ויקיטקסט

ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת בבא בתרא/פרק שלישי

< ביאור:ירושלמי מאיר | מסכת בבא בתרא

פרק שלישי – חזקת הבתים

עריכה

ירושלמי בבא בתרא, פרק ג, הלכה א

עריכה

מתני’: ג_אחזקת הבתים, בורות שיחין ומערות ומרחצאות ושובכות, בית הבדין בית השלחין ועבדים, וכל שהוא עושה פירות תדיר, חזקתן שלש שנים מיום ליום. ג_בשדה הבעל, חזקתה שלש שנים ואינה מיום ליום:


גמ’: מנין לחזקה? אמר רבי יוחנן רבי יוחנן°, שמענו מהולכי אושא, משור המועד למדו. אמר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא°. מאן אית ליה שור המועד לשלשה ימים? לא °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי? דאי ל°רבי מאיר רבי מאיר, הרי נעשה מועד בשלוש נגיחות אפילו ביום אחד. ואם נלמד משור מועד, אם כן אכלה תלתא פירי בתלתא ירחי כגון אספסתא, להוי חזקה ולא צריך שלוש שנים. °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי לא למד משור מועד אלא מסברה דתנינן תמן. °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אומר, לא אמרו שלש שנים, אלא כדי שיהא באיספמיא, ויחזיק שנה, וילכו ויודיעוהו שנה, ויבא שנה. אמר שמעון בר ווא שמעון בר ווא° בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°.

-----------------------------------דף ח

עריכה
ירושלמי מאיר בבא בתרא ח


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף ח עמוד א] המוכר ג_גבית לחבירו. כיון שמסר לו מפתח, קנה. אמר רבי אמי רבי אמי° בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°. המוכר בית לחבירו, כיון שצבר לתוכו פירות, קנה. אמר רבי שמואל בר רב יצחק רב שמואל בר יצחק°. ובלבד פירות שראויין ליצבר. אמר רבי יוחנן רבי יוחנן° בשם רבי ינאי רבי ינאי°. המוכר בור לחבירו, כיון ג_דשמסר לו דלייו יש אומרים מכסה הבור ויש אומרים דלי ממש, קנה. אמר רבי יהושע בן לוי רבי יהושע בן לוי° בשם ריש לקיש ריש לקיש°. המוכר צאן לחבירו, כיון שמסר לו ג_המשכוכית, קנה. מאי משכוכית? אית דאמרין חוטרא המקל שבו הרועה מנהיג את הצאן. ואית דאמרין פנדורא הפעמון. ואית דאמרין תיישא רבא התיש שמנהיג את העדר. אמר ריש לקיש ריש לקיש° בשם בר קפרא בר קפרא°. המוכר קבר לחבירו, כיון שקבר מת אחד בכוך, חזקה לכל הכוך. קבר שלשה מתים בשלשה כוכין, חזקה לכל הקבר: תנן, ועבדים. אמר רבי סימון אחוה דרבי יהודה בר זבדי רבי סימון אחוה דרבי יהודה בר זבדי° בשם רב רב (אמורא)° תינוק ג_וכל זמן שמושלך בשוק, אביו או אמו מעידין עליו. נאסף מן השוק, צריך שני עדים. ואביו ואמו נעשין לו כשני עדים. אמר רבי אבהו רבי אבהו° וחשוד אדם לומר על מי שאינו בנו שהוא בנו? ולמה אם אינו במקומו אביו לבד או אימו לבד אינם נאמנים? אמר לו, כל רבותינו בגולה מעידין עלינו שכך שמענוה מפי רב רב (אמורא)°. אמר אדא בר אבוה אדא בר אבוה° אמר רב חסדא רב חסדא°, הדא דתימר בתינוק שאינו מרגיע  שאינו זוחל. אבל בתינוק המרגיע, הדא היא דאמר רבי יוחנן רבי יוחנן°. עגלים וסייחים ג_זהמקפצין ממקום למקום, אין להן חזקה שמא ברחו מהבעלים והלכו אליו מעצמן. אמר רבי יסא רבי אסי° בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°. היו ג_חשתי שדות בניכסי הגר והמיצר בנתיים. תלש מאחת מהן לקנותה קנאה. לקנות אותה ואת חברתה . אותה קנה, חברתה לא קנה. לקנות את חברתה. אף אותה לא קנה. רבי זירא רבי זירא° בעא ג_טקומי רבי יסא רבי אסי°

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף ח עמוד ב] נתכוון לקנות המיצר שעשה קניין במיצר והתכוון לזכות בשני השדות מהו? ושרע מינה  התחמק ממנו ולא ענה. אמר רב חסדא רב חסדא°. בניכסי הגר. תלש צפונה של שדה לקנות דרומה ולא אמצעיתה, צפונה נקנית דרומה לא נקנית. תמן תנינן. הלוקח פשתן מחבירו, אם היה מחובר לקרקע ותלש כל שהוא קנה. שמואל שמואל (אמורא)° אמר, לא קנה אלא מה שתלש. אמר °רבי רבי יהודה הנשיא, והתנן אם היה ג_ימחובר לקרקע ותלש כל שהוא קנה הכל? אמר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא°. קיימה רבי אבודמא נחותא רבי אבודמא נחותא°, בניכסי הגר דאף שמואל שמואל (אמורא)° מודה דקנה דאף שאויר מפריד בן קנה לקנה, כיוון שאין יד אחרת באמצע, שהרי הכל הפקר, כמו שראינו בקמה. רב חסדא רב חסדא° אמר. משך בהמה זו לקנות, קנה. לקנות וולדתיה, לא קנה. לקנות היא וולדותיה, קנה. אמר רבי נסה רבי נסה°. הדא דתימר, בשלא היתה עברה. אבל אם היתה עברה, עשו אותה כאחד מאיבריה, ואפילו משך פרה לקנות עוברה קנה. והתני, המוכר ג_יאעוברי בהמתו לחבירו לא עשה כלום ג_יבוולדי שפחתו לחבירו לא עשה כלום מעשרות שדה לחבירו לא עשה כלום. ג_יגאויר חורבתו לחבירו, לא עשה כלום משום שזה דבר שאין בו ממש. אלא מוכר לו שדה, ומשייר לו מעשרותיה. מוכר לו שפחה, ומשייר לו וולדה. מוכר לו בהמה,

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

3 ג_ג מיי' פ א' מהל' מכירה הלכה ט', טור ושו"ע חו"מ סי' קצ"ב סעיף ב', סמ"ג עשין פב:

4 ג_ד מיי' פ א' מהל' מכירה הלכה ט', טור ושו"ע חו"מ סי' קצ"ב סעיף ב', סמ"ג עשין פב:

5 ג_ה מיי' פ ב' מהל' מכירה הלכה ז', טור ושו"ע חו"מ סי' קצ"ז סעיף ד', סמ"ג עשין פב:

6 ג_ו מיי' פ ט"ו מהל' איסורי ביאה הלכה ל', טור ושו"ע אה"ע סי' ד' סעיף ל"ב:

7 ג_ז מיי' פ י' מהל' טוען הלכה א', טור ושו"ע חו"מ סי' קל"ה סעיף א', טור ושו"ע חו"מ סי' ע"ב סעיף כ"א, סמ"ג עשין צה:

8 ג_ח מיי' פ א' מהל' זכיה ומתנה הלכה ז', טור ושו"ע חו"מ סי' ער"ה סעיף ד', סמ"ג עשין פב:

9 ג_ט מיי' פ א' מהל' זכיה ומתנה הלכה ז', טור ושו"ע חו"מ סי' ער"ה סעיף ט', סמ"ג עשין פב:


[ע"ב]

10 ג_י מיי' פ ג' מהל' מכירה הלכה י"ח, סמ"ג עשין פב:

11 ג_יא מיי' פ כ"ב מהל' מכירה הלכה א', טור ושו"ע חו"מ סי' ר"ט סעיף ד':

12 ג_יב מיי' פ כ"ב מהל' מכירה הלכה א', טור ושו"ע חו"מ סי' ר"ט סעיף ד':

13 ג_יג טור ושו"ע חו"מ סי' רי"ב סעיף ב':


-----------------------------------דף ט

עריכה
ירושלמי מאיר בבא בתרא ט


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף ט עמוד א] ומשייר לו עוברה. מוכר לו שפחה ומשייר לו וולדה. מוכר לו שדה ומשייר לו מעשרות. מוכר לו חורבה, ומשייר לו אוירא. והיאך אפשר לאדם למכור אויר חורבתו לחבירו, שצריך ללמדנו שלא קנה משום דהוי דבר שאין בו ממש? תיפתר באומר לו, תלוש מן החרבה הזו שתיקנה לך אוירה. אמר רבי אבא רבי אבא° בשם רב חסדא רב חסדא°. ג' הן שהן נאמנין לאלתר. החייה, והשיירה, והמטהרת חברותיה. ג_ידהחיה בשעה שיושבת על המשבר מהדא דכתיב (בראשית וישב לח כח) ותקח המילדת ותקשר וגומר לאמור זה יצא ראשונה. שיירא, כיי דאמר רבי סימון אחוי דיהודה בר זבדי רבי סימון אחוי דיהודה בר זבדי° בשם רב רב (אמורא)° תינוק כל זמן שמושלך לשוק, או אביו או אמו מעידין עליו. נאסף, צריך שני עדים. ואביו ואמו נעשין לו כשני עדים. והמטהרת חברותיה, כיי דתנינן תמן. שלש ג_טונשים שהיו ישנות במיטה, ונמצא דם תחת אחת מהן, כולן טמאות. בדקה אחת ומצתה טמא, היא טמאה וכולן טהורות. אמר רבי אבא רבי אבא° ובלבד שבדקה בתוך מעת לעת

ירושלמי בבא בתרא, פרק ג, הלכה ב

עריכה

מתני’: °רבי ישמעאל רבי ישמעאל אומר. שלשה חדשים בראשונה, ושלשה חדשים באחרונה, ושנים עשר חדש באמצע, שמנה עשר חדש. °רבי עקיבה רבי עקיבא אומר. חדש אחד בראשונה, וחדש אחד באחרונה, ושנים עשר חדש באמצע, ארבעה עשר חדש. אמר °רבי ישמעאל רבי ישמעאל. במה דברים אמורים? בשדה הלבן. אבל בשדה האילן, כנס את תבואתו, ומסק את זיתיו, וכנס את קייציו, הרי אילו שלש שנים:


גמ’: שמואל שמואל (אמורא)° אמר. זו דברי °רבי ישמעאל רבי ישמעאל ו°רבי עקיבה רבי עקיבא. אבל חכמים אומרים, ג_טזשלשה שנים קציר. שלשה שנים בציר. שלשה שנים מסיק. רב רב (אמורא)° אמר. זו דברי °רבי ישמעאל רבי ישמעאל ו°רבי עקיבה רבי עקיבא. אבל חכמים אומרים, שלשה שנים מעת לעת. אמר רבי שמואל בר נחמן רבי שמואל בר נחמני° בשם רבי יונתן רבי יונתן (אמורא)°. כשם שחלוקין כאן, כך חלוקין בשני הבצורת של אליהו. מאי בנייהו? אמר רבי חנינא רבי חנינא בר חמא° שני ערלה בניהון. האם צריך שיהיו שלוש שנים שלמות או לא

ירושלמי בבא בתרא, פרק ג, הלכה ג

עריכה

מתני’: שלש ארצות לחזקה, יהודה ועבר הירדן והגליל. היה ביהודה והחזיק בגליל, בגליל והחזיק ביהודה, אינה חזקה, עד שיהא עמו במדינה. אמר °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי. לא אמרו שלש שנים, אלא כדי שיהא באיספמיא, ויחזיק שנה וילכו ויודיעוהו שנה, ויבוא לשנה אחרת.

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף ט עמוד ב]

גמ’: תנן, אינה חזקה, עד שיהא עמו במדינה. אמר רב רב (אמורא)°, ג_יזבשעת החירום שנו שאין שיירות מצויות. אמר רב רב (אמורא)° אין חזקה לבורח שפוחד למחות שמא יתפסוהו, ולא מארץ לארץ שאין שיירות מצויות. שמואל שמואל (אמורא)° אמר, יש חזקה לבורח שיכול למחות במקומו בפני שני עדים. ויש חזקה מארץ לארץ. אמר רב נחמן בר רב יצחק רב נחמן בר רב יצחק°. קרייא מסייע לשמואל שמואל (אמורא)° דכתיב (מלכים ב ח', ו') והנה האשה אשר החיה את בנה צועקת אל המלך על ביתה ועל שדה וגו' שברחה לארץ פלשתים שבע שנים מפני הרעב, וכתיב, ויתן לה המלך סריס אחד וגומר. ומדהוצרך המלך לצוות להשיב את כל אשר לה, שמע מינא דלא יכלה להוציאם בדין ועל כן צעקה אל המלך וצוה להוציא מידם, שמע מינא דמחזיקין בנכסי בורח. אמר רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת° ואפילו שתי אבטיניות מחוזות כגון שלומי ונבירו, והירדן מפסיק בנתיים, ועומד שם ורואה אחד המחזיק בשדה בשלו, אינה חזקה. עד שיהיה עמו באותה העיר ובאותה המדינה. רב רב (אמורא)° אמר, עיקר חזקה הכנסת פירות. לא מודה רב רב (אמורא)° במנכש ובמעדר? מודה רב רב (אמורא)° במנכש ומעדר. מהו דאמר רב רב (אמורא)° עיקר חזקה הכנסת פירות? אלא שאם ראו אותו חורש וקוצר ומעמר ודש ובורר ולא ראוהו מכניס פירות, אינה חזקה, אלא אם היה גם הכנסת פירות. רב רב (אמורא)° אמר, עיקר חליצה התרת רצועות. ולא כן אמר רבי אבא רבי אבא° בשם רב יהודה רב יהודה°, ורבי זריקן רבי זריקא° מטי בה בשם רב רב (אמורא)° לדברי חכמים חלצה ולא רקקה, רקקה ולא חלצה, חליצתה פסולה עד תחלוץ ותרוק? מודה רב רב (אמורא)° שאינה חליצה עד שתחלוץ ותרוק. מהו דאמר רב רב (אמורא)° עיקר חליצה התרת רצועות? ודאי צריך גם חליצה וגם רקיקה. אלא דבחליצה קאמר דעיקר חליצה התרת הרצועות הוא, ולא בעי עד שתשמט המנעל מעל רגלו. רבי יוסי בן חנינה רבי יוסי בר חנינא° שאל לרבי יוחנן רבי יוחנן°. ערר שמוחה על שמחזיקים באדמתו, מהו שיהיה צריך לערער בפני בית דין? אמר רבי יוסה רבי יוסי בר זבידא° בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°, ערר אין צריך בית דין. ואית דאמרין. רבי יוסי בן חנינה רבי יוסי בר חנינא° שאל לתלמידיו דרבי יוחנן רבי יוחנן°, ערר מהו שצריך בית דין? אמר רבי חייה רבי חייא רבה° בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°, ערר צריך בית דין. שמואל שמואל (אמורא)° אמר, אפילו ערר עמו בפני פועלין, ערר הוא. וצריך ג_יחלעורר על כל שלשה שנים. גידול בר מיניימין הוה ליה עובדא שהחזיק אחר בשדה שלו וערער. והוו דייניו חלקיה בר טובי חלקיה בר טובי° רב הונא רב הונא° וחייה בר רב חייה בר רב° אמר לון חייה בר רב חייה בר רב°, כן אמר אבא. מכיון שערר עמו שלשה שנים הראשונות, עוד אין צריך לעורר עליו, שכיוון שידע המחזיק שהבעלים מערערים, היה עליו לשמור שטרו, ומפני שטוען שגזל ממנו מכאן והילך אין לגזלן חזקה. ותני כן, היה אוכל שלו שש שנים. ערר שלש שנים הראשונות והשיב טענה שאינה כלום כגון לא אמר לי אדם דבר מעולם ובאחרונה אמר לו אתה מכרתה לי, אתה נתתה לי מתנה, אינה חזקה. שכל טענה שמקצתה בטלה כולה בטלה. אבל אם בטענה הראשונה אמר לו אתה מכרתה לי, אתה נתתה לי מתנה, הרי זו חזקה. שכל חזקה שאין עמה טענה, אינה חזקה. שמואל שמואל (אמורא)° אמר, אם כך הדין שאחר שלוש שנים שוב אין הבעלים צריך למחות אין אנו מניחין לגדולי ארץ ישראל כלום שאינם נזהרים לשמור שטרותיהם יותר משלוש שנים אחר מחאה

-----------------------------------דף י

עריכה
ירושלמי מאיר בבא בתרא י


ירושלמי בבא בתרא, פרק ג, הלכה ד

עריכה

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף י עמוד א] מתני’: ג_יטכל חזקה שאין עמה טענה, אינה חזקה. כיצד? אמר לו מה אתה עושה בתוך שלי? שלא אמר לי אדם דבר, אינה חזקה. אתה מכרתה לי, אתה נתתה לי במתנה, הרי זו חזקה. ג_כוהבא משום ירושה, אינו צריך טענה להסביר כיצד הגיעה השדה לידי אביו אבל צריך חזקה:


גמ’: תנן, והבא משום ירושה, אינו צריך טענה. וצריך חזקה. תמן תנינן, מודה °רבי יהושע רבי יהושע בן חנניה באומר לחבירו שדה זו של אביך הייתה ולקחתיה ממנו, נאמן, דהפה שאסר הוא הפה שהתיר. ואם יש עדים שהשדה הייתה של אביו, והוא אומר לקחתיה ממנו, אינו נאמן. בשלא אכלה שני חזקה, אבל אם אכלה שני חזקה, נאמן. בשלא מת אביו מתוכה כשהקרקע בחזקתו, אבל אם מת אביו מתוכה, אפילו אכלה שני חזקה אינו נאמן. שאין מחזיקים בנכסי קטן אפילו אחר שהגדיל. שהבן אינו בקיא בנכסי האב ולא ידע למחות. כהדא דתני, ראובן אוכל שדה בחזקת שהיא שלו, והביא שמעון עדים שמת אביו מתוכה, מפקין לה מראובן ויהבין לשמעון. הלך ראובן והביא עדים שלא מת אביו מתוכה. אמר רב נחמן בר יעקב רב נחמן בר יעקב°, אנא אפיקתיה מראובן אנא מחזרנה ליה  אני הוצאתי מראובן ואני אחזיר לו. רב רב (אמורא)° אמר כשנתתה על פי בית דין נתתה מיכן והילך המוציא מחבירו עליו הראייה. אמר °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא, מודו רבנין דתמן, שאילו משעה ראשונה שנים אומרים מת אביו מתוכה, ושנים אומרים לא מת מתוכה, שהשדה בחזקת ראובן. דאוקי תרי בהדי תרי והשדה נשארת ביד המחזיק מי מודיע שמת אביו מתוכה? אמר רבי אבא רבי אבא°, עידי מיתה מודיעין. הגע עצמך שאין העדים יודעין? אמר °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא לעולם השדה בחזקת בעליה מיכן והילך המוציא מחבירו עליו הראייה:

ירושלמי בבא בתרא, פרק ג, הלכה ה

עריכה

מתני’: ג_כאהשותפין ג_כבוהאריסין ג_כגוהאפיטרופין אין להן חזקה. אין ג_כדלאיש חזקה בניכסי אשתו, ולא לאשה בניכסי בעלה. ולא ג_כהלאב בניכסי הבן, ולא לבן בניכסי האב. במה דברים אמורים שצריך שלוש שנים? במחזיק

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף י עמוד ב] ג_כו אבל בנותן מתנה, ג_כזוהאחין שחלקו, והמחזיק ג_כחבנכסי הגר, נעל גדר ופרץ כל שהוא, הרי זו קניין חזקה:

גמ’: תנן, השותפין והאריסין והאפיטרופין אין להן חזקה. שמואל שמואל (אמורא)° אמר, לית כאן שותף דשותף יש לו חזקה. לא כן אמר שמואל שמואל (אמורא)° שותף שירד ונטע ג_כטכנוטע ברשות משמע שאין לו חזקה ולמה שמאל אמר שיש לו חזקה? הן דתימר שותף שירד ונטע, כנוטע ברשות ואין לו חזקה זה דווקא באותו שעומד שם. שכיוון שגם השותף השני עובד בשדה, ברור שמה שנטע היה ברשות ואין לו בזה חזקה. והן דתימר ששותף יש לו חזקה, בשאינו עומד שם. שכיוון שכל השלוש שנים רק האחד נטע והחזיק, מסתמא השני מכר לו חלקו. שמואל שמואל (אמורא)° שמוחק שותף מהרשימה במשנה, מהו מייתי תחותיה  מה הוא מביא במקום? האומנין והגוזלין אין להן חזקה. כיצד? ג_לראה עבדו אצל האומן וכליו אצל הכובס אמר לו תן לי עבדי תן לי כיליי. אמר לו אתה נתתו לי במתנה, אתה מכרתו לי, אינה חזקה, שאין חזקה לאומן. ראה עבדו או כליו ביד אדם בשוק והוא טוען שקנה מהאומן, או שהאמן נתנו לו במתנה, והאומן טוען אתה אמרת לי למוכרו, אתה אמרת ליתנו לו מתנה, הרי זו חזקה. תנן, האריסים אין להם חזקה. רב הונא רב הונא° אמר באריס לעולם, אבל באריס לשעה יש לו חזקה אם התעכב בשדה שלש שנים. רבי יוחנן רבי יוחנן° וריש לקיש ריש לקיש° תריהון אמרין. אפילו באריס לשעה אין לו חזקה. דנימר  שאני אומר, משום נחת רוחיה מיניה שבקיה  הניח לו להשאר. תמן אמרין, אריס אין לו חזקה. ג_לאבן אריס, יש לו חזקה. רבי יוחנן רבי יוחנן° וריש לקיש ריש לקיש° אמרין. אף אריס ובן אריס אין לו חזקה. דנימר  שאני אומר משום נחת רוחיה מאבוי שבק בריה הניח לבנו להשאר. דאמר רבי יוחנן רבי יוחנן°, אריס שהוריד אריס אין לו חזקה. שדרך אריס להוריד אריס. ואף אם הוריד את בנו, אין לבן חזקה. אדם שמפקח על ניכסי אשתו, אין לו חזקה. שדרך הבעלים לפקח על ניכסי נשותיהן: אין לאיש חזקה בניכסי אשתו בחיי אשתו, אבל אחר מיתתה יש לו חזקה: ולא לאשה בניכסי בעלה בחייו, אבל לאחר מותו יש לו חזקה: ולא לבן בניכסי האב בחייו, אבל לאחר מיתת האב יש לו חזקה: ולא לאב בניכסי הבן.בחייו, אבל לאחר מיתת הבן יש לו חזקה. תנן, נעל גדר ופרץ כל שהוא, הרי זו חזקה. רב רב (אמורא)° אמר, בפוחת מעשרה כגון שהייתה שם פרצה יותר מעשרה וסתם ופיחתה מעשרה, או מוסיף על עשרה כגון שהייתה פרצה פחותה מעשרה והגדילה ליותר מעשרה. שמואל שמואל (אמורא)° אמר, ג_לבאפילו פרץ מקום שאינו ראוי לפרוץ, וגדר מקום שאינו ראוי לגדור, הרי זה חזקה. תני, המוכר לחבירו ונתעצל לוקח ולא החזיק בה, וירד המוכר והחזיק בה.

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

19 ג_יט מיי' פ י"ד מהל' טוען הלכה י"ב, טור ושו"ע חו"מ סי' קמ"ו סעיף ט', סמ"ג עשין צה:

20 ג_כ מיי' פ י"ד מהל' טוען הלכה י"ג, טור ושו"ע חו"מ סי' קמ"ו סעיף י':

21 ג_כא מיי' פ י"ג מהל' טוען הלכה א', טור ושו"ע חו"מ סי' קמ"ט סעיף א':

22 ג_כב מיי' פ י"ג מהל' טוען הלכה א', טור ושו"ע חו"מ סי' קמ"ט סעיף כ"ה:

23 ג_כג מיי' פ י"ג מהל' טוען הלכה א', טור ושו"ע חו"מ סי' קמ"ט סעיף א':

24 ג_כד מיי' פ י"ג מהל' טוען הלכה א', טור ושו"ע חו"מ סי' קמ"ט סעיף ט':

25 ג_כה מיי' פ י"ג מהל' טוען הלכה א', טור ושו"ע חו"מ סי' קמ"ט סעיף ג', טור ושו"ע חו"מ סי' קמ"ט סעיף ו':


[ע"ב]

26 ג_כו מיי' פ ג' מהל' זכיה ומתנה הלכה א', מיי' פ א' מהל' מכירה הלכה ח', טור ושו"ע חו"מ סי' קצ"ב סעיף א', טור ושו"ע חו"מ סי' רמ"א סעיף א', סמ"ג עשין פב:

27 ג_כז מיי' פ ב' מהל' שכנים הלכה א', מיי' פ א' מהל' מכירה הלכה ח', טור ושו"ע חו"מ סי' קצ"ב סעיף א', טור ושו"ע חו"מ סי' קנ"ז סעיף ב', טור חושן משפט סי’ קעג}}, סמ"ג עשין פב:

28 ג_כח מיי' פ ב' מהל' זכיה ומתנה הלכה א', מיי' פ ב' מהל' זכיה ומתנה הלכה ב', מיי' פ ב' מהל' זכיה ומתנה הלכה ג', מיי' פ א' מהל' מכירה הלכה ח', טור ושו"ע חו"מ סי' קצ"ב סעיף א', טור ושו"ע חו"מ סי' ער"ה סעיף י"ב, סמ"ג עשין פב:

29 ג_כט מיי' פ י' מהל' גזלה ואבדה הלכה ז', טור ושו"ע חו"מ סי' שע"ה סעיף ה', סמ"ג עשין עג:

30 ג_ל טור ושו"ע חו"מ סי' קל"ד סעיף א':

31 ג_לא מיי' פ י"ד מהל' טוען הלכה ג', טור ושו"ע חו"מ סי' קנ"ב, סמ"ג עשין צה}}:

32 ג_לב טור ושו"ע חו"מ סי' קצ"ב סעיף ה':


-----------------------------------דף יא

עריכה
ירושלמי מאיר בבא בתרא יא


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף יא עמוד א] ביטלה חזקה את המכר ואת המתנה

ירושלמי בבא בתרא, פרק ג, הלכה ו

עריכה

מתני’: ג_לגשנים מעידין אותו שאכלה שלש שנים ונמצאו זוממין, משלמין לו את הכל. שנים בראשונה, ושנים בשנייה, ושנים בשלישית, משלשין ביניהן. שלשהג_לד אחין כל אחד מעיד על שנה אחרת ואחד מצטרף עמהן, הרי אילו שלש עדיות והן עדות אחת לעניין הזמה:


גמ’: אמר לו, מה אתה עושה בתוך שלי? שיש לי בה שני חזקה. והלך והביא עידים שיש לו בה שני חזקה. והלך זה והזים עדיו, הרי זה נותן לו השדה ואכילת פירות של שלשה שנים. שהרי הודה שאכל שלוש שנים . אמר רבי זירא רבי זירא° . עד זומם אין נפסל אלא בבית דין מרגע שהוזם דמכאן ולהבא הוא נפסל ולא למפרע

ירושלמי בבא בתרא, פרק ג, הלכה ז

עריכה

מתני’: אילו דברים שיש להן חזקה, ואילו שאין להן חזקה. ג_לההיה מעמיד בהמה בחצר, ומעמיד תנור וכירים וריחים, ומגדל תרנגולין, ונותן זבלו בחצר, אינה חזקה. אבל עשה לבהמתו מחיצה גבוהה עשרה טפחים, וכן לתנור, וכן לכיריים, וכן לריחים. הכניס תרנגולים לתוך הבית, עשה מקום לזבלו עמוק שלשה או גבוה שלשה, הרי זו חזקה:


גמ’: אמר רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת°. נהגו השותפין להיות מוותרין זה לזה בתרנגולין. אמר רבי יוסה רבי יוסי בר זבידא°. מתניתא לא אמרה כן דתנן השותפים שנדרו הנאה זה על זה, ג_לושניהן אסורין להעמיד ריחים ותנור ולגדל תרנגולין. האי דנדרים בשיטת °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס שסובר שאפילו ויתור אסור במודר הנאה. אמר רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת°. גידל תרנגולין בחצר שאינה שלו, הרי זו חזקה. אמר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא° ויאות שלכולי עלמא מותר לו להמשיך ולגדל תרנגולין בחצר מכאן ולהבא, מה נפשך? אם יש לו רשות לגדל, הרי זה גידל. אם אין לו רשות לגדל, הרי זה חזקה

ירושלמי בבא בתרא, פרק ג, הלכה ח

עריכה

מתני’: ג_לזהמרזב, אין לו חזקה ויש למקומו חזקה. המזחילה, יש לה חזקה. ג_לחסולם המצרי אין לו חזקה. ולצורי יש לו חזקה. ג_לטחלון המצרית אין לו חזקה

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף יא עמוד ב] ולצורית יש לה חזקה. אי זו היא חלון המצרית? ג_מכל שאין ראשו של אדם יכול ליכנס בתוכה. °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אומר. אם יש לה מלבן, אף על פי שאין ראשו של אדם יכול ליכנס לתוכה הרי זו חזקה:

גמ’: תנן, המרזב, אין לו חזקה ויש למקומו חזקה. ריש לקיש ריש לקיש° אמר, אין לו חזקה ובעל החצר יכול להכריח אותו להאריך ולהרחיב בו, אבל יש למקומו חזקה ואין בעל החצר יכול להכריח אותו לפנותו. רבי יוחנן רבי יוחנן° אמר, אין לו חזקה ויכול בעל החצר להכריח אותו להפנות את המרזב שיקלחו מימיו לכל אותה הרוח אבל יש למקומו חזקה ואין בעל החצר יכול להכריח אותו להעביר את המרזב לרוח אחרת. והתנינן המרזב, אין לו חזקה ויש למקומו חזקה. המזחילה, יש לה חזקה. ותני עליה, המזחילה יש לה רשות ארבעה אמות. שיש לה חזקה ואסור לבנות כנגדה בארבע אמות אית לך מימר כל אותו הרוח. שהרי לא יתכן שלא יוכל לבנות מכל ארבע רוחות. ודכוותא מה שנאמר שהמרזב אין לו חזקה, הכוונה שיכול להכריחו להזיז את מקום הקילוח לכל מקום באותה הרוח. כרבי יוחנן רבי יוחנן°. ותני כן מקום המרזב בחצר יש לו חזקה מקום קילוחו בחצר אין לו חזקה. תנן, סולם המצרי אין לו חזקה. ולצורי יש לו חזקה. דבי רבי ינאי רבי ינאי° אמרו, עד שלשה חווקין ככסא. אמר רבי אילא רבי אלעאי (אמורא)° בשם דבי רבי ינאי רבי ינאי°. לעניין טומאה איתאמרת דעד שלושה חווקים עיקרו לישיבה ומטמא מדרס. אמר חזקיה חזקיה בן רבי חייא° בשם דבי רבי ינאי רבי ינאי°, לעניין חזקות איתאמרת, שעד שלושה שליבות נקרא סולם מצרי ואין לו חזקה. אמר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא° בשם דבי רבי ינאי רבי ינאי°, לעניין שבת איתאמרת גבי כותל שבין שתי חצרות גבוה עשרה, דסולם המצרי אינו ממעט דדבר הניטל אינו ממעט. סולם הצורי ממעט משום דכובדו קובעו.

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

33 ג_לג מיי' פ כ"א מהל' עדות הלכה ז', טור חושן משפט סי’ לח}}:

34 ג_לד מיי' פ כ"א מהל' עדות הלכה ז', טור חושן משפט סי’ לח}}:

35 ג_לה מיי' פ י"ב מהל' טוען הלכה י"ד, מיי' פ ה' מהל' שכנים הלכה ה', טור ושו"ע חו"מ סי' ק"מ סעיף ט"ו, טור ושו"ע חו"מ סי' קס"א סעיף ה', סמ"ג עשין צה, סמ"ג עשין פב:

36 ג_לו מיי' פ ז' מהל' נדרים הלכה ד', טור ושו"ע יו"ד סי' רכ"ו סעיף ב', טור ושו"ע חו"מ סי' ק"פ, סמ"ג לאוין רמב :

37 ג_לז מיי' פ ח' מהל' שכנים הלכה ה', טור ושו"ע חו"מ סי' קנ"ג סעיף ג', סמ"ג עשין פב:

38 ג_לח מיי' פ ח' מהל' שכנים הלכה ד', טור ושו"ע חו"מ סי' קנ"ג סעיף י"ג:

39 ג_לט מיי' פ ז' מהל' שכנים הלכה ז', טור ושו"ע חו"מ סי' קנ"ד סעיף י', סמ"ג עשין פב:


[ע"ב]

40 ג_מ מיי' פ ז' מהל' שכנים הלכה ז', טור ושו"ע חו"מ סי' קנ"ד סעיף י', סמ"ג עשין פב:


-----------------------------------דף יב

עריכה
ירושלמי מאיר בבא בתרא יב


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף יב עמוד א] תנן, חלון המצרית אין לו חזקה. אמר רבי הושעיה רבי אושעיא רבה°. לא אמרו אלא בחצר אם יש חצר מול החלון, דכיוון שאינו יכול להגיעה ולהכניס ראשו בחלון מצרי אינו יכול לראות מה שבחצר. ואדם לא חצוף לעמוד על כסא אבל בגגות אם יש גג מול החלון אפילו למעלה מד' אמות מעכבות שיכול לראות כלפי מעלה. רבי יצחק רבי יצחק° אמרה קמי  לפני רבי חנינה רבי חנינא בר חמא°. רבי חנינה רבי חנינא בר חמא° אמרה קמי רבי פנחס בר חמה רבי פנחס בר חמה°, לא אמרו אלא בחצר אבל בגגות אם יש גג מול החלון אפילו למעלה מד' אמות מעכבות. שמע רבי אושעיה רבי אושעיה° שאמרו בבית המדרש מימרא זו ולא הזכירו את שמו, והוה ביש ליה. אמר, אנא אמרית שמעתא ולא אמריה משמי. לא אמרו אלא בחצר, אבל בגגות, אפילו למעלה מארבע אמות מעכבו

ירושלמי בבא בתרא, פרק ג, הלכה ט

עריכה

מתני’: ג_מאזיז עד טפח, יש לו חזקה ויכול למחות. פחות מטפח, אין לו חזקה ואינו יכול למחות:


גמ’: אמר רבי אילא רבי אלעאי (אמורא)° בשם רבי ינאי רבי ינאי°. זיז היוצא טפח, מוציאו מאריך אותו את אפילו כמה. למשוך כמה? האם יכול להרחיב את הזיז תנן, בנה עלייה על גבי ביתו, לא יפתחנה לחצר השותפין. אלא אם רצה, בונה חדר לפנים מביתו. מאי חדר לפנים מביתו? אמר נתן ברבי הושעיה רבי אושעיא רבה°, בחולק את ביתו.

ירושלמי בבא בתרא, פרק ג, הלכה י

עריכה

מתני’: ג_מבלא יפתח אדם חלונותיו לחצר השותפין. ג_מגלקח בית בחצר אחרת, לא יפתחנו לחצר השותפין. ג_מדבנה עלייה על גבי ביתו, לא יפתחנה לחצר השותפין. אלא אם רצה, בונה חדר לפנים מביתו. ובונה עלייה על גבי ביתו, ופותחה לתוך ביתו. ג_מהלא יפתח אדם לחצר השותפין פתח כנגד פתח, חלון כנגד חלון. ג_מוהיה קטן, לא יעשנו גדול. אחד, לא יעשנו שנים. ג_מזאבל פותח הוא לרשות הרבים פתח כנגד פתח, וחלון כנגד חלון. ג_מחהיה קטן, עושה אותו גדול. אחד, עושה אותו שנים.

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף יב עמוד ב]

גמ’: תנן, לא יפתח אדם לחצר השותפין פתח כנגד פתח וכ”ו. אבל פותח הוא לרשות הרבים פתח כנגד פתח. ותני פתח כנגד פתח מותר. הכא את אמר פתח כנגד פתח מותר. והכא את אמר פתח כנגד פתח אסור, ורק ברשות הרבים מותר? הן דתימר מותר, במבוי. והן דתימר אסור, בחצר השותפין. והתני, כשם שבני חצר יכולין למחות זה על ידי זה בחצר, כך בני מבוי יכולין למחות זה על ידי זה במבוי? אמר רבי אילא רבי אלעאי (אמורא)° . אפילו בחצר כאן בשנתן רשות, כאן בשלא נתן רשות.שלא תאמר שאסור לתת רשות משום צניעות. תנן, לא יפתח אדם לחצר השותפין פתח כנגד פתח. הא לפתוח ראשון מותר. ולמה לא חוששים שמא גם השני ירצה לפתוח חלון באותו צד ונמצא זה מונע ממנו. והא תנן לא יחפור אדם בור סמוך לבורו של חבירו ואף אם חופר ראשון חייב להרחיק שמא אף חברו ירצה לחפור. אמר רבי יוחנן רבי יוחנן°. שנייא היא בגינות, שניתנו לחפירה יכול לומר לו למחר אני רוצה לחפור ואתה מונע ממני, לכן יכול לעכב. אבל במבוי כשפתח האחד לא היה פתח כנגדו ואינו מזיקו, לכן אינו יכול למחות. אמר רבי נסא רבי נסא°. וחרבות לא ניתנו להיבנות? הרי גם במבוי יכול לומר לו למחר אני רוצה לפתוח פתח ואתה מונע ממני. אמר רבי יעקב בר אחא רבי יעקב בר אחא°. תני תמן, הפותח חלון בכותל חצירו אפילו במעמד חבירו ולא הרחיק ארבע אמות. פותח ביד שמאל, וחייב להיות נועל בימין. ששכנו מעכב עליו. הגע עצמך שהיה עומד שם? יכיל מימר ליה, הוינא בעיית לעי  רציתי שתתעייף. היה מושיט לו צרורות? יכיל מימר ליה, מגחך הוינא בההו גברא. תני (תוספתא אהלות יד ט) ’‘‘פתח שעשאו למאור שיעורו מלא המקדח. הגיפו למאור דינו כעשוי לתשמיש שיעורו בפותח טפח

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

41 ג_מא מיי' פ ח' מהל' שכנים הלכה ב', טור ושו"ע חו"מ סי' קנ"ג סעיף ג':

42 ג_מב מיי' פ ה' מהל' שכנים הלכה ו', טור ושו"ע חו"מ סי' קנ"ד סעיף ג', סמ"ג עשין פב:

43 ג_מג מיי' פ ה' מהל' שכנים הלכה ח', טור ושו"ע חו"מ סי' קנ"ד סעיף א':

44 ג_מד מיי' פ ה' מהל' שכנים הלכה ח', טור ושו"ע חו"מ סי' קנ"ד סעיף א':

45 ג_מה מיי' פ ה' מהל' שכנים הלכה ו', טור ושו"ע חו"מ סי' קנ"ד סעיף ג':

46 ג_מו טור ושו"ע חו"מ סי' קנ"ד סעיף ד':

47 ג_מז טור ושו"ע חו"מ סי' קנ"ד סעיף ג':

48 ג_מח טור ושו"ע חו"מ סי' קנ"ד סעיף ד':


[ע"ב]


-----------------------------------דף יג

עריכה
ירושלמי מאיר בבא בתרא יג


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף יג עמוד א] היו אפילו חמשה פתחים זה לפנים מזה, שיעור כולן כמלוא מקדח שהאור נכנס לראשון וממנו מעט לשני וכך הלאה. ודא מסייעא למאן דאמרין הבנאים, חלון שהיא פתוחה לאיסטיב חדר פנימי, לא נעשית אלא להכניס את האורה. אם לא עשוי לאורה, מכיון שאין לה חזקה, אינה מביאה את הטומאה

ירושלמי בבא בתרא, פרק ג, הלכה יא

עריכה

מתני’: ג_מטאין עושין חלל תחת רשות הרבים בורות שיחין ומערות. °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס מתיר, כדי שתהא עגלה מהלכת וטעונה אבנים. ג_נאין מוציאין זיזין וכצוצטראות לרשות הרבים. אלא אם רצה, כונס לתוך שלו ומוציא. ג_נאלקח חצר ובה זיזין וכצוצטראות, הרי זו בחזקתה:


גמ’: תנן, לקח חצר ובה זיזין וכצוצטראות, הרי זו בחזקתה: נפלו ומבקש לבנותן, רבי יוחנן רבי יוחנן° אמר ג_נבוויתר. ריש לקיש ריש לקיש° אמר, לא וויתר. מתניתא מסייעה לדין, ומתניתא מסייעה לדין. מתניתא מסייעה לרבי יוחנן רבי יוחנן° דתנן, ג_נגמי שהיתה דרך הרבים עוברת בתוך שדהו. ונטלה ונתן להן מן הצד, מה שנתן נתן ושלו לא הגיעו. מתני' מסייעה לריש לקיש ריש לקיש° דתנן, לקח חצר ובה זיזין וכצוצטראות ונפלו, בונה אותן בחזקתן

הדרן עלך פרק חזקת הבתים

אוחזר מתוך "https://he.wikisource.org/wiki/ביאור:ירושלמי_מאיר/מסכת_בבא_בתרא/פרק_שלישי"