שולחן ערוך חושן משפט ערה יב

נכסי גר שאין לו יורשים ונכסי ההפקר ושדה שמכרה העכו"ם לישראל ועדיין לא החזיק בה כולם דינם שוה כל המחזיק בהם בדרך מדרכי החזקה שנתבארו בהלכות מכירה קנה חוץ מאכילת פירות כיצד הלוקח קרקע מחבירו והחזיק בה באכילת פירותיה קנה כמו שנתבאר בסי' קצ"ב אבל בנכסי גר או נכסי הפקר אפי' אכל פירות האילן כמה שנים לא קנה לא גוף האילן ולא גוף הקרקע עד שיעשה מעשה בגוף הארץ או יעבוד עבודה באילן:

הגה: לפיכך אם מצא שדה הגר חרושה וזרעה ולא כיסה אחר הזריעה וצמחה ואכלה לא הוי חזקה (טור):

מפרשים

סמ"ע - מאירת עיניים

עריכה

ושדה שמכר' העכו"ם לישראל כו': לעיל ר"ס קצ"ד ובס"ס רע"ד כ' הטור והמחבר דכל זמן שלא בא שטר הקנייה מיד העכו"ם המוכר ליד ישראל הלוקח לא סמכה דעתיה ודינו כשדה הפקר דאם קדם אחר לזכות בו קנהו ע"פ הדרכים שנתבארו שם בסי' קצ"ד וכתב שם הרמב"ם דאם קדם זה שנתן דמים וזכה בה בחרישה או באחד ממיני הקנייה קנאוהו והטור ס"ל דאפילו זכה בה הראשון תחלה השני שבא לזכות אחריו קנאוהו משום דלא סמכה דעתו דהראשון בלא שטר וכמ"ש מור"ם שם בסי' קצ"ד ס"ב אדברי הרמב"ם אם לא שהחזיק הראשון בו קודם שנתן הדמים ע"ש והכא ג"כ סתם המחבר כדכרי הרמב"ם וכ' ועדיין לא החזיק בה דמשמע הא אם החזיק בה זכה בה הראשון עכ"פ ומור"ם לא כת' אזה דבר וסמך אמ"ש בסימן קצ"ד ואליבא החולקי' יתפרש דלא החזיק בה קודם שנתן הדמי':

בהל' מכירה: בסי' קצ"ב ע"ש והיינו נעל גדר ופרץ ואינך דכתב שם:

והחזיק בה באכילת פירות: עיין בטור ובדברי המחבר בסימן קצ"ב דזהו דעת הרמב"ם דס"ל דגבי מכירה קנהו באכילת פירות אבל הראב"ד והטור כתבו שם דגבי מכירה לא קנאוהו באכילת פירות או בהעמדת בהמות כ"א בדבר המהנה לקרקע וכותייהו פסק מור"ם ז"ל וא"כ צריך עיון למה לא גילה מור"ם דעתו כאן לכתוב על דברי המחבר דגם במכירהלא קנאוהו באכילת פירות וצ"ל דסמך אמ"ש בסי' קצ"ב דשם מקומו דהא לא בא כאן לכתוב דין קניית שדה במכירה רק קנין שדה הפקר ובזה כ"ע שוה דלא קנאם באכילת פירות ועפ"ר דכתבתי דקושיא זו קשה גם להטור ושם א"א לתרץ כן דהא דברי הטור עצמו הן שם ולא הל"ל הוא עצמו דבלקיחת הקרקע קנאוהו באכילת פירות וצ"ל דמיירי הטור בטען שקנה השד' בשטר ובחזקה והאכילה דפירות אינו טוען אלא לראייה על הקנייה וע"ש במה שהוצרכתי לדחוק גם בזה מ"ה נראה בישוב דברי מור"ם כמ"ש כאן ודוק:

לפיכך אם מצא שדה הגר חרושה כו': כעין זה כתב המחבר בעצמו בסמוך סכ"ב ושם הוא ל' הרמב"ם שכ"כ ע"פ סדרו ולשונו וכאן כ' מור"ם דברי הטור ע"פ סדרו ולשונו:

באר היטב

עריכה

(ח) לישראל: עיין מדינים אלו לעיל ריש סימן קצ"ד ובסי' רע"ד ועמ"ש שם.

פירושים נוספים

הגהות רבי עקיבא איגר על הסימן

_{▲ חזור לראש}