ביאור:ויקרא ב - מעומד
הבהרה: | ||
---|---|---|
|
בראשית
שמות
ויקרא
במדבר
דברים -
יהושע
שופטים
שמואל
מלכים
ישעיהו
ירמיהו
יחזקאל
תרי עשר -
תהלים
משלי
איוב
חמש מגילות
דניאל
עו"נ
דה"י - - מהדורות מבוארות של התנ"ך ללא עימוד
ויקרא פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז (מהדורות נוספות של ויקרא ב | למהדורת הביאור הרגילה) |
פרשת ויקרא, עליה ראשונה |
- א וְנֶפֶשׁ איש או אישה כִּי תַקְרִיב קָרְבַּן מִנְחָה מתנה (קורבן זה הוא הראשון מכמה סוגי קרבנות המובאים מן התבואה) לַיהֹוָה,
מנחת סולת: |
- סֹלֶת קמח משובח יִהְיֶה קָרְבָּנוֹ,
- וְיָצַק עָלֶיהָ שֶׁמֶן וְנָתַן עָלֶיהָ לְבֹנָה בושם צמחי.
- ב וֶהֱבִיאָהּ אֶל בְּנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֲנִים,
- וְקָמַץ מִשָּׁם מְלֹא קֻמְצוֹ מלוא ידו הקמוצה (קומץ הוא הכמות שתופסים על ידי ארבעת האצבעות, מהבוהן עד הקמיצה. מכיל לפחות כנפח שני זיתים) מִסָּלְתָּהּ וּמִשַּׁמְנָהּ עַל עם כָּל לְבֹנָתָהּ,
- וְהִקְטִיר הַכֹּהֵן אֶת אַזְכָּרָתָהּ הקומץ של סולת, שמן, ולבונה (נקראים כך כי הם מזכירים את מביא המינחה לטובה לפני ה') הַמִּזְבֵּחָה,
- אִשֵּׁה קרבן הנשרף באש - רֵיחַ נִיחֹחַ לַיהֹוָה.
- ג וְהַנּוֹתֶרֶת מִן הַמִּנְחָה - תהיה למאכל לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו, קֹדֶשׁ קָדָשִׁים מֵאִשֵּׁי יְהֹוָה. {ס}
מנחת מאפה תנור: |
- ד וְכִי תַקְרִב קָרְבַּן מִנְחָה מַאֲפֵה תַנּוּר:
- סֹלֶת -
- חַלּוֹת מַצֹּת הנאפת לחלות דקות (שלא תפחו, החמיצו - ראה להלן פסוק יא) בְּלוּלֹת מעורבבות, הסולת עם השמן לפני אפייה. פרוש אחר: את המצות (שהם שברי לחם קטנים) בוללים בשמן לאחר האפיה בַּשֶּׁמֶן,
- וּרְקִיקֵי מַצּוֹת או שהסולת נאיפת לחלות דקות מאוד (במקרה שזה מה שהבטיח בשעת נדרו) מְשֻׁחִים מרוחים לאחר האפיה בַּשָּׁמֶן. {ס}
מנחת על מחבת: |
מנחת מרחשת: סולת בשמן |
- ז וְאִם מִנְחַת מַרְחֶשֶׁת סיר חרס עמוק קָרְבָּנֶךָ, סֹלֶת בַּשֶּׁמֶן תֵּעָשֶׂה.
המשך לכל המנחות: |
- ח וְהֵבֵאתָ אֶת הַמִּנְחָה אֲשֶׁר יֵעָשֶׂה מֵאֵלֶּה מהארבע לעיל (סולת, מאפה תנור, במחבת, או מרחשת), לַיהֹוָה,
- וְהִקְרִיבָהּ אֶל הַכֹּהֵן, וְהִגִּישָׁהּ אֶל הַמִּזְבֵּחַ.
- ט וְהֵרִים הַכֹּהֵן מִן הַמִּנְחָה אֶת אַזְכָּרָתָהּ וְהִקְטִיר הַמִּזְבֵּחָה,
- אִשֵּׁה - רֵיחַ נִיחֹחַ לַיהֹוָה.
- י וְהַנּוֹתֶרֶת מִן הַמִּנְחָה - לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו;
- קֹדֶשׁ קָדָשִׁים מֵאִשֵּׁי יְהֹוָה.
איסור חמץ במנחות (שאינם מנחת העומר - הביכורים) |
- יא כָּל הַמִּנְחָה אֲשֶׁר תַּקְרִיבוּ לַיהֹוָה, לֹא תֵעָשֶׂה חָמֵץ אסור שיהיה בה בצק שתפח;
- כִּי כָל שְׂאֹר בצק שנחמץ (המשמש לזרז חימוץ של עיסה אחרת) וְכָל דְּבַשׁ -
- לֹא תַקְטִירוּ מִמֶּנּוּ אִשֶּׁה לַיהֹוָה.
- יב קָרְבַּן רֵאשִׁית של דברים הבאים מראשית פרי האדמה (מנחת העומר - פסוקים יד-טו, שתי הלחם - להלן כג, טז-יז, או ביכורים - שמות כג יט) תַּקְרִיבוּ אֹתָם יהיה מותר להקריב לכך את החמץ והשאור (הם מקורבים לה', אך לא נשרפים על המזבח אלא נאכלים על ידי הכוהנים) לַיהֹוָה,
- וְאֶל אבל אל הַמִּזְבֵּחַ לֹא יַעֲלוּ לְרֵיחַ נִיחֹחַ.
חובת מליחת המנחות וכל הקרבנות |
- יג וְכָל קָרְבַּן מִנְחָתְךָ בַּמֶּלַח תִּמְלָח
- וְלֹא תַשְׁבִּית תחסיר מֶלַח בְּרִית המלח מסמל ברית שקיימת לעד (כי מלח הוא מאכל שלא מתקלקל, אלא אף להיפך, משמר מזון) אֱלֹהֶיךָ מֵעַל מִנְחָתֶךָ.
- עַל כָּל קָרְבָּנְךָ תַּקְרִיב מֶלַח. {ס}
מנחת ביכורים - גריסים טריים (גרש כרמל) קלויים, |
- יד וְאִם תַּקְרִיב מִנְחַת בִּכּוּרִים מנחת העומר הנקצרת במוצאי יום טוב ראשון של פסח ומונפת למחרת (להלן כג, ט-יא) לַיהֹוָה: אָבִיב שעורה בשלה
- קָלוּי בָּאֵשׁ, גֶּרֶשׂ גריסים כַּרְמֶל של פירות טריים, תַּקְרִיב אֵת מִנְחַת בִּכּוּרֶיךָ.
- טו וְנָתַתָּ עָלֶיהָ שֶׁמֶן וְשַׂמְתָּ עָלֶיהָ לְבֹנָה, מִנְחָה הִוא וכך היא תהפך להיות מינחה.
- טז וְהִקְטִיר הַכֹּהֵן אֶת אַזְכָּרָתָהּ -
- מִגִּרְשָׂהּ וּמִשַּׁמְנָהּ עַל עִם כָּל לְבֹנָתָהּ - אִשֶּׁה לַיהֹוָה. {פ}