קטגוריה:בראשית יד ו
נוסח המקרא
ואת החרי בהררם שעיר עד איל פארן אשר על המדבר
וְאֶת הַחֹרִי בְּהַרְרָם שֵׂעִיר עַד אֵיל פָּארָן אֲשֶׁר עַל הַמִּדְבָּר.
וְאֶת־הַחֹרִ֖י בְּהַרְרָ֣ם שֵׂעִ֑יר עַ֚ד אֵ֣יל פָּארָ֔ן אֲשֶׁ֖ר עַל־הַמִּדְבָּֽר׃
וְ/אֶת־הַ/חֹרִ֖י בְּ/הַרְרָ֣/ם שֵׂעִ֑יר עַ֚ד אֵ֣יל פָּארָ֔ן אֲשֶׁ֖ר עַל־הַ/מִּדְבָּֽר׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וְיָת חוֹרָאֵי דִּבְטוּרָא דְּשֵׂעִיר עַד מֵישַׁר פָּארָן דִּסְמִיךְ עַל מַדְבְּרָא׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וְיַת חוֹרָאֵי דִבְטַוְורַיָא רָמַיָא דִגְבָלָא עַד מֵישַׁר פָּארָן דִסְמִיךְ לִצְטַר מַדְבְּרָא: |
| ירושלמי (קטעים): | וְיַת חוֹרָוָאֵי אִילֵין דְשַׁרְיָין בְּטוּרָא דְגַבְלָא עַד מֵישַׁר חֲזוֹזָא דִסְמִיךְ עַל מַדְבְּרָא: |
רש"י
"איל פארן" - כתרגומו מישור ואומר אני שאין איל לשון מישור אלא מישור של פארן איל שמו ושל ממרא אלוני שמו ושל ירדן ככר שמו ושל שטים אבל שמו אבל השטים וכן בעל גד בעל שמו וכולם מתורגמין מישור וכל אחד שמו עליו
"על המדבר" - אצל המדבר כמו (במדבר ב) ועליו מטה מנשה
[יא] ואומר אני וכו'. כלומר שדוחק לומר שכל השמות שהם 'ככר' 'אלוני' 'אבל' פירוש מישור, דאם כן למה כתב פעם "ככר" (לעיל יג, יא) ופעם "אלוני" (שם שם יח) ופעם "אבל" (במדבר ל"ג, מ"ט) וכן כולם, אלא על כרחך כי של כל אחד ואחד היה שמו כך, ולפיכך זכר כל אחד ואחד בשמו. ולפיכך לא פירש רש"י על "ככר הירדן" ועל "אלוני", דעדיין לא זכר אלא שם 'אלוני' ושם 'ככר', אבל השתא דכתיב "איל" הוקשה למה שינה הלשון, שזכר בפרשה הזאת ג' פעמים 'ככר' 'אלוני' 'איל'. והקשה הרא"ם אם שם העצם הם אם כן הוי שם עצם פרטי, וכל שם עצם פרטי אינו נסמך, ותירץ הרא"ם דכן נמצא "בית לחם יהודה" (רות א', א'):
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
אֵיל פָּארָן – כְּתַרְגּוּמוֹ: "מֵישַׁר פָּארָן". וְאוֹמֵר אֲנִי שֶׁאֵין "אֵיל" לְשׁוֹן "מִישׁוֹר", אֶלָּא מִישׁוֹר שֶׁל פָּארָן "אֵיל" שְׁמוֹ, וְשֶׁל מַמְרֵא "אֵלוֹנֵי" שְׁמוֹ, וְשֶׁל יַרְדֵּן "כִּכָּר" שְׁמוֹ, וְשֶׁל שִׁטִּים "אָבֵל" שְׁמוֹ: "אָבֵל הַשִּׁטִּים" (במדבר לג,מט). וְכֵן "בַּעַל גָּד" (יהושע יא,יז) "בַּעַל" שְׁמוֹ. וְכֻלָּם מְתוּרְגָּמִין "מֵישָׁר", וְכָל אֶחָד שְׁמוֹ עָלָיו.
עַל הַמִּדְבָּר – אֵצֶל הַמִּדְבָּר, כְּמוֹ: "וְעָלָיו מַטֵּה מְנַשֶּׁה" (במדבר ב,כ).
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
- [הערה: כלומר שהוא פועל מבניין פיעל, ואיננו רוצה לומר "מההר שלהם" (כפי שפירש רש"י). ויקיעורך.]
רמב"ן
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
- פרשנות מודרנית:
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית יד ו.
וְאֶת הַחֹרִי בְּהַרְרָם שֵׂעִיר
כמתואר בפסוק שלנו, בימי אברהם הר שעיר היה מיושב ע"י בני העם החורי.
שני דורות מאוחר יותר הגיע לשם עֵשָו, "ויֵַּשֶׁב עֵשָׂו בְּהַר שֵׂעִיר, עֵשָׂו הואּ אֱדוֹם" (בראשית לו ח). זהו גם המקום אליו שולח יעקב את מלאכיו לבשר לעשו שהוא חזר לכנען: "ויִַּשְׁלַח יַעֲקֹב מַלְאָכִים לְפָנָיו, אֶל עֵשָׂו אָחִיו, אַרְצָה שֵׂעִיר, שְׂדֵה אֱדוֹם" (בראשית לב ד).
במשך הזמן עשו ובניו השמידו את שרידי החורי, "ובְּשֵׂעִיר יָשְׁבו הַּחֹרִים לְפָנִים ובְּנֵי עֵשָׂו יִירָשׁוםּ ויַַּשְׁמִידוםּ מִפְּנֵיהֶם ויֵַּשְׁבו תַּּחְתָּם, כַּאֲשֶׁר עָשָׂה יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ יְרֻשָּׁתוֹ, אֲשֶׁר נָתַן ה' לָהֶם" (דברים ב יב), כך שבסופו של דבר הר שעיר הפך להיות נחלתם הבלעדית של בני עשו – היינו, ארץ אדוֹם.
יהושע אומר לבני ישראל בשם משה, שדיבר בשם ה': "וָאֶתֵּן לְעֵשָׂו אֶת הַר שֵׂעִיר, לָרֶשֶׁת אוֹתוֹ" (יהושע כד ד). עם זאת, ניתן לראות שהענקת הר שעיר לעשו וצאצאיו הופיעה לראשונה בפסוק הזה. במהלך מלחמתו של כדרלעמר המתוארת בפסוק זה, הוא פגע קשה בעם החורי והחליש את כוחו, וכך אפשר לעשו להתיישב במקום ולהשמיד את השורדים.
באותה מלחמה גם פונו שאר האזורים שבעבר הירדן המזרחי, כדי שמואב ועמון – בני לוט – ירשו אותם.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "בראשית יד ו"
קטגוריה זו מכילה את 13 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 13 דפים.