מ"ג בראשית מז יג


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ולחם אין בכל הארץ כי כבד הרעב מאד ותלה ארץ מצרים וארץ כנען מפני הרעב

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְלֶחֶם אֵין בְּכָל הָאָרֶץ כִּי כָבֵד הָרָעָב מְאֹד וַתֵּלַהּ אֶרֶץ מִצְרַיִם וְאֶרֶץ כְּנַעַן מִפְּנֵי הָרָעָב.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְלֶ֤חֶם אֵין֙ בְּכׇל־הָאָ֔רֶץ כִּֽי־כָבֵ֥ד הָרָעָ֖ב מְאֹ֑ד וַתֵּ֜לַהּ אֶ֤רֶץ מִצְרַ֙יִם֙ וְאֶ֣רֶץ כְּנַ֔עַן מִפְּנֵ֖י הָרָעָֽב׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
וְלַחְמָא לֵית בְּכָל אַרְעָא אֲרֵי תְּקֵיף כַּפְנָא לַחְדָּא וְאִשְׁתַּלְהִי עַמָּא דְּאַרְעָא דְּמִצְרַיִם וְעַמָּא דְּאַרְעָא דִּכְנַעַן מִן קֳדָם כַּפְנָא׃
ירושלמי (יונתן):
וְלַחְמָא לֵית בְּכָל אַרְעָא אַרוּם תַּקִיף כַּפְנָא לַחֲדָא וְאִשְׁתַּלְהוֹן דַיְירֵי אַרְעָא דְמִצְרַיִם וְדַיְירֵי אַרְעָא דִכְנָעַן מִן קֳדָם כַּפְנָא:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ולחם אין בכל הארץ" - חוזר לענין הראשון לתחלת שני הרעב

"ותלה" - כמו ותלאה לשון עייפות כתרגומו ודומה לו (משלי כו) כמתלהלה היורה זיקים

רש"י מנוקד ומעוצב (כל הפרק)(כל הפסוק)

וְלֶחֶם אֵין בְּכָל הָאָרֶץ – חוֹזֵר לָעִנְיָן הָרִאשׁוֹן, לִתְחִלַּת שְׁנֵי הָרָעָב.
וַתֵּלַהּ – כְּמוֹ "וַתִּלְאֶה", לְשׁוֹן עֲיֵפוּת כְּתַרְגּוּמוֹ ("וְאִשְׁתַּלְהִי"). וְדוֹמֶה לוֹ (משלי כו,יח): "כְּמִתְלַהְלֵהַּ הַיּוֹרֶה זִקִּים".

רשב"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

ותלה: כמו ותכה מכעס עיני, הה"י עיקר לפיכך מפיק ה"י, וכן נגה אור:

ארץ מצרים וארץ כנען: אלב הרחוקות יותר מארץ כנען לא היו באים לארץ מצרים, כי היו רחוקות יותר מדאי, או שמא לא היה שם רעב, גדול כל כך:

אבן עזרא (כל הפרק)(כל הפסוק)

ותֵלַהּ — על משקל "ותתע" (בראשית כא, יד); "כמתלהלה" (משלי כו, יח) כמו "כמתעתע" (בראשית כז, יב). וטעמו, כאדם שלא ידע מה יעשה:

אור החיים (כל הפרק)(כל הפסוק)

ולחם אין וגו'. כי כבד וגו' פירוש ולצד כובד הרעב היו אוכלים דבר מופלא וכילו הלחם והלא לראות עינינו דאבה נפשינו בשני רעב שהיו במערב שהיה אדם אחד אוכל שיעור מאכל י' בני אדם ועודנו רעב בבטנו רחמנא ליצלן: