בעל הטורים על התורה/ויקרא/יט
פרשת קדושים
עריכהויקרא פרק-יט
(ב) קדשים תהיו. לעיל כתיב ושמרתם את משמרתי וסמיך ליה קדושים תהיו שאם ישמור עצמו מן החטא שוב אין חטא בא על ירו ומקדשין אותו מלמעלה:
אני ה' אלהיכם. וסמיך ליה דבר אל כל עדת בני ישראל לומר שבני ישראל ייחרו השם ויאמדו ה' אחד:
עדת בני ישראל. וסמיך ליה קדושים שדבר שבקדושה צריך עשרה דהיינו עדה. וכן י"פ ה' אלהיכם בפרשה זו. אני ה' אלהיכם איש אמו ואביו תיראו. לומר ששקול כבוד אב ואם ומוראם ככבוד השם ומוראו וסמיך ליה את שבתותי תשמורו שאם א"ל אביו לחלל שבת אל ישמע לו. וסמיך לשבת ע"ג ששקולים הם מנסך יין לע"ג ומחלל שבת כדאיתא בפ"ק דחולין:
(ג) אלהיכם. וסמיך ליה אל תפנו כלומר אל שעשיתם מדעתכם אל תפנו לו:
(ד) ה' אלהיכם. וסמיך ליה וכי תזבחו שצריך לזבוח לה':
(ה) תזבחהו. חסר וי"ו שלא יהיו שנים שוחטים זבח אחד:
(ט) ובקצרכם. קרי ביה ובקציר כם שצריך להניח א' מסמ"ך שהוא שיעור של פאה. וד' פעמים לשון קציר בפסוק למעוטי קצרוהו לסטים. כרסמוהו נמלים. שברתו הרוח. אכלתו בהמה:
פאת שדך. בגי' (שיעור) הפיאה אחד מששים:
ונכרתה. וסמיך ליה ובקצרכם מי שגוזל את העניים וקבע את קובעיהם נפש:
(י) לא תלקט. וסמיך ליה לא תגנובו להזהיר לבעה"ב שלא יגנוב ממה שראוי לעניים וכן להזהיר לעניים שלא יגנבו משל בעה"ב יותר מהראוי כדתנן ב' לקט ג' אינו לקט:
(יא) לא תגנובו. וסמיך ליה ולא תכחשו שהגונב בא לידי לא תכחשו ולידי לא תשקרו ולידי לא תשבעו:
(יג) לא תלין פעולת שכיר. וסמיך ליה לא תקלל כי אף אם ילין שכרך אל תקללהו אלא תתבעהו בבית דין:
(יד) לא תתן מכשל. חסר וי"ו לומר אפילו אינו נותן מכשול ממש אלא אפילו יועצו לפי דרכו:
ויראת מאלהיך. וסמיך ליה לא תעשו עול במשפט כי לא לאדם תשפטו כי אם לה':
(טו) בצדק תשפוט עמיתך. רמז שב"ד יושבין בשני ובחמישי. בצדק. פי' במזל צדק וצדק משמש ביום ב' וביום ה' בתחלתו. בצדק תשפוט עמיתך. וסמיך ליה לא תלך רכיל אזהרה לדיין שלא יהא רך לזה וקשה לזה ולא יאמר אני מזכה וחבירי מחייבין:
(טז) רכיל בעמיך. מלא יו"ד שהרכיל עובר בי' הדברות. בירושלמי מותר לומר לשה"ר על בעלי מריבה שנאמר לא תלך רכיל [בעמיך בעושה מעשה עמך] אבל לא תעמוד על דם רעך וכן מצינו בנתן הנביא ואני אבא אחריך ומלאתי את דבריך:
(יז) ולא תשא עליו חטא. וסמיך ליה לא תקום רמז לת"ח שאינו נושא חטא אם נוקם ונוטר:
(יח) ואהבת לרעך כמוך. וסמיך ליה לא תרביע כלאים האוהב אשתו לא ישמש עמה ועיניו באשה אחרת ולא יכפנה לתשמיש:
(יט) לא תרביע כלאים. וסמיך ליה ואיש כי ישכב את אשה ש"ז והיא שפחה נרחפת דהיינו כמו כלאים שהיא חציה שפחה וחציה בת חורין. וסמך לשפחה חרופה ערלתו את פריו לומר שהבועל שפחה חרופה הפרי יהיה רשע ועוד דאמרינן נטיע' מקטע רגליהון דבועלי נדות כמו זה שלא היה יכול להמתין עד שנשתחררה:
(כ) והפדה לא נפדתה. בגימט' יהיה בכסף ובשוה כסף:
(כב) ונסלח. לו מחטאתו אשר חטא. וסמיך ליה וכי תבואו אל הארץ לומר כל הדר בא"י שרוי בלא עון:
(כג) כל עץ מאכל. בגימ' זהו פלפלין:
(כו) סמך לא תאכלו על הדם לערלה לומר שאסור לאכול בלא ברכה כערלה בלא חילול:
לא תאכלו על הדם. וסמיך ליה לא תנחשו שלא ינחשו באכילה כדרך שעושין הרוצחים שאוכלים לחם על ההרוג שלא ינקמו גואלי ההרוג:
(כז) לא תקיפו. בגימ' אחד המקיף ואחד הניקף חייבים הם:
ולא תשחית. בגימ' זהו תער ולא מספרים:
פאת זקנך. וסמיך ליה ושרט לנפש לומר כשם שחייב על הפאה בה' פאות כך חייב אם שרט ה' שריטות בה' אצבעות:
(כח) קעקע. בגי' שם. שכותב שם הטומאה (מכות כא, א):
(כט) ומלאה הארץ זמה. וסמיך ליה את שבתותי לומר סקבא דשתא ריגלא (קידושין פא, א) שאוכלין ושותין ושמחין בשבתות והיינו דכתיב זנות יין ותירוש יקח לב: סמך שבתותי תשמורו לאל תפנו אל האובות שהשואל באוב אינו עולה בשבת:
(לא) אני ה'. וסמיך ליה מפני שיבה תקום אמר הקב"ה אני כבדתי זקנים שנאמר ונגד זקניו כבוד:
(לב) זקן ויראת. אזהרה לזקן שלא יטריח:
מפני שיבה תקום. וסמיך ליה וכי יגור אתך גר לומר אפילו מפני זקן אשמאי:
אני ה'. וסמיך ליה וכי יגור אתך גר לומר כל המטה דינו של גר כאלו מטה דינו של הקב"ה:
(לה) במדה. ג'. דין ואידך אך רחוק יהיה ביניכם ובינו כאלפים אמה במדה הארך אמות במדה הראשונה מה התם איירי במדת קרקע אף הכא איירי במדת קרקע:
(לו) והין צדק יהיה לכם. וסמיך ליה ושמרתם את חקותי. לומר שהמעוות המדות כאלו עובר על המצות כולם: