ביאור:ירמיהו לג - מעומד

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

ר' פרק זה במהדורה המבוארת

נבואת הנחמה שתבוא לאחר החורבן

מפסוקי הפרק הידועים:
'והעלה ארוכה ומרפא',
עוד ישמע בערי יהודה ובחוצות ירושלים... קול ששון וקול שמחה קול חתן וקול כלה,
אם לא בריתי יומם ולילה - חוקות שמים וארץ לא שמתי

וַיְהִי דְבַר יְהוָה אֶל יִרְמְיָהוּ שֵׁנִית, וְהוּא עוֹדֶנּוּ עָצוּר בַּחֲצַר הַמַּטָּרָה לֵאמֹר:

כֹּה אָמַר יְהוָה עֹשָׂהּ... יְהוָה יוֹצֵר אוֹתָהּ לַהֲכִינָהּ...

יְהוָה שְׁמוֹ!

קְרָא אֵלַי וְאֶעֱנֶךָּ, וְאַגִּידָה לְּךָ גְּדֹלוֹת וּבְצֻרוֹת - לֹא יְדַעְתָּם אשר אתה לא ידעת אותם.{ס}

כִּי כֹה אָמַר יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל -

עַל הנבואה הזו היא לגבי בָּתֵּי הָעִיר הַזֹּאת וְעַל בָּתֵּי מַלְכֵי יְהוּדָה, הַנְּתֻצִים אֶל הַסֹּלְלוֹת ערמות עפר שבנו האויבים כדי לעבור את החומה וְאֶל הֶחָרֶב אל הסוללות ואל החרב - ביטוי שמשמעותו בתים הרוסים לאחר מלחמה.

בָּאִים לְהִלָּחֵם אֶת הַכַּשְׂדִּים, וּלְמַלְאָם אֶת פִּגְרֵי הָאָדָם אֲשֶׁר הִכֵּיתִי בְאַפִּי וּבַחֲמָתִי בכעסי,

וַאֲשֶׁר והנבואה הזו היא על העניין אשר הִסְתַּרְתִּי פָנַי מֵהָעִיר הַזֹּאת - עַל הסתרת הפנים היתה 'על' כלומר: בגלל כָּל רָעָתָם.

הִנְנִי מַעֲלֶה לָּהּ אֲרֻכָה וּמַרְפֵּא וּרְפָאתִים, וְגִלֵּיתִי לָהֶם עֲתֶרֶת שָׁלוֹם וֶאֱמֶת.

וַהֲשִׁבֹתִי אֶת שְׁבוּת יְהוּדָה וְאֵת שְׁבוּת יִשְׂרָאֵל, וּבְנִתִים כְּבָרִאשֹׁנָה.

וְטִהַרְתִּים מִכָּל עֲוֺנָם אֲשֶׁר חָטְאוּ לִי,

וְסָלַחְתִּי (לכול) לְכָל עֲוֺנוֹתֵיהֶם אֲשֶׁר חָטְאוּ לִי וַאֲשֶׁר פָּשְׁעוּ בִי.

וְהָיְתָה לִּי לְשֵׁם שָׂשׂוֹן לִתְהִלָּה וּלְתִפְאֶרֶת לְכֹל גּוֹיֵי הָאָרֶץ, אֲשֶׁר יִשְׁמְעוּ אֶת כָּל הַטּוֹבָה אֲשֶׁר אָנֹכִי עֹשֶׂה אֹתָם

וּפָחֲדוּ וְרָגְזוּ עַל כָּל הַטּוֹבָה וְעַל כָּל הַשָּׁלוֹם אֲשֶׁר אָנֹכִי עֹשֶׂה לָּהּ. {ס}

כֹּה אָמַר יְהוָה עוֹד יִשָּׁמַע בַּמָּקוֹם הַזֶּה - אֲשֶׁר אַתֶּם אֹמְרִים חָרֵב הוּא מֵאֵין אָדָם וּמֵאֵין בְּהֵמָה,

בְּעָרֵי יְהוּדָה וּבְחֻצוֹת יְרוּשָׁלַ͏ִם הַנְשַׁמּוֹת מֵאֵין אָדָם וּמֵאֵין יוֹשֵׁב וּמֵאֵין בְּהֵמָה...

קוֹל שָׂשׂוֹן וְקוֹל שִׂמְחָה, קוֹל חָתָן וְקוֹל כַּלָּה!

קוֹל אֹמְרִים:

הוֹדוּ אֶת יְהוָה צְבָאוֹת, כִּי טוֹב יְהוָה! - כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ!!

מְבִאִים תּוֹדָה בֵּית יְהוָה, - כִּי אָשִׁיב אֶת שְׁבוּת הָאָרֶץ כְּבָרִאשֹׁנָה

אָמַר יְהוָה! {ס}

כֹּה אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת:

עוֹד יִהְיֶה בַּמָּקוֹם הַזֶּה הֶחָרֵב מֵאֵין אָדָם וְעַד בְּהֵמָה וּבְכָל עָרָיו, נְוֵה רֹעִים מַרְבִּצִים צֹאן!!

בְּעָרֵי הָהָר בְּעָרֵי הַשְּׁפֵלָה וּבְעָרֵי הַנֶּגֶב וּבְאֶרֶץ בִּנְיָמִן וּבִסְבִיבֵי יְרוּשָׁלַ͏ִם וּבְעָרֵי יְהוּדָה,

עֹד תַּעֲבֹרְנָה הַצֹּאן עַל יְדֵי מוֹנֶה

אָמַר יְהוָה. {ס}

הִנֵּה יָמִים בָּאִים - נְאֻם יְהוָה! -

וַהֲקִמֹתִי אֶת הַדָּבָר הַטּוֹב אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי אֶל בֵּית יִשְׂרָאֵל וְעַל בֵּית יְהוּדָה.

בַּיָּמִים הָהֵם וּבָעֵת הַהִיא אַצְמִיחַ לְדָוִד צֶמַח צְדָקָה, וְעָשָׂה מִשְׁפָּט וּצְדָקָה בָּאָרֶץ.

בַּיָּמִים הָהֵם תִּוָּשַׁע יְהוּדָה וִירוּשָׁלַ͏ִם תִּשְׁכּוֹן לָבֶטַח,

וְזֶה אֲשֶׁר יִקְרָא לָהּ: "יְהוָה צִדְקֵנוּ". {ס}

כִּי כֹה אָמַר יְהוָה, לֹא יִכָּרֵת לְדָוִד אִישׁ יֹשֵׁב עַל כִּסֵּא בֵית יִשְׂרָאֵל.

וְלַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם לֹא יִכָּרֵת אִישׁ מִלְּפָנָי! מַעֲלֶה עוֹלָה וּמַקְטִיר מִנְחָה וְעֹשֶׂה זֶּבַח - כָּל הַיָּמִים. {ס}

וַיְהִי דְּבַר יְהוָה אֶל יִרְמְיָהוּ לֵאמוֹר.

כֹּה אָמַר יְהוָה אִם תָּפֵרוּ אֶת בְּרִיתִי הַיּוֹם וְאֶת בְּרִיתִי הַלָּיְלָה,

- וּלְבִלְתִּי הֱיוֹת יוֹמָם וָלַיְלָה בְּעִתָּם.

גַּם בְּרִיתִי תֻפַר אֶת דָּוִד עַבְדִּי מִהְיוֹת לוֹ בֵן מֹלֵךְ עַל כִּסְאוֹ, וְאֶת הַלְוִיִּם הַכֹּהֲנִים מְשָׁרְתָי.

אֲשֶׁר לֹא יִסָּפֵר צְבָא הַשָּׁמַיִם וְלֹא יִמַּד חוֹל הַיָּם,

כֵּן אַרְבֶּה אֶת זֶרַע דָּוִד עַבְדִּי וְאֶת הַלְוִיִּם מְשָׁרְתֵי אֹתִי. {ס}

וַיְהִי דְּבַר יְהוָה אֶל יִרְמְיָהוּ לֵאמֹר.

הֲלוֹא רָאִיתָ מָה הָעָם הַזֶּה דִּבְּרוּ לֵאמֹר:

"שְׁתֵּי הַמִּשְׁפָּחוֹת אֲשֶׁר בָּחַר יְהוָה בָּהֶם - וַיִּמְאָסֵם",

- וְאֶת עַמִּי יִנְאָצוּן מִהְיוֹת עוֹד גּוֹי לִפְנֵיהֶם?! {ס}

כֹּה אָמַר יְהוָה:

אִם לֹא בְרִיתִי יוֹמָם וָלָיְלָה, - חֻקּוֹת שָׁמַיִם וָאָרֶץ לֹא שָׂמְתִּי!!

גַּם זֶרַע יַעֲקוֹב וְדָוִד עַבְדִּי אֶמְאַס מִקַּחַת מִזַּרְעוֹ מֹשְׁלִים אֶל זֶרַע אַבְרָהָם יִשְׂחָק וְיַעֲקֹב,

כִּי (אשוב) אָשִׁיב אֶת שְׁבוּתָם וְרִחַמְתִּים. {ס}