ביאור:בראשית טז טו

בראשית טז טו: "וַתֵּלֶד הָגָר לְאַבְרָם בֵּן וַיִּקְרָא אַבְרָם שֶׁם בְּנוֹ אֲשֶׁר יָלְדָה הָגָר יִשְׁמָעֵאל."



בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית טז טו.

וַיִּקְרָא אַבְרָם שֶׁם בְּנוֹ אֲשֶׁר יָלְדָה הָגָר יִשְׁמָעֵאלעריכה

  • אברם שמח לקבל בן (ולא בת).
  • אברם שמח לשמוע את ברכת האלוהים להגר, והסכים ששמו של בנו יהיה כדברי המלאך, "הִנָּךְ הָרָה וְיֹלַדְתְּ בֵּן, וְקָרָאת שְׁמוֹ יִשְׁמָעֵאל" (בראשית טז יא).
  • אברם שמע שברכת המלאך לישמעאל לא כללה את כנען, מכאן הוא הבין שיהיה לו בן נוסף.
  • אברם הכיר בבנה של הגר כבנו, והיה מוכן להעניק לו את כל הזכויות המגיעות לבנו ואת כל ברכת אדוני. אברם חשב שזה יהיה בנו היחיד והוא גידל אותו לשאת את שמו, כפי שהוא שואל את אדוני: "לוּ יִשְׁמָעֵאל, יִחְיֶה לְפָנֶיךָ" (בראשית יז יח).‏[1]
  • למרות שאברם שמח בבנו, לא נאמר שהוא ערך לו משתה ביום היגמלו כשם שנאמר על יצחק: "וַיִּגְדַּל הַיֶּלֶד, וַיִּגָּמַל; וַיַּעַשׂ אַבְרָהָם מִשְׁתֶּה גָדוֹל, בְּיוֹם הִגָּמֵל אֶת יִצְחָק" (בראשית כא ח). ייתכן שנערך משתה לכבוד ישמעאל, אבל ללא השתתפות שרי המשתה לבטח היה בעל חשיבות מעוטה.

לאחר הלידה שרי הפסיקה לענות את הגר. ייתכן שמקודם שרי רצתה שהגר תפיל, תברח או תמות, אולם כאשר ישמעאל נולד היא היתה חייבת להפסיק לענות אותה ולתת לה מנוחה.
למרות זאת, שרי לא הרשתה לאברם לבוא להגר ולעשות לה ילדים נוספים.
שרי לא לקחה את ישמעאל כבנה. שרי העדיפה לא להתקשר לישמעאל ולא לחנך אותו. ישמעאל לא היה הבעיה שלה.

הערות שולייםעריכה

  1. ^ לפי תשובת אלוהים "וּלְיִשְׁמָעֵאל, שְׁמַעְתִּיךָ" (בראשית יז כ) מבינים שמדובר בברכת אלוהים ולא בחייו של ישמעאל.