קטגוריה:שמות יב לח
וגם ערב רב עלה אתם וצאן ובקר מקנה כבד מאד
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
וְגַם עֵרֶב רַב עָלָה אִתָּם וְצֹאן וּבָקָר מִקְנֶה כָּבֵד מְאֹד.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
וְגַם־עֵ֥רֶב רַ֖ב עָלָ֣ה אִתָּ֑ם וְצֹ֣אן וּבָקָ֔ר מִקְנֶ֖ה כָּבֵ֥ד מְאֹֽד׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
וְ/גַם־עֵ֥רֶב רַ֖ב עָלָ֣ה אִתָּ֑/ם וְ/צֹ֣אן וּ/בָקָ֔ר מִקְנֶ֖ה כָּבֵ֥ד מְאֹֽד׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים: המפרשים עונים לשאלות • ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
תרגום
| אונקלוס: | וְאַף נוּכְרָאִין סַגִּיאִין סְלִיקוּ עִמְּהוֹן וְעָנָא וְתוֹרֵי בְּעִירָא סַגִּי לַחְדָּא׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וְאוּף נוּכְרָאִין סַגִּיאִין מִנְהוֹן מָאתָן וְאַרְבְּעִין רִבְוָון סַלִּיקוּ עִמְהוֹן וְעָאָן וְתוֹרֵי וְגֵיתֵי סַגִּי לַחֲדָא: |
| ירושלמי (קטעים): | לְחוֹד עִרְבוּבִין: |
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:שמות יב לח.
וְצֹאן וּבָקָר מִקְנֶה כָּבֵד מְאֹד
עבדים?
- "וְצֹאן וּבָקָר מִקְנֶה כָּבֵד מְאֹד" זאת לא בדיוק התמונה של עבדים מעונים. בנוסף ידוע שאפילו פרעה ידע שלבני ישראל יש צאן ובקר רב, כנאמר "בְּבָנֵינוּ וּבִבְנוֹתֵנוּ בְּצֹאנֵנוּ וּבִבְקָרֵנוּ, נֵלֵךְ כִּי חַג יְהוָה, לָנוּ" (שמות י ט).
- במכת דבר "וַיָּמָת, כֹּל מִקְנֵה מִצְרָיִם; וּמִמִּקְנֵה בְנֵי יִשְׂרָאֵל, לֹא מֵת אֶחָד" (שמות ט ו), וכך מחיר הבקר של בני ישראל עלה מאוד בערכו.
- בני ישראל היו בעלי בתים "וְלָקַח הוּא וּשְׁכֵנוֹ הַקָּרֹב אֶל-בֵּיתוֹ, בְּמִכְסַת נְפָשֹׁת" (שמות יב ד).
- כיון שבני ישראל השאירו לשכניהם את בתיהם ואת ארץ גושן כערבון, ומעולם לא דרשו את מחירם, לא נראה שמחיר הבית והשדה שהם עזבו היה מעל "כְּלֵי כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב, וּשְׂמָלֹת" שהם שאלו מהמצרים.
לסיכום לא נראה שבני ישראל היו עניים במצרים. להפך, רואים עם חזק ואמיץ, שלא מפחד לסמן את דלתות ביתו כהזדהות קבוצתית, ופועל באחדות.
עֵרֶב רַב
רש"י מסביר, עמי הארצות שהצטרפו. אולי תערובת של עמי הארצות או תערובת של בני ישראל ועמי הארצות מנשואי תערובת. כך יעשה מרדכי שקיבל את המתיהדים "וְרַבִּים מֵעַמֵּי הָאָרֶץ, מִתְיַהֲדִים" (אסתר ח יז). אין תאור מה קרה ל"עֵרֶב רַב" בהמשך. הם לא הומתו, לא נפגעו אלא פשוט נבלעו בעם ישראל. כך צריך להיות החוק גם בזמננו - כל המצטרף לגורלנו, מתקבל.
אולי "עֵרֶב" היו עבדים או משרתים של בני ישראל כמו הצאן והבקר המופיעים בפסוק, ולא היו אנשים חופשיים לבחור.
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria
דפים בקטגוריה "שמות יב לח"
קטגוריה זו מכילה את 4 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 4 דפים.