). שואל בעל הגיונה ... ( cache )
• more "סוס וה' אמר לכם " :
• היש משטר מדיני הרצוי על פי ההלכה? / אברהם טננבוים : רק לא ירבה לו סוסים ולא ישיב את העם מצרימה למען הרבות סוס, וה' אמר לכם לא תספון לשוב בדרך הזה עוד. ולא יַרבה לו נשים ולא יסור לבבו, וכסף וזהב לא ירבה לו מאד. והיה כשבתו על ... ( cache )
• ספרות השו"ת/ יהודה איזנברג ועמירם דומוביץ : בשלושה מקומות הזהירה תורה שלא לשוב למצרים, שנאמר: " לא תספון לשוב בדרך הזה עוד" (דברים יז, טז), "לא תסיף עוד לראותה" (דברים כח, סח), ו"לא תסיפו לראותם עוד עד עולם" ... ( cache )
• "פן ינחם העם" - עיון בתהליך העובר על עם בעת חינוכו לחירות : בשלושה מקומות הזהירה תורה שלא לשוב למצרים, שנאמר: " לא תֹסִפוּן לשוב בדרך הזה עוד" (דברים יז, טז), "לא תֹסיף עוד לראֹתה" (דברים כח, סח), "לא תֹסִפוּ לראֹתם עוד עד עולם" ... ( cache )
• בכייה לשעה ובכייה לדורות (חטא המרגלים) : נבהיר: שלוש פעמים מזהירה התורה על 'בל תוסיף' הקשור לשיבה למצרים: "לא תספו לראתם עוד עד עולם" (שמות י"ד, יג); " לא תספון לשוב בדרך הזה עוד" (דברים י"ז, טז); "בדרך אשר ... ( cache )
• ברסלב סיטי ג€“ פורטל מוסדות היכל הקודש - לצאת להפיץ למרות התנגדות גדולי... : ... חלק ב' סימן קכ"ה) אחר שעבר עליו כל כך הרבה תלאות והצטער מאד שהוא צריך להיות במצרים, אשר התורה הקדושה אמרה (דברים י"ז) "והוי"ה אמר לכם לא תספון לשוב בדרך הזה עוד", ... ( cache )
• ????????????????????"??.???????. : רמב"ן שואל: אם כן מה טעם להזהיר "לא תוכל. לתת עליך איש נכרי" והשם לא יבחר בנכרי? השב על שאלתו. ג. "וה' אמר לכם לא תספון לשוב בדרך הזה עוד" - היכן אמר? הצע שתי אפשריות ... ( cache )
• פילוסופיה של ההלכה : בספר שמות י"ד, 3 נאמר לאחר הצלת ישראל ממצרים "כאשר ראיתם את מצרים היום עוד לא תוסיפו לראותם לעולם". בפרשת המלך נאמר " לא תספון לשוב בדרך הזה עוד" ונראה שהפסוקים ... ( cache )
• ספר דברים : יז,טז רק, לא-ירבה-לו סוסים, ולא-ישיב את-העם מצרימה, למען הרבות סוס; ויהוה, אמר לכם, לא תספון לשוב בדרך הזה, עוד. יז,יז ולא ירבה-לו נשים, ולא יסור לבבו; וכסף וזהב, לא ירבה-לו ... ( cache )
• יוסי אליצור : "תני רשב"י: בג' מקומות הוזהרו ישראל שלא לשוב לארץ מצרים, שנאמר: "כי אשר ראיתם את מצרים היום לא תוסיפו לראותם עוד עד עולם" (שמות יד), "וה' אמר לכם לא תספון לשוב בדרך הזה ... ( cache )
• המבחן הארצי בספר דברים - התש"ס : אמר לכם לא תספון לשוב בדרך הזה עוד (י"ז, טז), רק לא ירבה לו סוסים (י"ז, טז). בנים אתם לה' אלהיכם... (י"ד, א) כי עם קדוש אתה לה' אלהיך ובך בחר ה' להיות לו לעם סגלה מכל העמים ... ( cache )
• ספר המצוות לרמב"ם - מצוות לא תעשה : והוא אמרו יתעלה: " לא תספון לשוב בדרך הזה עוד" (דברים יז, טז). וכבר נכפל הלאו בעניין זה שלש פעמים. אמרו: בשלשה מקומות הזהירה תורה את ישראל שלא לשוב למצרים, ובשלשה חזרו ... ( cache )
• ירושלמי סוכה ה א ג€“ ויקיטקסט : 26 נובמבר 2009 ... (דברים, יז) וה' אמר לכם לא תספון לשוב בדרך הזה עוד. (דברים, כח) והשיבך ה' מצרים באניות. ובשלשתן חזרו ובשלשתן נפלו אחת בימי סנחריב מלך אשור שנא' (ישעיהו, ... ( cache )
• more "לא תספון לשוב בדרך " :
• איסור הישיבה בארץ מצרים / הרב צבי א' נויגרשל : בשלושה מקומות הזהירה תורה שלא לשוב מצרים שנאמר 'לא תוסיפון לשוב בדרך הזה עוד ', 'לא תוסיף עוד לראותה', 'לא תוסיפו לראותם עד עולם', ואלכסנדריאה בכלל האיסור" (משנה תורה, ... ( cache )
• דף קשר מספר 247 - פרשת שופטים : עלון ישיבת הר עציון לתלמידי הישיבה המשרתים בצבא. שלל מלחמה בישראל / הרב יואל בן-נון. צימוקים. לא תוסיפון לשוב בדרך הזה עוד . בס"ד פרשת שופטים, אלול התש"ן, גיליון מס' 247 ... ( cache )
• דף קשר 1156 - הירידה לסיני / אריאל ג'יאן : ... תוסיפו לראותם עוד עד עולם, וה' אמר לכם לא תוספון לשוב בדרך הזה עוד , והשיבך ה' מצרים באניות ובשלושתן חזרו ובשלושתן נפלו אחת בימי סנחריב מלך אשור שנאמר הוי הירדים מצרים ... ( cache )
• כח, סט: : היכן מצינו שאמר ה' לישראל לא לשוב בדרך הזה עוד ? על זה השיבו חז"ל: "כיוצא בדבר אתה אומר 'וַה' אָמַר לָכֶם לֹא תֹסִפוּן' וגו' והיכן אמר? 'כִּי אֲשֶׁר רְאִיתֶם ' וגו'". (7) ... ( cache )
• רמב"ם הלכות מלכים ומלחמות ה ג€“ ויקיטקסט : 11 מאי 2009 ... מקומות הזהירה תורה שלא לשוב למצרים שנאמר לא תוסיפין לשוב בדרך הזה עוד לא תוסיף עוד לראותה לא תוסיפו לראותם עוד עד עולם ואלכסנדריאה בכלל האיסור. ( cache )
• ישיבה במצרים : אחרי יציאת מצרים אסרה עלינו התורה לשוב למצרים, שלוש פעמים: "לא תסיפון לשוב בדרך הזה עוד " (דברים יז,טז), "לא תוסיף עוד לראותם"(שם כח,סח) ו"לא תוסיפו לראותם עוד עד עולם" ... ( cache )
• פרשת שופטים- מינוי מלך- לשם מה? | הבמה שלכן | משפחה : 10 אוגוסט 2010 ... לא תוסיפו לראותם עד עולם:[שמות י"ד, י"ג] ב) "לא תוסיפון לשוב בדרך הזה עוד " [דברים י"ז, ט"ו] ג) "בדרך אשר אמרתי לך לא תוסיף עוד לראותה" [דברים כ"ח, ס"ח] ... ( cache )
• פורום: נבואות ואקטואליה באחרית הימים - חשיפה!!! רבי יעקב אבוחצירא זצוק"ל... : מפני שעברו על מה שנאמר בתורה "לא תוסיפון לשוב בדרך הזה עוד ". וכן פסק הרמב"ם (בפרק ה' מהלכות מלכים) וזו לשונו: מותר לשכון בכל העולם חוץ מארץ מצרים, ובשלשה מקומות ... ( cache )
• מצרים - מולדת הגלות / אליהו בירנבוים : "וה' אמר לכם לא תוסיפון לשוב בדרך הזה עוד " (דברים יז, טז);. "והשיבך ה' מצרים באוניות בדרך ... משום שעברו על הכתוב "לא תוסיפו לשוב בדרך הזה עוד "). החזרה למצרים נתפסת אפוא ... ( cache )
• דברי יוסף-לקוטי הפרדס- חלק הפשט - דברים : כי במצות המלך נאמר)לעיל יז, טז(: "ולא ישיב את העם מצרימה וגוֲ´ והֲ´ אמר לכם לא תסיפון לשוב בדרך הזה עוד ". והכונה עתה אני מצוה אתכם שלא תוסיפון וגוֲ´ שלא מצאנו שכבר אמר וצוה ... ( cache )
• שערי תשובה : כי יעזוב דרכיו הרעים ויגמור בכל לבבו כי לא יוסיף לשוב בדרך הזה עוד . ואם און פעל לא יוסיף. כענין שנאמר - (יחזקאל לג) שובו שובו מדרכיכם הרעים. ונאמר (ישעיה נה) יעזוב רשע דרכו: ... ( cache )
• בשבילי התנ"ך : לא היה להם לשוב אל ארץ מצרים לבקש עזר, כי כבר אמרתי להם לא תוסיפון לשוב בדרך הזה עוד , כי אם היו שבים אלי לא היו צריכים לעזר מצרים. ואשור הוא מלכו - ועל כורחו אשור הוא מולך ... ( cache )
• דברים פרק יז : כי כאשר ראיתם את מצרים היום לא תוסיפו לראותם עוד עד עולם (שמות יד יג), מצוה, ומשה הזכיר וה' אמר לכם שלא תוסיפון לשוב בדרך הזה עוד . וכבר פירשתיו (שם): וטעם המצות הזאת ... ( cache )
• אתר הנצחה לאביתר אביבי ז"ל - יציאה לחוץ לארץ - דביר לביא ויוני ארנד : כלומר מותר לבוא מחו"ל ולגור במצרים, אבל אין לצאת מישראל ולהשתקע במצרים, שכן כתוב " לא תוסיפון לשוב בדרך הזה עוד ", והדרך הייתה ממצרים לישראל, ואסור ללכת בדרך הזאת עוד ... ( cache )
• בשבילי התנ"ך : וה' אמר לכם לא תוסיפון לשוב בדרך הזה עוד . בדרך אשר אמרתי לך לא תוסיף עוד - הא בשלשתם חזרו ובשלשתם נפלו. הראשונה בימי סנחריב, שנאמר: הוי היורדים מצרים לעזרה. והשני בימי ... ( cache )
• מצוות תשובה : העיקר השני עזיבת החטא, כי יעזוב דרכיו הרעים ויגמור בכל לבבו כי לא יוסיף לשוב בדרך הזה עוד וכו' (אות יא). ובעניין הקבלה על העתיד כתב הרמב"ם - 'ויעיד עליו יודע תעלומות שלא ישוב ... ( cache )
• more "לשוב בדרך הזה עוד " :

תגובות

במגילת המקדש שבמגילות ים המלח יש הוספת סיבת האיסור להרבות סוסים – "למלחמה". להלן הקטע המלא שבטור נו':

12 "כי תבוא אל הארץ אשר אנוכי נותן לכה וירשתה וישבתה

13 בה ואמרתה אשיםה עלי מלך ככול הגואים אשר סביבותי

14 שם תשים עליכה מלך‏ אשר‏ אבחר‏ בו‏ מקרב אחיכה תשים עליך מלך

15 לוא תתן עליכה איש נוכרי אשר לוא אחיכה הוא רק לוא

16 ירבה לו סוס ולוא ישיב את העם מצרים למלחמה למען

17 הרבות לו סוס וכסף וזהב‏ vacat ואנוכי אמרתי לכה לוא

18 תוסיף לשוב בדרך הזואת עוד ולוא ירבה לו נשים ולוא

19 יסירו לבבו מאחרי וכסף וזהב לוא ירבה לוא מואדה

20 ‏ vacat‏ והיה בשבתו על כסא ממלכתו וכתבו

21 לו את התורה הזואת על ספר מלפני הכוהנים"

יוצא שהפירוש הוא או בצמצום: למלחמה אינו רשאי לחזור, אך לצורך מסחר כן. או בהרחבה: אפילו למלחמה אינו רשי לחזור (ז' פלק, מגילת המקדש והמשנה הראשונה, סיני פג (צש"ל) עמ' לב – מא).

אמנם אין בטור נח' אזכור על מלחמה במצרים, כנראה כי אין שם הקשר לסוסים ולצניעות.

-- DeadSea Scrolls, 2017-02-10 02:30:52

הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:לא ירבה לו סוסים - ולא ישיב את העם מצרימה

מקורות

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2012-03-19.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/tora/dvrim/dm-17-16