תלמוד בבלי

<< · יבמות · סא ב · >>

תלמוד בבלי - גמרא | רש"י | תוספות | עין משפטשלימות: 75% | ראשונים נוספים
על הש"ס: ראשונים | אחרונים

ויש לו בנים לא ישא אילונית שהיא זונה האמורה בתורה דאזונה כהנים הוא דמפקדי וישראל לא מפקדי משום הכי קתני כהן אמר רב הונא מאי טעמא דר' יהודה דכתיב (הושע ד, י) אכלו ולא ישבעו הזנו ולא יפרוצו כל ביאה שאין בה פירצה אינה אלא בעילת זנות תניא רבי אליעזר אומר כהן לא ישא את הקטנה אמר ליה רב חסדא לרבה פוק עיין בה דלאורתא בעי לה רב הונא מינך נפק עיין בה רבי אליעזר סבר לה כרבי מאיר וסבר לה כרבי יהודה סבר לה כרבי מאיר דחייש למיעוטא וסבר לה כרבי יהודה דאמר אילונית זונה הויא וכרבי מאיר מי סבר לה והתניא קטן וקטנה לא חולצין ולא מיבמין דברי רבי מאיר אמרו לו לרבי מאיר איפה אמרת שאין חולצין (דברים כה, ז) איש כתיב בפרשה ומקשינן אשה לאיש אלא מאי טעמא אין מיבמין [א"ל] קטן שמא ימצא סריס קטנה שמא תמצא אילונית ונמצאו פוגעין בערוה ותניא קטנה מתייבמת ואינה חולצת דברי רבי אליעזר וכרבי יהודה מי סבר לה והתניא זונה זונה כשמה דברי רבי אליעזר רבי עקיבא אומר זונה זו מופקרת רבי מתיא בן חרש אומר אפי' הלך בעלה להשקותה ובא עליה בדרך עשאה זונה רבי יהודה אומר זונה זו אילונית וחכמים אומרים אין זונה אלא גיורת ומשוחררת ושנבעלה בעילת זנות ר' אליעזר אומר פנוי הבא על הפנויה שלא לשם אישות עשאה זונה אלא אמר רב אדא בר אהבה הכא בכ"ג עסקינן לאימת קני לה לכי גדלה בעולה היא אמר רבא מכלי לב אי דקדשה אבוה מההיא שעתא הוא דקני לה ואי דקדשה נפשה הא רבי אליעזר היא ולא רבנן אלא אמר רבא לעולם בכהן הדיוט וחיישינן שמא תתפתה עליו א"ה ישראל נמי פתויי קטנה אונס הוא ואונס בישראל מישרא שרי רב פפא אמר בכ"ג והאי תנא הוא דתניא (ויקרא כא, ג) בתולה ביכול קטנה ת"ל אשה אי אשה יכול בוגרת ת"ל בתולה גהא כיצד יצתה מכלל קטנות ולכלל בגרות לא באתה רב נחמן בר יצחק אמר האי תנא הוא דתניא בתולה אין בתולה אלא נערה וכן הוא אומר (בראשית כד, טז) והנערה טובת מראה מאד בתולה ר' אלעזר אומר פנוי הבא על הפנויה שלא לשם אישות עשאה זונה אמר רב עמרם אין הלכה כרבי אלעזר:

מתני' דלא יבטל אדם מפריה ורביה אלא א"כ יש לו בנים ב"ש אומרים שני זכרים וב"ה אומרים הזכר ונקבה שנאמר (בראשית ה, ב) זכר ונקבה בראם:

גמ' הא יש לו בנים מפריה ורביה בטיל מאשה לא בטיל מסייעא ליה לרב נחמן אמר שמואל דאמר ואע"פ שיש לו לאדם כמה בנים אסור לעמוד בלא אשה שנאמר (בראשית ב, יח) לא טוב היות האדם לבדו ואיכא דאמרי הא יש לו בנים בטיל מפריה ורביה ובטיל נמי מאשה נימא תיהוי תיובתא דרב נחמן אמר שמואל לא זאין לו בנים נושא אשה בת בנים יש לו בנים נושא אשה דלאו בת בנים חנפקא מינה למכור ספר תורה בשביל בנים:

בית שמאי אומרים שני זכרים:

מאי טעמייהו דבית שמאי ילפינן ממשה דכתיב (דברי הימים א כג, טו) בני משה גרשום ואליעזר ובית הלל ילפינן מברייתו של עולם ובית שמאי לילפי מברייתו של עולם אין דנין אפשר


גמ' פוק עיין בה - אמאי לא ישא את הקטנה:

רבי מאיר חייש למיעוטא - כדתניא לקמן קטן שמא ימצא כו' ה"נ חייש רבי אליעזר דשמא תמצא קטנה זו אילונית:

קטן וקטנה - או קטן או קטנה:

איש כתיב - בפרשת חליצה ואם לא יחפוץ האיש לקחת את יבמתו:

פוגעים בערוה - כיון דלאו בני הקמת שם נינהו פגע באשת אח שלא במקום מצוה דרחמנא פטריה דכתיב אשר תלד (דברים כה) פרט לאילונית:

ואינה חולצת - דאינה נפטרת לשוק בחליצתה דאין מעשה קטנה כלום אבל מתייבמת ותגדל אצלו ותתקיים מצות יבום:

כשמה - לשון טועה שטועה מתחת בעלה לאחרים דלרבי אליעזר אין זונה אלא אשת איש:

מופקרת - ואפי' פנויה מאחר שהפקירה עצמה לכל קרויה זונה אבל משום בעילה אחת לא הויא זונה הפנויה:

הלך בעלה - לב"ד הגדול והוליכה להשקותה מי המרים שקינא לה ונסתרה ואסורה לו עד שתשתה עשאה זונה הואיל ונבעלה לפסול לה ואם מת אסורה לכהן:

אלא גיורת - דנבעלה בנכריותה לעובדי כוכבים וכן משוחררת דעובד כוכבים ועבד הואיל ולאו בני קדושין נינהו פסלי:

ושנבעלה - לפסול לה כגון א' מכל העריות וכגון בת ישראל לנתין וממזר:

לכי גדלה - דקידושי קטנה לאו כלום הן והויא ליה כאנוסת עצמו ומפותת עצמו:

מכלי לב - כמו מבלי לב:

[אי דקדשה אבוה כו'] - האב זכאי לקדש בתו קטנה בפ"ק דקידושין (דף ג:) את בתי נתתי לאיש הזה:

הא רבי אליעזר היא ולא רבנן - בתמיה דקתני לעיל רבי אליעזר אומר כהן לא ישא את הקטנה ומשמע דפליגי רבנן עליה וכה"ג מי פליגי רבנן:

תתפתה - ותזנה עליו לפי שאין בה דעת כלום:

רב פפא אמר בכהן גדול והאי תנא הוא - דאסר קטנה מגזירת הכתוב:

בתולה - מעמיו יקח אשה:

[מאשה לא בטיל] - מדקתני לא יבטל אדם מפריה ורביה אלא א"כ יש לו בנים ולא קתני לא יבטל אדם מאשה אלא אם כן יש לו בנים שמע מינה הא יש לו בנים מאשה לא בטיל דצריך לישא אשה אבל אין צריך לחזר אחר ראויה לבנים:

למכור ס"ת - כדי לישא בת בנים ואם יש לו בנים לא ימכור אלא ישא עקרה או זקנה:

ב"ש אומרים שני זכרים - אבל לא זכר ונקבה:

ילפינן ממשה - שכיון שהיו לו שני בנים פירש מן האשה:

מברייתו של עולם - אדם וחוה:

תוספות

עריכה


כל ביאה שאין בה פירצה. קטנה אתיא לכלל פירצה לכשתתגדל ולא ממעט אלא היכא דלא אתיא לעולם לכלל פירצה:

אין בתולה אלא נערה. קשה דלהאי תנא אמאי איצטריך בשום מקום לכתוב נערה בתולה:

וכן הוא אומר והנערה טובת מראה מאד. תימה דהכא משמע דרבקה נערה היתה ובסדר עולם (פ"א) תניא בהדיא שהיתה בת שלש כשנשאה יצחק ואי אפשר להגיה דהא תניא התם יצחק אבינו כשנעקד על גבי המזבח היה בן שבעה ושלשים שנה ובו בפרק נולדה רבקה וכתיב ויהי יצחק בן ארבעים שנה וגו' נמצאת שהיתה בת ג' וה"ר שמואל חסיד משפיר"א הוכיח שהיתה בת י"ד מדתניא בספרי ו' זוגות שנותיהן שוות וקחשיב קהת ורבקה וקהת חיה קל"ג כדכתיב בקרא ואם היתה בת י"ד כשנשאה אז החשבון מכוון דכשנולד יעקב היתה בת ל"ד ויעקב היה בן צ"ט כשמתה רבקה הרי קל"ג שהרי כשנתברך היה בן ס"ג שאז מת ישמעאל וכל שנותיו של ישמעאל קל"ז כדכתיב וישמעאל (גדול מיצחק י"ד שנה ויצחק בן ס' שנה בלדת אותם א"כ ישמעאל) בן ע"ד ונשאר מלידת יעקב עד סוף שני ישמעאל ס"ג וי"ד נטמן בבית עבר כדאמרינן במגילה (דף יז.) ועשרים שנה בבית לבן ושתי שנים בדרך ואז מתה רבקה כדדרשינן (מדרש רבה קהלת פ"ב) אלון בכות שתי בכיות של רבקה ומניקתה הרי צ"ט וצריך לומר דמדרשות חלוקים זה על זה:

פנוי הבא על הפנויה כו'. לאו דוקא נקט פנוי דכ"ש נשוי שמזנה על אשתו דחשובה זונה:

לא יבטל אדם מפריה ורביה. אע"ג דמרישא שמעינן לה דקתני כהן הדיוט לא ישא אילונית ולאו דוקא כהן כדאמרינן לעיל מ"מ איצטריך הכא להנך דיוקי דגמרא או משום פלוגתא דבית שמאי ובית הלל הדר תני לה:

מאשה לא בטיל. פירש בקונטרס מדלא קתני לא יבטל מאשה:

א"ד מאשה בטיל. להאי לישנא דייק מדלא קתני לא ישא אדם אשה שאינה בת בנים אלא אם כן יש לו בנים:

נפקא מינה למכור ספר תורה בשביל בנים. כלומר להאי מילתא נמי נפקא מינה ול"ג למאי נפקא מינה דהא טובא נפקא מינה כדקאמר בהדיא אין לו בנים נושא אשה בת בנים יש לו בנים נושא אשה דלאו בת בנים ועוד אר"י דמצי למימר דאפילו יש לו בנים לעולם מצוה לישא בת בנים אלא מודו היכא דצריך למכור ספר תורה בשביל בת בנים כיון דיש לו בנים לא ימכור מאחר שמוצא שאינה בת בנים ולא יצטרך למכור:

עין משפט ונר מצוה

עריכה

פד א מיי' פ"א מהל' יבום הלכה ט"ז והלכה יח, סמ"ג עשין נא, טור ושו"ע אה"ע סי' קס"ז סעיף ג' וסעיף ד:

פה ב ג מיי' פי"ז מהל' איסורי ביאה הלכה י"ג:

פו ד מיי' פט"ו מהל' אישות הלכה א', סמ"ג עשין מט, טור ושו"ע אה"ע סי' א' סעיף א':

פז ה מיי' פט"ו מהל' אישות הלכה ד', טור ושו"ע אה"ע סי' א' סעיף ה':

פח ו ז ח מיי' פט"ו מהל' אישות הלכה ט"ז, ומיי' פכ"א מהל' איסורי ביאה הלכה כ"ו, טור ושו"ע אה"ע סי' א' סעיף ח':

ראשונים נוספים

 

 

 

 

 

 

קישורים חיצוניים

  1. ^ (עיין רש"י)
  2. ^ (עיין שו"ת רשב"א ח"ג סי' שלט)
  3. ^ (עיין תוס' חד מקמאי ופני משה שם)
  4. ^ (עיין רש"י)
  5. ^ (עיין שו"ת רשב"א ח"ג סי' שלט)
  6. ^ (עיין תוס' חד מקמאי ופני משה שם)