ביאור:בראשית טז ה

בראשית טז ה: "וַתֹּאמֶר שָׂרַי אֶל אַבְרָם חֲמָסִי עָלֶיךָ אָנֹכִי נָתַתִּי שִׁפְחָתִי בְּחֵיקֶךָ וַתֵּרֶא כִּי הָרָתָה וָאֵקַל בְּעֵינֶיהָ יִשְׁפֹּט יְהוָה בֵּינִי וּבֵינֶיׅךָ."

בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית טז ה.

חֲמָסִי עָלֶיךָ ... יִשְׁפֹּט יְהוָה בֵּינִי וּבֵינֶיׅךָ

חֲמָסִי עָלֶיךָ

שרי מטילה את האשמה על אברם בלבד באומרה "חֲמָסִי עָלֶיךָ" – חמסת אותי, גנבת ממני, שדדת אותי, תראה מה עשית לי.

שרי התכוונה להבנות מהגר, כלומר לקחת את התינוק לעצמה. שרי חשבה שלאחר שהגר תכנס להריון, אברם מיד ישיב את הגר אליה, והנה אברם השאיר את הגר כפלגש או כאישה לעצמו. הכתוב אומר: "וַתִּתֵּן אֹתָהּ לְאַבְרָם אִישָׁהּ לוֹ לְאִשָּׁה" (ביאור:בראשית טז ג), אבל לא נאמר ששרי אמרה זאת לאברם וששרי חשבה שהגר תהיה אשתו של אברם. כל שנאמר הוא שהיא נתנה אותה.

מדברי שרי ותגובת אברם ניתן להבין את פרוש הפועל 'חמס'

לקחת דבר ללא רשות,
לסרב להשיב דבר שנותן ברשות - לכן אברם מתנצל ומשיב את הגר לשרי (ביאור:בראשית טז ו).

אָנֹכִי נָתַתִּי שִׁפְחָתִי בְּחֵיקֶךָ

אני עזרתי לך להקים זרע לברכת אלוהים. עשיתי הכל למענך ועכשיו איבדתי הכל. לך יש אישה צעירה, יפה, חכמה ואתה נהנה ממנה, ואותי זרקת. כדברי רש"י, כאשר אברהם דיבר עם אלוהים הוא אמר: "מַה תִּתֶּן לִי, וְאָנֹכִי הוֹלֵךְ עֲרִירִי" (ביאור:בראשית טו ב). השימוש בלשון יחיד מדגיש שמדובר רק באברם בלבד. לאמור, אברם לא הזכיר את שרי אשתו בבקשתו.

שרי מסירה אחריות מעצמה ומתארת את מעשיה כדלקמן: "אָנֹכִי נָתַתִּי שִׁפְחָתִי בְּחֵיקֶךָ". ניתן לשים לב שהיא מתייחסת להגר כשפחה, למרות שלמעשה היא העניקה לה כבוד של אישה כאשר נתנה אותה לאברם, "לְאַבְרָם אִישָׁהּ, לוֹ לְאִשָּׁה" (ביאור:בראשית טז ג). אולי שרי התכונה שמעמדה של הגר יהיה של שפחה שתפקידה להביא לבעל ילדים, אבל היא העבירה את הבעלות על הגר לאברם, שראה בה אישה נוספת, ונהנה מאשתו החדשה.

וַתֵּרֶא כִּי הָרָתָה וָאֵקַל בְּעֵינֶיהָ

למעשה זה לא חשוב מה הגר חושבת ועושה, כל מה שחשוב זה מה אברם חושב ועושה. ואכן, אברם קיבל את הגר משרי והתייחס אליה בתור אשתו. שרי חששה שהיא תישלח לאוהל צדדי ואברם לא יבוא אליה יותר, כמו שדוד עשה למיכל על חוצפתה. שרי בעקיפין מאשימה את אברם שהיא נעשתה קלה גם בעינייו. כדי להציל את עצמה, שרי היתה חייבת לנתק את הקשר בין אברם להגר. שרי אמרה: 'הנה היא הרתה, עוד מעט יהיה לך בן (או בת), המשחק נגמר, היא חייבת להפסיק להיות אשתך'.

יִשְׁפֹּט יְהוָה בֵּינִי וּבֵינֶיׅךָ

יש חוק. לפי חוקי חמורבי מספר 146, ישנם מספר תנאים הנדרשים כדי להחזיר אמה שניתנה לבעל למעמדה הקודם, שרי השתמשה בכל התנאים הללו. היא הזמינה את אברם למשפט לפני אלוהים. אברם שמע מילים קשות מאוד במשפט, ומיד הוא מוותר ועונה: "הִנֵּה שִׁפְחָתֵךְ בְּיָדֵךְ עֲשִׂי לָהּ הַטּוֹב בְּעֵינָיִךְ" (בראשית טז ו).

שרי, בעקיפין, גם מאשימה את אלוהים. מדוע עשה אותי אלוהים עקרה, היא שואלת ומתלוננת: "הִנֵּה נָא עֲצָרַנִי יְהוָה מִלֶּדֶת" (ביאור:בראשית טז א). שרי לא הבינה שאברם עוד לא מוכן לקבל את יצחק. התנהגותו עם הגר הראתה שהוא חייב להמשיך להתבגר ולהתפתח לפני שאלוהים יעניק לו בן משרי, יצחק.

מקורות

נלקח בחלקו מ-"ראש השנה: ישמעאל ילד לתרגול?" סנדובסקי - sendowski , אילן - ilan. [גרסה אלקטרונית]. אתר מאמרים. 11/08/2010 http://www.articles.co.il/article/77458