פתיחת התפריט הראשי

ביאור:בראשית טז ד

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

בראשית טז ד: "וַיָּבֹא אֶל הָגָר וַתַּהַר וַתֵּרֶא כִּי הָרָתָה וַתֵּקַל גְּבִרְתָּהּ בְּעֵינֶיהָ."



וַתֵּרֶא כִּי הָרָתָה וַתֵּקַל גְּבִרְתָּהּ בְּעֵינֶיהָעריכה

וַיָּבֹא אֶל הָגָר וַתַּהַרעריכה

רש"י משתמש במילה "ויַָּבֹא", כאילו שזה ביחיד, וכך מהביאה הראשונה היא נכנסה להריון. עם זאת, הפועל "ויַָּבֹא" היה נותר באותה הצורה גם אם היה כתוב: 'ויַָּבֹא אליה מדי יום ויומו'. ניתן להניח שמיעוט בפרטים אולי מעיד על מספר מצומצם של ביקורים שנערכו לא באופן סדיר.

וַתֵּרֶא כִּי הָרָתָה וַתֵּקַל גְּבִרְתָּהּ בְּעֵינֶיהָעריכה

כצפוי.

  • התעברותה של הגר הוכיחה לכולם שהבעיה אינה אצל אברם, אלא אצל שרי. ואם שרי לא נכנסה להריון עד גיל 75, אזי אין כבר סיכוי שזה יקרה, במיוחד כאשר אברם מבלה את לילותיו עם הגר.
  • הגר רצתה להיכנס להריון. היא ידעה את המשמעות ואת החופש המיוחל המחכה לה. היא תהיה אם בכורו של אברם, לאמור, בבנה תתקיים ברכת אלוהים לאברם.
  • למרות שהגר לא ידעה אם היא הרה בן או בת, היא כבר שמחה מאוד. אם זו תהיה בת, אזי עדיין יש סיכוי לבן בעתיד.
  • היחסים בין הגר לשרי הורעו. שלא כמו בין נעמי לרות, החברות בין שרי להגר נעלמה. שרי החליטה לא לקחת את בנה של הגר כבנה שלה ובכך להעניק לו את כל זכויותיה.

אפשרי שהגר לא הכירה את חוק חמורבי מספר - 146, המותיר להחזיר אמה, שניתנה לאיש, על מנת שתביא לו ילדים כי אשתו לא ילדה לו ילדים, למעמדה הקודם, אם היא מזלזלת בכבודה של גבירתה. כמובן ששרי לא היתה צריכה לתת לאברם את הגר לאישה או לתת להגר אוהל לחוד עם משרתים כנובע מהיותה אשת-אברם. השפחות של לאה ורחל קיבלו אוהל אחד ביחד, ומעמדן נותר של אמות, ככתוב: "ויַָּבֹא לָבָן בְּאֹהֶל יַעֲקֹב ובְּאֹהֶל לֵאָה, וּבְאֹהֶל שְׁתֵּי הָאֲמָהֹת וְלֹא מָצָא" (ביאור:בראשית לא לג). שרי אפשרה להגר לטפס למעמד של האישה האהובה שבעלה נהנה לבקר באוהלה מספר רב של פעמים.

וַתֵּקַל גְּבִרְתָּהּ בְּעֵינֶיהָעריכה

לא נראה שהגר עשתה מאמץ עליון להצמד לשרי ולהגיד לה: "כֹּה יַעֲשֶׂה יְהוָה לִי וְכֹה יוֹסִיף, כִּי הַמָּוֶת יַפְרִיד בֵּינִי וּבֵינֵךְ" (רות א יז).
שרי נעשה קלה, בלתי חשובה, בעייני הגר. הגר הסירה את עולה של שרי מעליה. הכתוב לא מספר לנו מה בדיוק עשתה הגר. עם זאת, כל אחד יכול לתאר לעצמו את התנהגותה של הגר, ולהבין שבמצב החדש שרי לבטח היתה רגישה ופגיעה, כך שכל חיוך או צחקוק או תגובה של הגר היה בכוחו להעליב אותה.