קטגוריה:בראשית מז יג
נוסח המקרא
ולחם אין בכל הארץ כי כבד הרעב מאד ותלה ארץ מצרים וארץ כנען מפני הרעב
וְלֶחֶם אֵין בְּכָל הָאָרֶץ כִּי כָבֵד הָרָעָב מְאֹד וַתֵּלַהּ אֶרֶץ מִצְרַיִם וְאֶרֶץ כְּנַעַן מִפְּנֵי הָרָעָב.
וְלֶ֤חֶם אֵין֙ בְּכׇל־הָאָ֔רֶץ כִּֽי־כָבֵ֥ד הָרָעָ֖ב מְאֹ֑ד וַתֵּ֜לַהּ אֶ֤רֶץ מִצְרַ֙יִם֙ וְאֶ֣רֶץ כְּנַ֔עַן מִפְּנֵ֖י הָרָעָֽב׃
וְ/לֶ֤חֶם אֵין֙ בְּ/כָל־הָ/אָ֔רֶץ כִּֽי־כָבֵ֥ד הָ/רָעָ֖ב מְאֹ֑ד וַ/תֵּ֜לַהּ אֶ֤רֶץ מִצְרַ֙יִם֙ וְ/אֶ֣רֶץ כְּנַ֔עַן מִ/פְּנֵ֖י הָ/רָעָֽב׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום
אונקלוס (תאג'): | וְלַחְמָא לֵית בְּכָל אַרְעָא אֲרֵי תְּקֵיף כַּפְנָא לַחְדָּא וְאִשְׁתַּלְהִי עַמָּא דְּאַרְעָא דְּמִצְרַיִם וְעַמָּא דְּאַרְעָא דִּכְנַעַן מִן קֳדָם כַּפְנָא׃ |
ירושלמי (יונתן): | וְלַחְמָא לֵית בְּכָל אַרְעָא אַרוּם תַּקִיף כַּפְנָא לַחֲדָא וְאִשְׁתַּלְהוֹן דַיְירֵי אַרְעָא דְמִצְרַיִם וְדַיְירֵי אַרְעָא דִכְנָעַן מִן קֳדָם כַּפְנָא: |
רש"י
"ותלה" - כמו ותלאה לשון עייפות כתרגומו ודומה לו (משלי כו) כמתלהלה היורה זיקים
[יא] ודומה לו כמתלהלה היורה זיקים. והלמד של "כמתלהלה" (משלי כ"ו, י"ח) כפולה כמו "ירקרק" (ויקרא י"ג, מ"ט) "סחרחר" (תהלים ל"ח, י"א). ואף על גב ד"מתלהלה" בה"א 'ותלאה' בא', אין חילוק בין ה"א ובין א' כי מתחלפים. ואף על גב דשורש "מתלהלה" 'להה' ושורש 'ותלאה' 'לאה', אין חילוק, כי אותיות אהו"י מתחלפין, ומביאים ראיה מזה לזה, דלשון אחד הוא, אף שיש חילוק ביניהם - כי זה בה"א וזה בא' - הלשון אחד:
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
וַתֵּלַהּ – כְּמוֹ "וַתִּלְאֶה", לְשׁוֹן עֲיֵפוּת כְּתַרְגּוּמוֹ ("וְאִשְׁתַּלְהִי"). וְדוֹמֶה לוֹ (משלי כו,יח): "כְּמִתְלַהְלֵהַּ הַיּוֹרֶה זִקִּים".
רשב"ם
ארץ מצרים וארץ כנען: אלב הרחוקות יותר מארץ כנען לא היו באים לארץ מצרים, כי היו רחוקות יותר מדאי, או שמא לא היה שם רעב, גדול כל כך:
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
- פרשנות מודרנית:
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית מז יג.
וְלֶחֶם אֵין בְּכָל הָאָרֶץ
לחם הכונה לכל אוכל ולא רק לפרוסות לחם עשויות מחיטה טחונה.
קשה להבין איך היה רעב כזה כבד כאשר לאנשים יש צאן. קבוצת אנשים יכולה להתארגן ולשחוט כבש אחד לשבוע, לאכול, לעשן וליבש בשר לתקופה ארוכה. הצאן לא צריך לאכול גרעיני תבואה, מספיק עם יש קש ועשב למאכל.
אֶרֶץ מִצְרַיִם וְאֶרֶץ כְּנַעַן
"אֶרֶץ מִצְרַיִם וְאֶרֶץ כְּנַעַן" סבלו מפני הרעב. לא נאמר כוש, או לוב, או חרן. הרעב ורוח המדבר פגעו בעיקר במצרים וכנען.
וַתֵּלַהּ
רש"י מסביר ותלאה - מצרים וכנען סבלו והתעיפו מהרעב.
לא ברור מתי כל עיר ושבט נשברו והלכו לבקש אוכל מיוסף. כל קבוצה, לפי הכמות שהם אספו בשנות השפע, הופיעה בשנה אחרת. אבל כאשר הם באו תוך שנתים או שלוש הם הפכו לעבדים לפרעה, וקיבלו אוכל מפרעה עד סוף הרעב.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • Sefaria • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "בראשית מז יג"
קטגוריה זו מכילה את 5 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 5 דפים.