ספורנו/בראשית/טז

בעריכה

"הנה נא עצרני ה' מלדת" אף על פי שאמר לתת לך זרע כאמרו לזרעך אתן את הארץ הזאת לא אמר שיהיה לך אותו הזרע ממני: " אולי אבנה ממנה" אולי הקנאה תעורר הכח לפעולותיו: " לקול שרי" נטה לבבו שיהיה דעתה אמתי לפיכך קבל דבריה לא להתענג במשגל האשה:


העריכה

"חמסי עליך" שהיה עליך לגעור בה אחרי שהיא אשתך מקילה אותי מפני שנתעברה ממך:


ועריכה

"שפחתך בידך" שאינה משוחררת ממך: " ותענה שרי" כדי שתכיר שהיא משועבדת ולא תבזה עוד את גברתה:


זעריכה

"וימצאה מלאך ה'" מצא אותה מוכנת למראות אלהים ובכן נראה לה: " על עין המים" מתפללת כמו שבאר באמרו כי שמע ה' אל עניך: " על העין" על אם הדרך וכשיש שני דרכים יקראו עינים ומקום התחלת השני דרכים יקרא פתח עינים והוא הנקרא אצל רבותינו זכרונם לברכה פרשת דרכים: " בדרך שור" הוא חגר כמו שתרגם אונקלוס והיא עיד בגבול ארץ ישראל או חוצה לה כמו שאמרו ז"ל בגיטין הודיע כי היתה בדעתה לצאת אז מארץ ישראל:


חעריכה

"אי מזה באת ואנה תלכי" כלומר הביטי וראי מאיזה מקום נסעת כי היית במקום קדוש ובבית צדיקים והנך הולכת בח "ל אל מקום טמא ואנשי רשע: " אנכי בורחת" איני הולכת אל מקום מכוון מאתי אלא יצאתי כדי לברוח:


טעריכה

"והתעני" להורות לעתיד על דרך ירה ויור כי כן יסד המלך:


יבעריכה

"פרא אדם" פרא הוא חמור הבר אמר שיהיה חמור במזגו מצד האם המצרית כאמרו על המצרים אשר בשר חמורים בשרם ושיהיה חמור הבר בהיותו שוכן במדבר כאמרו ויגדל וישב כמדבר ושיהיה אדם מצד אביו כאמרם ז"ל שעשה ישמעאל תשובה:


יגעריכה

"ותקרא שם ה'" הנה קריאת שם ה' היא התפלה אשר בה שבחו של הקב"ה במחשבת המתפלל או בדבריו כאמרם ז"ל לעולם יסדר אדם שבחו של מקום ואחר כך יתפלל כי בזה יכוין המתפלל לאל ית' כענין שויתי ה' לנגדי תמיד וכן קראתי שמך ה' וכן ושמואל בקוראי שמו וכן כי שם ה' אקרא. אמר א"כ שכאשר התפללה סדרה שבח האל ית' שדבר אליה באמרה אתה אל ראי. אתה אל של ראייה בכל מקום לא בביתו של אברהם בלבד כאמרם ז"ל כל השערים ננעלו חוץ משערי אונאה:


טועריכה

"שם בנו אשר ילדה הגר ישמעאל" כי מצד שניהם היה ראוי לזה השם מצד אברהם שהתפלל עליו אחר כך ונאמר לו ולישמעאל שמעתיך ומצד הגר בדבר המלאך: