מ"ג ויקרא יט כט
<< · מ"ג ויקרא יט · כט · >>
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אל תחלל את בתך להזנותה ולא תזנה הארץ ומלאה הארץ זמה
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אַל תְּחַלֵּל אֶת בִּתְּךָ לְהַזְנוֹתָהּ וְלֹא תִזְנֶה הָאָרֶץ וּמָלְאָה הָאָרֶץ זִמָּה.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אַל־תְּחַלֵּ֥ל אֶֽת־בִּתְּךָ֖ לְהַזְנוֹתָ֑הּ וְלֹא־תִזְנֶ֣ה הָאָ֔רֶץ וּמָלְאָ֥ה הָאָ֖רֶץ זִמָּֽה׃
תרגום
| אונקלוס: | לָא תַחֵיל יָת בְּרַתָּךְ לְאַטְעָיוּתַהּ וְלָא תִטְעֵי אַרְעָא וְתִתְמְלֵי אַרְעָא עֵיצַת חֲטִאין׃ |
| ירושלמי (יונתן): | לָא תִפְסוּן יַת בְּנָתֵיכוֹן לְמִסְבָא יַתְהוֹן לִזְנוּ וְלָא תִשְׁהוּן לְמִסְבָא בְּנָתֵיכוֹן לְגוּבְרִין סְמוּךְ לְפִירְקֵיהוֹן דְלָא יְטַעֲוַון בִּזְנוּ בָּתַר עַמְמֵי אַרְעָא וְתִיתְמְלֵי אַרְעָא זְנוּ: |
רש"י (כל הפרק)
"אל תחלל את בתך להזנותה" - במוסר בתו פנויה לביאה שלא לשם קידושין
"ולא תזנה הארץ" - אם אתה עושה כן הארץ מזנה את פירותיה לעשותן במקום אחר ולא בארצכם וכה"א (ירמיהו ג) וימנעו רביבים וגו'רמב"ן (כל הפרק)
מדרש ספרא (כל הפרק)
מתוך: ספרא (מלבי"ם) פרשת קדושים פרק ז (עריכה)
[א] "אל תחלל את בתך להזנותה". יכול לא יתננה ללוי ולא יתננה לישראל? תלמוד לומר "להזנותה"-- לא אמרתי אלא חילול שהוא לשם זנות. [ב] ואיזה זה? זה המוסר לחברו בתו הפנויה שלא לשם אישות וכן המוסרת עצמה שלא לשם אישות.
[ג] "ולא תזנה הארץ"-- מזנים הם לפירות. יכול על מעשה יחידי? תלמוד לומר "ומלאה הארץ זמה", ולא על מעשה יחידי.
[ד] ר' יהודה אומר, הרי הוא אומר "ותחניפי ארץ בזנותיך וברעתך" (ירמיהו ג, ב) . מהו עונשו של דבר? "וימנעו רבִבִים, ומלקוש לוא היה, ומצח אשה זונה היה לך, מֵאַנת הִכלם" (ירמיהו ג, ג) .
[ה] ר' אליעזר בן יעקב אומר, מתוך שהוא בא על נשים הרבה ואינו יודע על איזה מהן בא, והיא שקבלה מאנשים הרבה ואין יודעת מאיזה מהם קבלה-- שגג ונשא לבתו, שגג והשיאה לבנו. נמצא הוא נושא לבתו, ובנו לאחותו. נמצא ממלא את העולם ממזרים שנאמר "זמה"-- זה מה הוא?.
[ו] ר' אליעזר אומר, מנין שהוא ענוש לפני המקום כבא על אשה ואמה? נאמר כאן "זמה" ונאמר להלן "ואיש אשר יקח את אשה ואת אמה זמה הִוא" (ויקרא כ, יד) . מלמד שהוא ענוש לפני המקום כבא על אשה ואמה.