ביאור:מעומד/מקרא/תורה/בראשית/כח

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י

בראשית פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ (מהדורות נוספות של בראשית כח) | בביאור הרגיל ללא עימוד |

---

סוף פרשת תולדות

סוף ברכת יצחק (בחלוקה הנוצרית - נמצא בפרק הקודם)

וַיִּשְׂטֹם עֵשָׂו אֶת יַעֲקֹב עַל הַבְּרָכָה, אֲשֶׁר בֵּרְכוֹ אָבִיו.

וַיֹּאמֶר עֵשָׂו בְּלִבּוֹ:

יִקְרְבוּ יְמֵי אֵבֶל אָבִי, וְאַהַרְגָה אֶת יַעֲקֹב אָחִי.

וַיֻּגַּד לְרִבְקָה אֶת דִּבְרֵי עֵשָׂו - בְּנָהּ הַגָּדֹל.

וַתִּשְׁלַח וַתִּקְרָא לְיַעֲקֹב - בְּנָהּ הַקָּטָן, וַתֹּאמֶר אֵלָיו:

הִנֵּה עֵשָׂו אָחִיךָ מִתְנַחֵם לְךָ לְהָרְגֶךָ.

וְעַתָּה, בְנִי! שְׁמַע בְּקֹלִי, וְקוּם בְּרַח לְךָ אֶל לָבָן אָחִי, חָרָנָה.

וְיָשַׁבְתָּ עִמּוֹ, יָמִים אֲחָדִים

-- עַד אֲשֶׁר תָּשׁוּב חֲמַת אָחִיךָ.

-- עַד שׁוּב אַף הכעס של, מלשון חרון אף, תחושת היובש בנחיריים בעת כעס אָחִיךָ מִמְּךָ, - וְשָׁכַח אֵת אֲשֶׁר עָשִׂיתָ לּוֹ...

וְשָׁלַחְתִּי, וּלְקַחְתִּיךָ מִשָּׁם...

לָמָה אֶשְׁכַּל גַּם שְׁנֵיכֶם יוֹם אֶחָד?!

וַתֹּאמֶר רִבְקָה, אֶל יִצְחָק:

קַצְתִּי בְחַיַּי - מִפְּנֵי בְּנוֹת חֵת!

אִם לֹקֵחַ יַעֲקֹב אִשָּׁה מִבְּנוֹת חֵת כָּאֵלֶּה, - מִבְּנוֹת הָאָרֶץ, לָמָּה לִּי חַיִּים?!

תחילת הפרק לפי החלוקה הנוצרית

וַיִּקְרָא יִצְחָק אֶל יַעֲקֹב וַיְבָרֶךְ אֹתוֹ, וַיְצַוֵּהוּ וַיֹּאמֶר לוֹ:

לֹא תִקַּח אִשָּׁה מִבְּנוֹת כְּנָעַן.

קוּם לֵךְ פַּדֶּנָה אֲרָם בֵּיתָה אל בית בְתוּאֵל אֲבִי אִמֶּךָ, וְקַח לְךָ מִשָּׁם אִשָּׁה מִבְּנוֹת לָבָן אֲחִי אִמֶּךָ.

וְאֵל שַׁדַּי יְבָרֵךְ אֹתְךָ וְיַפְרְךָ וְיַרְבֶּךָ, וְהָיִיתָ לִקְהַל עַמִּים.

וְיִתֶּן לְךָ אֶת בִּרְכַּת אַבְרָהָם - לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אִתָּךְ: לְרִשְׁתְּךָ אֶת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ אֲשֶׁר נָתַן אֱלֹהִים לְאַבְרָהָם.

וַיִּשְׁלַח יִצְחָק אֶת יַעֲקֹב,

וַיֵּלֶךְ פַּדֶּנָה אֲרָם, אֶל לָבָן בֶּן בְּתוּאֵל הָאֲרַמִּי - אֲחִי רִבְקָה, אֵם יַעֲקֹב וְעֵשָׂו.

נשות עשו

וַיַּרְא עֵשָׂו כִּי בֵרַךְ יִצְחָק אֶת יַעֲקֹב, וְשִׁלַּח אֹתוֹ פַּדֶּנָה אֲרָם לָקַחַת לוֹ מִשָּׁם אִשָּׁה, בְּבָרֲכוֹ אֹתוֹ -

וַיְצַו עָלָיו לֵאמֹר: "לֹא תִקַּח אִשָּׁה מִבְּנוֹת כְּנָעַן".

וַיִּשְׁמַע יַעֲקֹב אֶל אָבִיו וְאֶל אִמּוֹ, וַיֵּלֶךְ פַּדֶּנָה אֲרָם.

וַיַּרְא עֵשָׂו כִּי רָעוֹת בְּנוֹת כְּנָעַן בְּעֵינֵי יִצְחָק אָבִיו.

וַיֵּלֶךְ עֵשָׂו אֶל יִשְׁמָעֵאל, וַיִּקַּח אֶת מָחֲלַת בַּת יִשְׁמָעֵאל בֶּן אַבְרָהָם אֲחוֹת נְבָיוֹת עַל נָשָׁיו בנוסף לנשיו שכבר נשא לוֹ לְאִשָּׁה. {ס}

פרשת ויצא
סיכום הפרשה ומאמרים

חלום יעקב (פרשת ויצא)

וַיֵּצֵא יַעֲקֹב מִבְּאֵר שָׁבַע, וַיֵּלֶךְ חָרָנָה.

וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם במִקרה עצר במקום מסויים באמצע הדרך וַיָּלֶן שָׁם כִּי בָא שקעה הַשֶּׁמֶשׁ, וַיִּקַּח מֵאַבְנֵי הַמָּקוֹם 

להרחבה וַיָּשֶׂם מְרַאֲשֹׁתָיו מתחת לראשו, וַיִּשְׁכַּב בַּמָּקוֹם הַהוּא.

וַיַּחֲלֹם,

וְהִנֵּה סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה,

וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ.

וְהִנֵּה יְהוָה נִצָּב עָלָיו עומד על יד יעקב, וַיֹּאמַר:

אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אָבִיךָ וֵאלֹהֵי יִצְחָק:

הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה שֹׁכֵב עָלֶיהָ, לְךָ אֶתְּנֶנָּה וּלְזַרְעֶךָ!

וְהָיָה זַרְעֲךָ כַּעֲפַר הָאָרֶץ,

וּפָרַצְתָּ יָמָּה וָקֵדְמָה וְצָפֹנָה וָנֶגְבָּה,

וְנִבְרֲכוּ בְךָ כָּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה וּבְזַרְעֶךָ.

וְהִנֵּה אָנֹכִי עִמָּךְ, וּשְׁמַרְתִּיךָ בְּכֹל אֲשֶׁר תֵּלֵךְ,

וַהֲשִׁבֹתִיךָ אֶל הָאֲדָמָה הַזֹּאת אחרי שתפרוץ לכל הכיוונים

- כִּי לֹא אֶעֱזָבְךָ הכוונה מבחינה ציורית כמובן, שכן מדובר על הבטחה לזרעו עַד אֲשֶׁר אִם עָשִׂיתִי אֵת אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי לָךְ.

וַיִּיקַץ יַעֲקֹב מִשְּׁנָתוֹ וַיֹּאמֶר:

אָכֵן! יֵשׁ יְהוָה בַּמָּקוֹם הַזֶּה, וְאָנֹכִי לֹא יָדָעְתִּי?

וַיִּירָא, וַיֹּאמַר:

מַה נּוֹרָא הַמָּקוֹם הַזֶּה!

אֵין זֶה כִּי אִם בֵּית אֱלֹהִים, וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם!

איסור פסל ומסכה בשבטי הנבטים מאמר מאלף בנושא הצבת מצבה על ידי נוודים בעולם העתיק

וַיַּשְׁכֵּם יַעֲקֹב בַּבֹּקֶר, וַיִּקַּח אֶת הָאֶבֶן מאבני המקום - ר' המדרש לעיל. ומדרש יפה שמעתי: שאפילו שינה על אבן היא רכה כשיש סביבך חיבה אֲשֶׁר שָׂם מְרַאֲשֹׁתָיו, וַיָּשֶׂם אֹתָהּ מַצֵּבָה, וַיִּצֹק שֶׁמֶן עַל רֹאשָׁהּ.

וַיִּקְרָא אֶת שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא בֵּית אֵל,

וְאוּלָם לוּז שֵׁם הָעִיר לָרִאשֹׁנָה.

וַיִּדַּר יַעֲקֹב נֶדֶר לֵאמֹר:

אִם יִהְיֶה אֱלֹהִים עִמָּדִי עימי - וּשְׁמָרַנִי בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי הוֹלֵךְ, וְנָתַן לִי לֶחֶם לֶאֱכֹל וּבֶגֶד לִלְבֹּשׁ.

וְשַׁבְתִּי בְשָׁלוֹם אֶל בֵּית אָבִי,

-- וְהָיָה יְהוָה לִי לֵאלֹהִים.

וְהָאֶבֶן הַזֹּאת אֲשֶׁר שַׂמְתִּי מַצֵּבָה, יִהְיֶה בֵּית אֱלֹהִים,

וְכֹל אֲשֶׁר תִּתֶּן לִי: עַשֵּׂר אֲעַשְּׂרֶנּו עשירית ממנו אקריב לָךְ.