קטגוריה:בראשית ד ב
ותסף ללדת את אחיו את הבל ויהי הבל רעה צאן וקין היה עבד אדמה
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
וַתֹּסֶף לָלֶדֶת אֶת אָחִיו אֶת הָבֶל וַיְהִי הֶבֶל רֹעֵה צֹאן וְקַיִן הָיָה עֹבֵד אֲדָמָה.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
וַתֹּ֣סֶף לָלֶ֔דֶת אֶת־אָחִ֖יו אֶת־הָ֑בֶל וַֽיְהִי־הֶ֙בֶל֙ רֹ֣עֵה צֹ֔אן וְקַ֕יִן הָיָ֖ה עֹבֵ֥ד אֲדָמָֽה׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
וַ/תֹּ֣סֶף לָ/לֶ֔דֶת אֶת־אָחִ֖י/ו אֶת־הָ֑בֶל וַֽ/יְהִי־הֶ֙בֶל֙ רֹ֣עֵה צֹ֔אן וְ/קַ֕יִן הָיָ֖ה עֹבֵ֥ד אֲדָמָֽה׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים: המפרשים עונים לשאלות • ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
תרגום
| אונקלוס: | וְאוֹסֵיפַת לְמֵילַד יָת אֲחוּהִי יָת הָבֶל וַהֲוָה הֶבֶל רָעֵי עָנָא וְקַיִן הֲוָה פָּלַח בְּאַרְעָא׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וְאוֹסִיפַת לְמֵילַד מִן בַּעֲלָהּ אָדָם יַת תְּיוּמָתֵיהּ וְיַת הֶבֶל וַהֲוָה הֶבֶל רָעֵי עָנָא וְקַיִן הֲוָה גְבַר פְּלַח בְאַרְעָא: |
רש"י (כל הפרק)
מלבי"ם (כל הפרק)
(ב) "ותוסף ללדת את אחיו". הבל היה בעיניה רק כתוספת על העקר, כי הבכור היה העקר אצלם (גם רמז שנולדו תאומים ונולד מהריון הראשון שע"ז אמר ותוסף ללדת), וכבר כתב הרמב"ם במורה נבוכים כי הקדמונים בעלי הצאבא היו מאמינים שעבודת האדמה היא רצויה בעיני ה', והיו קוראים בני אדם על עבודת האדמה והיו שונאים רועי צאן, וכמ"ש כי תועבת מצרים כל רועה צאן, שהרועה נוסע ממקום למקום אבל העובד אדמתו ישבע לחם וישב במקום אחד, וע"כ היו מיחדים את הבכור לעבודת האדמה הרצויה בעיני ה'. ועי"כ שלידת הבל היה תוספת אצלה. לכן ויהי הבל רועה צאן, וזה גם כן טעם על קריאת שמו הבל, כי היה הבל אצלה, וקין היה עובד אדמה מצד בכורתו:
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
| וַתֹּסֶף לָלֶדֶת אֶת אָחִיו אֶת הָבֶל וַיְהִי הֶבֶל רֹעֵה צֹאן וְקַיִן הָיָה עֹבֵד אֲדָמָה. |
| -- בראשית ד, ב |
הֶבֶל רֹעֵה צֹאן וְקַיִן הָיָה עֹבֵד אֲדָמָה
תוכניתו הכלכלית של אלוהים
הבל היה רועה צאן וקין אחיו עובד אדמה. כך גם היו עשו ויעקב, ככתוב: "וַיְהִי עֵשָׂו אִישׁ יֹדֵעַ צַיִד, אִישׁ שָׂדֶה; וְיַעֲקֹב אִישׁ תָּם יֹשֵׁב אֹהָלִים" (ביאור:בראשית כה כז), ולמרות שלא נאמר שיעקב היה רועה צאן בהמשך יעקב מיד בבואו לחרן הראה שהוא בקיא בגידול הצאן ויעץ לרועים איך ומתי להשקות ולהאכיל כבשים (ביאור:בראשית כט ז).
אולם ההסבר לתוכנית הכלכלית של אלוהים נמצא בסיפור יצחק, ככתוב: "וַיִּזְרַע יִצְחָק בָּאָרֶץ הַהִוא, וַיִּמְצָא בַּשָּׁנָה הַהִוא מֵאָה שְׁעָרִים; וַיְבָרְכֵהוּ יְהוָה" (ביאור:בראשית כו יב). אלוהים התכוון שרועה הצאן ועובד האדמה יעבדו ביחד, ולשניהם ביחד תבוא הברכה. לרועה הצאן יהיה ירק ועשב לצאן בתקופות שהתבואה לא קיבלה מספיק גשם ולא הבשילה, ובזמן שהכבשים אוכלות את הירק או הקש שנשאר לאחר הקציר הן מזבלות את השדה. יצחק היה ביחד: רועה צאן ועובד אדמה, וכך הוא קיבל את ברכת אלוהים ליבולים אדירים.
כך גם אלוהים הורה שבשנה השביעית, שנת השמיטה, אסור לגדל בשדות, אבל מותר לצאן, לבקר ולבהמות לעלות על האדמה ולאכול בצורה חופשית את תבואתה (ויקרא כה ז). כך המקנה זיבל את השדות והביא ברכה לאחר שנת השמיטה.
אולם כיעקב ועשו, קין והבל לא הבינו שהם צריכים לעבוד בשיתוף פעולה. להפך, הם מנעו אחד מהשני להנות מהתועלת המשותפת. הם קינאו אחד בשני, ובדומה לקנאה על אהבת אלוהים בין קין והבל שגרמה לרצח, עשו ויעקב קינאו באהבת אב ואם וכמעט הגיעו לרצח.
בצורה דומה גם בימינו חייב להיות שיתוף פעולה בין כל בעלי המקצועות המשרתים זה את זה ויוצרים משק יעיל וריווחי. זלזול במקצועות מסוימים ושימוש בעובדים זרים, תביא בסוף לקנאה ושנאה, ובסוף למלחמה ורצח.
קין היה רע לב
קין היה הבכור והוא התבגר לפני הבל.
חריש זאת עבודה קשה, אבל שאר השנה עבודת השדה היא קלה. רעית צאן היא עבודה ללא סוף כל השנה: חליבה יומית, גזיזת הצמר, האכלה, השקיה, ניקוי, רביה, לידות, שמירה מטורפים, טיפול במחלות.
קין בחר לעצמו את כל האדמות הטובות לחקלאות ונעשה עובד אדמה. כאשר הבל התבגר קין לא העניק לו חלקת אדמה, ולכן הבל היה חייב להיות רועה צאן ולגדל את צאנו באזור שאינו מתאים לעבודת השדה, כגון גבעות טרשים או על גבול המדבר. קין לא הודיע להבל שהוא עומד להקריב קורבן לאלוהים אלא עשה זאת ראשון ולבדו. אלוהים לא קיבל את מנחתו של קין בגלל רוע לבבו, הן לאלוהים אין צורך במנחה.
קין לא שיתף פעולה עם הבל ולא סיפק לו קש לצאן. קין התנהג כמו אנשי סדום שהתנכלו לזרים שרצו לישון בעיר, והם עינו ורצחו אותם.
כך אנשי סדום איבדו את אדמתם הפוריה ואת חייהם, וכך קין איבד את אדמתו ובסוף גם את חייו.
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria
דפים בקטגוריה "בראשית ד ב"
קטגוריה זו מכילה את 12 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 12 דפים.