פתיחת התפריט הראשי

ביאור:בראשית טז טז

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

בראשית טז טז: "וְאַבְרָם בֶּן שְׁמֹנִים שָׁנָה וְשֵׁשׁ שָׁנִים בְּלֶדֶת הָגָר אֶת יִשְׁמָעֵאל לְאַבְרָם."



וְאַבְרָם בֶּן שְׁמֹנִים שָׁנָה וְשֵׁשׁ שָׁנִים בְּלֶדֶת הָגָר אֶת יִשְׁמָעֵאל לְאַבְרָםעריכה

לְאַבְרָםעריכה

ככתוב: הגר ילדה "לְאַבְרָם", ומיום הוולדו אברם אימץ אותו לבן שהגר ילדו לו.

ציון ורישום זמן לידתו של ישמעאל מעיד על הכבוד שהוענק לו. ברשימת בני אדם ובני נוח מצוינת שנת הלידה של הבן הבכור, וישמעאל, בכורו של אברם מהגר שפחת שרי, זכה לכבוד הזה.
בזמן כתיבת התנ"ך וחתימתו התייחסו בכבוד לישמעאלים. השם ישמעאל היה שם יהודי מפואר שאבות העניקו לבניהם בגאווה – ראה לדוגמא: רבי ישמעאל בן אלישע כהן גדול.

שנים רבות אחרי חתימת התנ"ך, כדי להוכיח שברכת אלוהים התקיימה חכמי התורה זיהו את השבטים הערבים שגרו במדבר פארן בין מצרים ואשור כבני ישמעאל, ככתוב: "ויִַּשְׁכְּנוּ מֵחֲוִילָה עַד שׁורּ, אֲשֶׁר עַל פְּנֵי מִצְרַיִם, בֹּאֲכָה, אַשּׁורָּה" (בראשית כה יח). בתקופת פרס, דריווש העניק לשבטים הערבים פטור זמני ממיסים בעבור עזרתם בכיבוש מצרים (הרודוטוס 3:91,3:88). מוחמד למד את התורה, ואימץ את הישמעאלים וברכת אדוני.