רש"י מנוקד על המקרא/ספר דברים/לב

(א) הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם – שֶׁאֲנִי מַתְרֶה בָּהֶם בְּיִשְׂרָאֵל, וְתִהְיוּ אַתֶּם עֵדִים בַּדָּבָר, שֶׁכָּךְ אָמַרְתִּי לָהֶם שֶׁאַתֶּם תִּהְיוּ עֵדִים; וְכֵן וְתִשְׁמַע הָאָרֶץ. וְלָמָה הֵעִיד בָּהֶם שָׁמַיִם וָאָרֶץ? אָמַר מֹשֶׁה: אֲנִי בָּשָׂר וָדָם; לְמָחָר אֲנִי מֵת. אִם יֹאמְרוּ יִשְׂרָאֵל: לֹא קִבַּלְנוּ עָלֵינוּ הַבְּרִית, מִי בָּא וּמַכְחִישָׁם? לְפִיכָךְ הֵעִיד בָּהֶם שָׁמַיִם וָאָרֶץ, עֵדִים שֶׁהֵם קַיָּמִים לְעוֹלָם. וְעוֹד, שֶׁאִם יִזְכּוּ – יָבוֹאוּ הָעֵדִים וְיִתְּנוּ שְׂכָרָם, "הַגֶּפֶן תִּתֵּן פִּרְיָהּ וְהָאָרֶץ תִּתֵּן אֶת יְבוּלָהּ וְהַשָּׁמַיִם יִתְּנוּ טַלָּם" (זכריה ח,יב); וְאִם יִתְחַיְּבוּ – תִּהְיֶה בָּהֶם יַד הָעֵדִים תְּחִלָּה, "וְעָצַר אֶת הַשָּׁמַיִם וְלֹא יִהְיֶה מָטָר וְהָאֲדָמָה לֹא תִתֵּן אֶת יְבוּלָהּ", וְאַחַר כָּךְ "וַאֲבַדְתֶּם מְהֵרָה" (דברים יא,יז) עַל יְדֵי הָאֻמּוֹת (ספרי שו).

(ב) יַעֲרֹף כַּמָּטָר לִקְחִי – זוֹ הִיא הָעֵדוּת שֶׁתָּעִידוּ, שֶׁאֲנִי אוֹמֵר בִּפְנֵיכֶם תּוֹרָה שֶׁנָּתַתִּי לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא חַיִּים לָעוֹלָם כַּמָּטָר הַזֶּה, שֶׁהוּא חַיִּים לָעוֹלָם כַּאֲשֶׁר יַעַרְפוּ הַשָּׁמַיִם טַל וּמָטָר (ספרי שם).
יַעֲרֹף – לְשׁוֹן יַטִּיף; וְכֵן: "יַעַרְפוּ טָל" (דברים לג,כח); "יִרְעֲפוּן דָּשֶׁן" (תהלים סה,יב).
תִּזַּל כַּטַּל – שֶׁהַכֹּל שְׂמֵחִים בּוֹ. לְפִי שֶׁהַמָּטָר – יֵשׁ בּוֹ עֲצֵבִים לַבְּרִיּוֹת, כְּגוֹן הוֹלְכֵי דְּרָכִים, וּמִי שֶׁהָיָה בוֹרוֹ מָלֵא יַיִן (ספרי שם).
כִּשְׂעִירִים – לְשׁוֹן 'רוּחַ סְעָרָה', כְּתַרְגּוּמוֹ: "כְּרוּחֵי מִטְרָא" [כְּרוּחוֹת הַמָּטָר]; מָה הָרוּחוֹת הַלָּלוּ מַחֲזִיקִין אֶת הָעֲשָׂבִים וּמְגַדְּלִין אוֹתָם, אַף דִּבְרֵי תּוֹרָה מַחֲזִיקִין אֶת לוֹמְדֵיהֶן וּמְגַדְּלִין אוֹתָן (ספרי שם).
וְכִרְבִיבִים – טִפֵּי מָטָר. וְנִרְאֶה לִי, עַל שֵׁם שֶׁיּוֹרֶה כַּחֵץ נִקְרָא רָבִיב, כְּמָא דְאַתְּ אָמֵר: "רוֹבֶה קַשָּׁת" (בראשית כא,כ).
דֶּשֶׁא – אירבידי"ץ [erbediz = מעשב, מכלול העשבים], עֲטִיפַת הָאָרֶץ מְכֻסָּה בְּיֶרֶק.
עֵשֶׂב – קֶלַח אֶחָד קָרוּי 'עֵשֶׂב', וְכָל מִין וּמִין לְעַצְמוֹ קָרוּי 'עֵשֶׂב'.

(ג) כִּי שֵׁם ה' אֶקְרָא – הֲרֵי "כִּי" מְשַׁמֵּשׁ בִּלְשׁוֹן 'כַּאֲשֶׁר', כְּמוֹ "כִּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ" (שמות יב,כה); כְּשֶׁאֶקְרָא וְאַזְכִּיר שֵׁם ה', אַתֶּם הָבוּ גֹדֶל לֵאלֹהֵינוּ וּבָרְכוּ שְׁמוֹ. מִכָּאן אָמְרוּ שֶׁעוֹנִין "בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ" אַחַר בְּרָכָה שֶׁבַּמִּקְדָּשׁ (תענית ט"ז ע"ב).

(ד) הַצּוּר תָּמִים פָּעֳלוֹ – אַף עַל פִּי שֶׁהוּא חָזָק, כְּשֶׁמֵּבִיא פֻּרְעָנוּת עַל עוֹבְרֵי רְצוֹנוֹ – לֹא בְּשֶׁטֶף הוּא מֵבִיא כִּי אִם בְּדִין, כִּי תָּמִים פָּעֳלוֹ.
אֵל אֱמוּנָה – לְשַׁלֵּם לַצַּדִּיקִים צִדְקָתָם לָעוֹלָם הַבָּא; וְאַף עַל פִּי שֶׁמְּאַחֵר אֶת תַּגְמוּלָם, סוֹפוֹ לְאַמֵּן אֶת דְּבָרָיו (ספרי שז).
וְאֵין עָוֶל – אַף לָרְשָׁעִים, מְשַׁלֵּם שְׂכַר צִדְקָתָם בָּעוֹלָם הַזֶּה (שם).
צַדִּיק וְיָשָׁר הוּא – הַכֹּל מַצְדִּיקִים עֲלֵיהֶם אֶת דִּינוֹ, וְכֵן רָאוּי וְיָשָׁר לָהֶם; צַדִּיק מִפִּי הַבְּרִיּוֹת, וְיָשָׁר הוּא וְרָאוּי לְהַצְדִּיקוֹ (שם).

(ה) שִׁחֵת לוֹ וְגוֹמֵר – כְּתַרְגּוּמוֹ, "חֲבִּילוּ לְהוֹן לָא לֵיהּ" [=הִשְׁחִיתוּ לָהֶם, לֹא לוֹ].
בָּנָיו מוּמָם – בָּנָיו הָיוּ, וְהַשְׁחָתָה שֶׁהִשְׁחִיתוּ הִיא מוּמָם.
בָּנָיו מוּמָם – מוּמָם שֶׁל בָּנָיו הוּא וְלֹא מוּמוֹ.
דּוֹר עִקֵּשׁ – עָקוּם וּמְעֻקָּל, כְּמוֹ: "וְאֵת כָּל הַיְשָׁרָה יְעַקֵּשׁוּ" (מיכה ג,ט); וּבִלְשׁוֹן מִשְׁנָה: "חֻלְדָּה שֶׁשִּׁנֶּיהָ עֲקוּמוֹת וַעֲקוּשׁוֹת" (ראו חולין נ"ו ע"א, ומגילה כ"ד ע"ב).
וּפְתַלְתֹּל – אינטורטיליי"ץ [entortiliez = מפותלים, מסובכים‏[1]], כַּפָּתִיל הַזֶּה, שֶׁגּוֹדְלִין אוֹתוֹ וּמַקִּיפִין אוֹתוֹ סְבִיבוֹת הַגְּדִיל.
פְּתַלְתֹּל – מִן הַתֵּיבוֹת הַכְּפוּלוֹת, כְּמוֹ: "יְרַקְרַק" (ויקרא יג,מט), "אֲדַמְדָּם" (שם), "סְחַרְחַר" (תהלים לח,יא), "סְגַלְגַּל" (תרגום מל"א ז,כג).

(ו) הַלְה' תִּגְמְלוּ זֹאת – לְשׁוֹן תֵּימַהּ: וְכִי לְפָנָיו אַתֶּם מַעֲצִיבִין, שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ לִפָּרַע מִכֶּם, וְשֶׁהֵיטִיב לָכֶם בְּכָל הַטּוֹבוֹת? (ספרי שט).
עַם נָבָל – שֶׁשָּׁכְחוּ אֶת הֶעָשׂוּי לָהֶם (שם).
וְלֹא חָכָם – לְהָבִין אֶת הַנּוֹלָדוֹת, שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ לְהֵיטִיב וּלְהָרֵעַ (שם).
הֲלוֹא הוּא אָבִיךָ קָּנֶךָ – שֶׁקְּנָאֲךָ, שֶׁקִּנֶנְךָ בְּקַן הַסְּלָעִים וּבְאֶרֶץ חֲזָקָה, שֶׁתִּקֶּנְךָ בְּכָל מִינֵי תַּקָּנָה.
הוּא עָשְׂךָ – אֻמָּה בָּאֻמּוֹת.
וַיְכוֹנְנֶךָ – אַחֲרֵי כֵן בְּכָל מִינֵי בָּסִיס וְכַן: מִכֶּם כֹּהֲנִים, מִכֶּם נְבִיאִים, וּמִכֶּם מְלָכִים; כְּרָךְ שֶׁהַכֹּל תָּלוּי בּוֹ (שם).

(ז) זְכוֹר יְמוֹת עוֹלָם – מֶה עָשָׂה בָּרִאשׁוֹנִים שֶׁהִכְעִיסוּ לְפָנָיו (ספרי שי).
בִּינוּ שְׁנוֹת דּוֹר וָדוֹר – דּוֹר אֱנוֹשׁ, שֶׁהֵצִיף עֲלֵיהֶם מֵי אוֹקְיָנוֹס, וְדוֹר הַמַּבּוּל, שֶׁשְּׁטָפָם. דָּבָר אַחֵר: לֹא נְתַתֶּם לְבַבְכֶם עַל שֶׁעָבַר, בִּינוּ שְׁנוֹת דּוֹר וָדוֹר לְהַכִּיר לְהַבָּא, שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ לְהֵיטִיב לָכֶם וּלְהַנְחִיל לָכֶם יְמוֹת הַמָּשִׁיחַ וְהָעוֹלָם הַבָּא (שם).
שְׁאַל אָבִיךָ – אֵלּוּ הַנְּבִיאִים שֶׁנִּקְרְאוּ אָבוֹת, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בְּאֵלִיָּהוּ: "אָבִי אָבִי רֶכֶב יִשְׂרָאֵל" (מל"ב ב,יב; ספרי שם).
זְקֵנֶיךָ – אֵלּוּ הַחֲכָמִים (שם):
וְיֹאמְרוּ לָךְ – הָרִאשׁוֹנוֹת (שם).

(ח) בְּהַנְחֵל עֶלְיוֹן גּוֹיִם – כְּשֶׁהִנְחִיל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמַכְעִיסָיו אֶת חֵלֶק נַחֲלָתָם, הֱצִיפָם וּשְׁטָפָם (ספרי שיא).
בְּהַפְרִידוֹ בְּנֵי אָדָם – כְּשֶׁהֵפִיץ דּוֹר הַפַּלָּגָה, הָיָה בְּיָדוֹ לְהַעֲבִירָם מִן הָעוֹלָם; וְלֹא עָשָׂה כֵן, אֶלָּא יַצֵּב גְּבוּלֹת עַמִּים, קִיְּמָם וְלֹא אִבְּדָם.
לְמִסְפַּר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל – בִּשְׁבִיל מִסְפַּר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, שֶׁעֲתִידִין לָצֵאת מִבְּנֵי שֵׁם; וּלְמִסְפַּר שִׁבְעִים נֶפֶשׁ שֶׁל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁיָּרְדוּ לְמִצְרַיִם, הִצִּיב גְּבוּלֹת עַמִּים, שִׁבְעִים לָשׁוֹן.

(ט) כִּי חֵלֶק ה' עַמּוֹ – לָמָּה כָּל זֹאת? לְפִי שֶׁהָיָה חֶלְקוֹ כָּבוּשׁ בֵּינֵיהֶם וְעָתִיד לָצֵאת. וּמִי הוּא חֶלְקוֹ? עַמּוֹ; וּמִי הוּא עַמּוֹ? יַעֲקֹב חֶבֶל נַחֲלָתוֹ. וְהוּא הַשְּׁלִישִׁי בָּאָבוֹת, הַמְּשֻׁלָּשׁ בְּשָׁלֹשׁ זְכֻיּוֹת: זְכוּת אֲבִי אָבִיו וּזְכוּת אָבִיו וּזְכוּתוֹ, הֲרֵי שָׁלֹשׁ, כַּחֶבֶל הַזֶּה שֶׁהוּא עָשׂוּי בִּשְׁלֹשָׁה גְּדִילִים. וְהוּא וּבָנָיו הָיוּ לוֹ לְנַחֲלָה, וְלֹא יִשְׁמָעֵאל בֶּן אַבְרָהָם, וְלֹא עֵשָׂו בְּנוֹ שֶׁל יִצְחָק (ספרי שיב).

(י) יִמְצָאֵהוּ בְּאֶרֶץ מִדְבָּר – אוֹתָם מָצָא לוֹ נֶאֱמָנִים בְּאֶרֶץ מִדְבָּר, שֶׁקִּבְּלוּ עֲלֵיהֶם תּוֹרָתוֹ וּמַלְכוּתוֹ וְעֻלּוֹ, מַה שֶּׁלֹּא עָשׂוּ יִשְׁמָעֵאל וְיוֹשְׁבֵי הַר שֵׂעִיר, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְזָרַח מִשֵּׂעִיר לָמוֹ הוֹפִיעַ מֵהַר פָּארָן" (דברים לג,ב).
וּבְתֹהוּ יְלֵל יְשִׁמֹן – אֶרֶץ צִיָּה וּשְׁמָמָה, מְקוֹם יִלְלַת תַּנִּים וּבְנוֹת יַעֲנָה. אַף שָׁם נִמְשְׁכוּ אַחַר הָאֱמוּנָה, וְלֹא אָמְרוּ לְמֹשֶׁה: הֵיאַךְ נֵצֵא לַמִּדְבָּרוֹת, מְקוֹם צִיָּה וּשְׁמָמָה? כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: "לֶכְתֵּךְ אַחֲרַי בַּמִּדְבָּר" (ירמיהו ב,ב).
יְסֹבְבֶנְהוּ. – שָׁם סִבְּבָם וְהִקִּיפָם בַּעֲנָנִים, וְסִבְּבָם בִּדְגָלִים, לְאַרְבַּע רוּחוֹת; וְסִבְּבָן בְּתַחְתִּית הָהָר, שֶׁכָּפָהוּ עֲלֵיהֶם כְּגִיגִית (ספרי שיג).
יְבוֹנְנֵהוּ – שָׁם בְּתוֹרָה וּבִינָה.
יִצְּרֶנְהוּ – מִנָּחָשׁ שָׂרָף וְעַקְרָב, וּמִן הָאֻמּוֹת (שם).
כְּאִישׁוֹן עֵינוֹ – הוּא הַשָּׁחוֹר שֶׁבָּעַיִן, שֶׁהַמָּאוֹר יוֹצֵא הֵימֶנּוּ. וְאוֹנְקְלוֹס תִּרְגֵּם: יִמְצָאֵהוּ – יַסְפִּיקֵהוּ כָּל צָרְכּוֹ בַּמִּדְבָּר, כְּמוֹ: "וּמָצָא לָהֶם" (במדבר יא,כב); "לֹא יִמָּצֵא לָנוּ הָהָר" (יהושע יז,טז).
יְסֹבְבֶנְהוּ – "אַשְׁרִינוּן סְחוֹר סְחוֹר לִשְׁכִנְתֵּיהּ" [=הִשְׁכִּינָם מִסָּבִיב לִשְׁכִינָתוֹ]: אֹהֶל מוֹעֵד בְּאֶמְצַע, וְאַרְבָּעָה דְּגָלִים לְאַרְבָּעָה רוּחוֹת.

(יא) כְּנֶשֶׁר יָעִיר קִנּוֹ – נִהֲגָם בְּרַחֲמִים וּבְחֶמְלָה, כַּנֶּשֶׁר הַזֶה, [שֶׁהוּא] רַחֲמָנִי עַל בָּנָיו, וְאֵינוֹ נִכְנָס לְקִנּוֹ פִּתְאוֹם עַד שֶׁהוּא מְקַשְׁקֵשׁ וּמְטָרֵף עַל בָּנָיו בִּכְנָפָיו בֵּין אִילָן לְאִילָן, בֵּין שׂוֹכָה לַחֲבֶרְתָּהּ, כְּדֵי שֶׁיֵּעוֹרוּ בָּנָיו וִיהֵא בָהֶן כֹּחַ לְקַבְּלוֹ (ספרי שיד).
יָעִיר קִנּוֹ – יְעוֹרֵר בָּנָיו.
עַל גּוֹזָלָיו יְרַחֵף – אֵינוֹ מַכְבִּיד עַצְמוֹ עֲלֵיהֶם, אֶלָּא מְחוֹפֵף, נוֹגֵעַ וְאֵינוֹ נוֹגֵעַ. אַף הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, "שַׁדַּי לֹא מְצָאנֻהוּ שַׂגִּיא כֹחַ" (איוב לז,כג); כְּשֶׁבָּא לִתֵּן תּוֹרָה – לֹא נִגְלָה עֲלֵיהֶם מֵרוּחַ אַחַת, אֶלָּא מֵאַרְבַּע רוּחוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: "ה' מִסִּינַי בָּא וְזָרַח מִשֵּׂעִיר לָמוֹ, הוֹפִיעַ מֵהַר פָּארָן" (להלן לג,ב); "אֱלוֹהַּ מִתֵּימָן יָבֹא" (חבקוק ג,ג) זוֹ רוּחַ רְבִיעִית (ספרי שם).
יִפְרֹשׂ כְּנָפָיו יִקָּחֵהוּ – כְּשֶׁבָּא לִטְּלָן מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, אֵינוֹ נוֹטְלָן בְּרַגְלָיו כִּשְׁאָר עוֹפוֹת, לְפִי שֶׁשְּׁאָר עוֹפוֹת יְרֵאִים מִן הַנֶּשֶׁר, שֶׁהוּא מַגְבִּיהַּ לָעוּף וּפוֹרֵחַ עֲלֵיהֶם; לְפִיכָךְ נוֹשְׂאָן בְּרַגְלָיו מִפְּנֵי הַנֶּשֶׁר. אֲבָל הַנֶּשֶׁר אֵינוֹ יָרֵא אֶלָּא מִן הַחֵץ, לְפִיכָךְ נוֹשְׂאָן עַל כְּנָפָיו; אוֹמֵר: מוּטָב שֶׁיִּכָּנֵס הַחֵץ בִּי וְלֹא יִכָּנֵס בְּבָנַי. אַף הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, "וָאֶשָּׂא אֶתְכֶם עַל כַּנְפֵי נְשָׁרִים" (שמות יט,ד): כְּשֶׁנָּסְעוּ מִצְרַיִם אַחֲרֵיהֶם וְהִשִּׂיגוּם עַל הַיָּם – הָיוּ זוֹרְקִים בָּהֶם חִצִּים וְאַבְנֵי בְּלִיסְטְרָאוֹת. מִיָּד "וַיִּסַּע מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים" וְגוֹמֵר "וַיָּבֹא בֵּין מַחֲנֶה מִצְרַיִם" וְגוֹמֵר (שמות יד,יט-כ; מכילתא בחדש פרשה ב).

(יב) ה' בָּדָד יַנְחֶנּוּ – בֶּטַח וּבָדָד נִהֲגָם בַּמִּדְבָּר.
וְאֵין עִמּוֹ אֵל נֵכָר – לֹא הָיָה כֹּחַ בְּאֶחָד מִכָּל אֱלֹהֵי הָאֻמּוֹת לְהַרְאוֹת כֹּחוֹ וּלְהִלָּחֵם עִמָּהֶם. וְרַבּוֹתֵינוּ דְּרָשׁוּהוּ עַל הֶעָתִיד (ספרי שטו), וְכֵן תִּרְגֵּם אוֹנְקְלוֹס [ה' בִּלְחוֹדֵיהוֹן עֲתִיד לְאַשְׁרָיוּתְהוֹן בְּעָלְמָא דְּהוּא עֲתִיד לְחַדָּתָא וְלָא יִתְקַיַּים קֳדָמוֹהִי פּוּלְחַן טָעֲוָן. =ה', לְבַדָּם עָתִיד לְהַשְׁכִּינָם בָּעוֹלָם שֶׁהוּא עָתִיד לְחַדֵּשׁ, וְלֹא יִתְקַיֵּם לְפָנָיו עֲבוֹדַת אֱלִילִים]. וַאֲנִי אוֹמֵר: דִּבְרֵי תּוֹכָחָה הֵם, לְהָעִיד הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ, וּתְהֵא הַשִּׁירָה לָהֶם לְעֵד שֶׁסּוֹפָן לִבְגֹּד, וְלֹא יִזְכְּרוּ לֹא הָרִאשׁוֹנוֹת שֶׁעָשָׂה לָהֶם וְלֹא הַנּוֹלָדוֹת שֶׁהוּא עָתִיד לַעֲשׂוֹת לָהֶם; לְפִיכָךְ צָרִיךְ לְיַשֵּׁב הַדָּבָר לְכָאן וּלְכָאן. וְכָל הָעִנְיָן מֻסָּב עַל "זְכֹר יְמוֹת עוֹלָם בִּינוּ שְׁנוֹת דֹּר וָדֹר" (לעיל פסוק ז), כֵּן עָשָׂה לָהֶם וְכֵן עָתִיד לַעֲשׂוֹת, כָּל זֶה הָיָה לָהֶם לִזְכֹּר.

(יג) יַרְכִּבֵהוּ עַל בָּמֳתֵי אָרֶץ – כָּל הַמִּקְרָא כְּתַרְגּוּמוֹ ["אַשְׁרִינוּן עַל תּוּקְפֵי אַרְעָא, אוֹכֵילִנּוּן בִּזַּת שָׂנְאֵיהוֹן; יְהַב לְהוֹן בִּזַּת שַׁלִּיטֵי קִרְוִין וְנִכְסֵי יָתְבֵי כַּרְכִין תַּקִּיפִין." = הִשְׁכִּינָם עַל חֹזֶק הָאָרֶץ, הֶאֱכִילָם בִּזַּת שׂוֹנְאֵיהֶם; נָתַן לָהֶם בִּזַּת שַׁלִּיטֵי עָרִים וְנִכְסֵי יוֹשְׁבֵי כְּרַכִּים מְבֻצָּרִים].
יַרְכִּבֵהוּ וְגוֹמֵר – עַל שֵׁם שֶׁאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל גָּבוֹהַּ מִכָּל הָאֲרָצוֹת (ספרי שטז).
וַיֹּאכַל תְּנוּבוֹת שָׂדָי – אֵלּוּ פֵּרוֹת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, שֶׁקַּלִּים לָנוּב וּלְהִתְבַּשֵּׁל מִכָּל פֵּירוֹת הָאֲרָצוֹת (שם).
וַיֵנִקֵהוּ דְבַשׁ מִסֶּלַע – מַעֲשֶׂה בְּאֶחָד שֶׁאָמַר לִבְנוֹ בְּסִכְנִי: הָבֵא לִי קְצִיעוֹת מִן הֶחָבִית. הָלַךְ וּמָצָא דְּבַשׁ צָף עַל פִּיהָ, אָמַר לוֹ: זוֹ שֶׁל דְּבַשׁ הִיא! אָמַר לוֹ: הַשְׁקַע יָדְךָ לְתוֹכָהּ, וְאַתָּה מַעֲלֶה קְצִיעוֹת מִתּוֹכָהּ (שם).
וְשֶׁמֶן מֵחַלְמִישׁ צוּר – אֵלּוּ זֵיתִים שֶׁל גּוּשׁ חָלָב (שם).
בָּמֳתֵי אָרֶץ – לְשׁוֹן גֹּבַהּ.
שָׂדָי – לְשׁוֹן שָׂדֶה.
חַלְמִישׁ צוּר – תָּקְפּוֹ וְחָזְקוֹ שֶׁל סֶלַע. כְּשֶׁאֵינוֹ דָּבוּק לַתֵּבָה שֶׁלְּאַחֲרָיו, נָקוּד "חַלָּמִישׁ" (לעיל ח,טו); וּכְשֶׁהוּא דָּבוּק, נָקוּד חַלְמִישׁ.

(יד) חֶמְאַת בָּקָר וַחֲלֵב צֹאן – זֶה הָיָה בִּימֵי שְׁלֹמֹה, שֶׁנֶּאֱמַר: "עֲשָׂרָה בָקָר בְּרִאִים וְעֶשְׂרִים בָּקָר רְעִי וּמֵאָה צֹאן" (מל"א ה,ג; ספרי שיז).
עִם חֵלֶב כָּרִים – זֶה הָיָה בִּימֵי עֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְאֹכְלִים כָּרִים מִצֹּאן" (עמוס ו,ד; ספרי שם).
עִם חֵלֶב כִּלְיוֹת חִטָּה – זֶה הָיָה בִּימֵי שְׁלֹמֹה, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיְהִי לֶחֶם שְׁלֹמֹה" וְגוֹמֵר (מל"א ה,ב; ספרי שם).
וְדַם עֵנָב תִּשְׁתֶּה חָמֶר – בִּימֵי עֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים: "הַשּׁוֹתִים בְּמִזְרְקֵי יַיִן" (עמוס ו,ו; ספרי שם).
חֶמְאַת בָּקָר – הוּא שֻׁמָּן הַנִּקְלָט מֵעַל גַּבֵּי הֶחָלָב.
וַחֲלֵב צֹאן – חָלָב שֶׁל צֹאן, וּכְשֶׁהוּא דָּבוּק נָקוּד "חֲלֵב", כְּמוֹ "בַּחֲלֵב אִמּוֹ" (שמות כג,יט).
כָּרִים – כְּבָשִׂים.
וְאֵילִים – כְּמַשְׁמָעוֹ.
בְּנֵי בָשָׁן – שְׁמֵנִים הָיוּ.
כִּלְיוֹת חִטָּה – חִטִּים שְׁמֵנִים כְּחֵלֶב כְּלָיוֹת וְגַסִּין כְּכוּלְיָא (ספרי שם).
וְדַם עֵנָב – תִּהְיֶה שׁוֹתֶה יַיִן טוֹב וְטוֹעֵם יַיִן חָשׁוּב.
חָמֶר – יַיִן בִּלְשׁוֹן אֲרַמִּי.
חָמֶר – אֵין זֶה שֵׁם דָּבָר, אֶלָּא לְשׁוֹן 'מְשֻׁבָּח בְּטַעַם', ווינו"ש [winos = ייני‏[2]] בְּלַעַ"ז. וְעוֹד יֵשׁ לְפָרֵשׁ שְׁנֵי מִקְרָאוֹת הַלָּלוּ אַחַר תַּרְגוּם שֶׁל אוֹנְקְלוֹס: "אַשְׁרִינוּן עַל תָּקְפֵּי אַרְעָא" וְגוֹמֵר ["אַשְׁרִינוּן עַל תּוּקְפֵי אַרְעָא, אוֹכֵילִנּוּן בִּזַּת שָׂנְאֵיהוֹן, יְהַב לְהוֹן בִּזַּת שַׁלִּיטֵי קִרְוִין וְנִכְסֵי יָתְבֵי כַּרְכִין תַּקִּיפִין. יְהַב לְהוֹן בִּזַּת מַלְכֵיהוֹן וְשַׁלִּיטֵיהוֹן עִם עוֹתֶר רַבְרְבֵיהוֹן וְתַקִּיפֵיהוֹן, עַמָּא דַּאֲרַעְהוֹן, אַחְסָנַתְהוֹן עִם בִּזַּת חֵילֵיהוֹן וּמַשְׁרְיָתְהוֹן, וְדַם גִּבָּרֵיהוֹן אִתְאֲשַׁד כְּמַיָּא". =הִשְׁכִּינָם עַל מָעֻזֵּי אֶרֶץ, הֶאֱכִילָם בִּזַּת שׂוֹנְאֵיהֶם, נָתַן לָהֶם בִּזַּת שְׁלִיטִי עָרִים וְנִכְסֵי יוֹשְׁבֵי כְּרַכִּים מְבֻצָּרִים. נָתַן לָהֶם בִּזַּת מַלְכֵיהֶם וְשַׁלִּיטֵיהֶם עִם עֹשֶׁר שָׂרֵיהֶם וְגִבּוֹרֵיהֶם, עַם אַרְצָם, נַחֲלָתָם עִם בִּזַּת חֵילָם וּמַחֲנוֹתֵיהֶם, וְדַם גִּבּוֹרֵיהֶם נִשְׁפַּךְ כַּמַּיִם].

(טו) עָבִיתָ – לְשׁוֹן עֹבִי.
כָּשִׂיתָ – כְּמוֹ 'כָּסִיתָ', לְשׁוֹן "כִּי כִסָּה פָנָיו בְּחֶלְבּוֹ" (איוב טו,כז), כְּאָדָם שֶׁשָּׁמֵן מִבִּפְנִים וּכְסָלָיו נִכְפָּלִים מִבַּחוּץ; וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "וַיַּעַשׂ פִּימָה עֲלֵי כָסֶל" (שם; ספרי שיח).
כָּשִׂיתָ – יֵשׁ לְשׁוֹן קַל בִּלְשׁוֹן 'כִּסּוּי', כְּמוֹ: "וְכֹסֶה קָלוֹן עָרוּם" (משלי יב,טז). וְאִם כָּתַב 'כִּשִּׂיתָ' דָּגוּשׁ, הָיָה נִשְׁמַע 'כִּסִּיתָ אֶת אֲחֵרִים', כְּמוֹ: "כִּי כִסָּה פָנָיו" (איוב טו,כז).
וַיְנַבֵּל צוּר יְשֻׁעָתוֹ – גִּנָּהוּ וּבִזָּהוּ; כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "אֲחוֹרֵיהֶם אֶל הֵיכַל ה'" וְגוֹמֵר (יחזקאל ח,טז; עיינו סוכה נ"ג ע"ב), אֵין לְךָ נִבּוּל גָּדוֹל מִזֶּה (ספרי שם).

(טז) יַקְנִאֻהוּ – הִבְעִירוּ חֲמָתוֹ וְקִנְאָתוֹ.
בְּתוֹעֵבֹת – בְּמַעֲשִׂים תְּעוּבִים, כְּגוֹן מִשְׁכַּב זְכוּר וּכְשָׁפִים (ספרי שם), שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם 'תּוֹעֵבָה'.

(יז) לֹא אֱלֹהַּ – כְּתַרְגּוּמוֹ: "דְּלֵית בְּהוֹן צְרוֹךְ" [=שֶׁאֵין בָּהֶם תּוֹעֶלֶת]. אִלּוּ הָיָה בָּהֶם 'צְרוֹךְ', לֹא הָיְתָה קִנְאָה כְּפוּלָה כְּמוֹ עַכְשָׁו (ספרי שם).
חֲדָשִׁים מִקָּרֹב בָּאוּ – אֲפִלּוּ הָאֻמּוֹת לֹא הָיוּ רְגִילִים בָּהֶם; נָכְרִי שֶׁהָיָה רוֹאֶה אוֹתָם הָיָה אוֹמֵר: 'זֶה צֶלֶם יְהוּדִי' (שם).
לֹא שְׂעָרוּם אֲבוֹתֵיכֶם – לֹא יָרְאוּ מֵהֶם; לֹא עָמְדָה שַׂעֲרָתָם מִפְּנֵיהֶם. דֶּרֶךְ שַׂעֲרוֹת הָאָדָם לַעֲמֹד מֵחֲמַת יִרְאָה; כָּךְ נִדְרָשׁ בְּסִפְרֵי (שם). וְיֵשׁ לְפָרֵשׁ עוֹד, שְׂעָרוּם – לְשׁוֹן "וּשְׂעִירִים יְרַקְּדוּ שָׁם" (ישעיה יג,כא); 'שְׂעִירִים' הֵם שֵׁדִים. לֹא עָשׂוּ אֲבוֹתֵיכֶם שְׂעִירִים הַלָּלוּ.

(יח) תֶּשִׁי – תִּשְׁכַּח. וְרַבּוֹתֵינוּ דָּרְשׁוּ: כְּשֶׁבָּא לְהֵיטִיב לָכֶם, אַתֶּם מַכְעִיסִין לְפָנָיו וּמַתִּישִׁים כֹּחוֹ מִלְּהֵיטִיב לָכֶם (ספרי שיט).
אֵל מְחֹלְלֶךָ – מוֹצִיאֲךָ מֵרֶחֶם, לְשׁוֹן "יְחוֹלֵל אַיָּלוֹת" (תהלים כט,ט); "חִיל כַּיּוֹלֵדָה" (ירמיהו ו,כד).

(כ) מָה אַחֲרִיתָם – מַה תַּעֲלֶה בָּהֶם בְּסוֹפָם.
כִּי דוֹר תַּהְפּוּכוֹת הֵמָּה – מְהַפְּכִין רְצוֹנִי לְכַעַס.
לֹא אֵמֻן בָּם – אֵין גִדּוּלַי נִכָּרִים בָּהֶם, כִּי הוֹרֵיתִים דֶּרֶךְ טוֹבָה וְסָרוּ מִמֶּנָּה.
אֵמֻן – לְשׁוֹן "וַיְהִי אֹמֵן" (אסתר ב,ז), נורטור"א [norture = חינוך] בְּלַעַ"ז. דָּבָר אַחֵר: אֵמֻן – לְשׁוֹן 'אֱמוּנָה', כְּתַרְגּוּמוֹ ["בְּנַיָּא דְּלֵית בְּהוֹן הֵימָנוּ", בָּנִים שֶׁאֵין בָּהֶם נֶאֱמָנוּת]; אָמְרוּ בְּסִינַי: "נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע" (שמות כד,ז), וּלְשָׁעָה קַלָּה בִּטְּלוּ הַבְטָחָתָם וְעָשׂוּ הָעֵגֶל (ספרי שיט).

(כא) קִנְאוּנִי – הִבְעִירוּ חֲמָתִי.
בְלֹא אֵל – בְּדָבָר שֶׁאֵינוֹ אֱלוֹהַּ.
בְלֹא עָם – בְּאֻמָּה שֶׁאֵין לָהּ שֵׁם, שֶׁנֶּאֱמַר: "הֵן אֶרֶץ כַּשְׂדִים זֶה הָעָם לֹא הָיָה" (ישעיהו כג,יג); וּבְעֵשָׂו הוּא אוֹמֵר: "בָּזוּי אַתָּה מְאֹד" (עובדיה א,ב).
בְּגוֹי נָבָל אַכְעִיסֵם – אֵלּוּ הַמִּינִים; וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "אָמַר נָבָל בְּלִבּוֹ אֵין אֱלֹהִים" (תהלים יד,א; ספרי שכ).

(כב) קָדְחָה – בָּעֲרָה.
וַתִּיקַד – בָּכֶם עַד הַיְסוֹד.
וַתֹּאכַל אֶרֶץ וִיבֻלָהּ – אַרְצְכֶם וִיבוּלָהּ (ספרי שכ).
וַתְּלַהֵט – יְרוּשָׁלַיִם הַמְּיֻסֶּדֶת עַל הֶהָרִים, שֶׁנֶּאֱמַר: "יְרוּשָׁלַיִם הָרִים סָבִיב לָהּ" (תהלים קכה,ב; ספרי שם).

(כג) אַסְפֶּה עָלֵימוֹ רָעוֹת – אֲחַבֵּר רָעָה עַל רָעָה, לְשׁוֹן "סְפוּ שָׁנָה עַל שָׁנָה" (ישעיהו כט,א); "סְפוֹת הָרָוָה" (דברים כט,יח); "עוֹלוֹתֵיכֶם סְפוּ עַל זִבְחֵיכֶם" (ירמיהו ז,כא). דָּבָר אַחֵר: אַסְפֶּה – אֲכַלֶּה, כְּמוֹ: "פֶּן תִּסָּפֶה" (בראשית יט,טו; ספרי שכא).
חִצַּי אֲכַלֶּה בָּם – כָּל חִצַּי אַשְׁלִים בָּהֶם. וּקְלָלָה זוֹ, לְפִי הַפֻּרְעָנוּת – לִבְרָכָה הִיא: חִצַּי כָּלִים, וְהֵם אֵינָם כָּלִים (ספרי שם).

(כד) מְזֵי רָעָב – אוֹנְקְלוֹס תִּרְגֵּם "נְפִיחֵי כָפָן" [נְפוּחֵי רָעָב], וְאֵין לִי עֵד מוֹכִיחַ עָלָיו. וּמִשְּׁמוֹ שֶׁל רַבִּי מֹשֶׁה הַדַּרְשָׁן מִטּוּלוּשָׂא שָׁמַעְתִּי: שְׂעִירֵי רָעָב; אָדָם כָּחוּשׁ מְגַדֵּל שֵׂעָר עַל בְּשָׂרוֹ. מְזֵי לְשׁוֹן אֲרַמִּי – שֵׂעָר, 'מַזְיָא', "דַּהֲוָה מְהַפֵּךְ בְּמַזְיָא" מגילה י"ח ע"א).
וּלְחוּמֵי רֶשֶׁף – הַשֵּׁדִים נִלְחֲמוּ בָּהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: "וּבְנֵי רֶשֶׁף יַגְבִּיהוּ עוּף" (איוב ה,ז), וְהֵם שֵׁדִים.
וְקֶטֶב מְרִירִי – וּכְרִיתוּת שֵׁד שֶׁשְּׁמוֹ מְרִירִי.
קֶטֶב – כְּרִיתָה, כְּמוֹ: "אֱהִי קָטָבְךָ שְׁאוֹל" (הושע יג,יד).
וְשֶׁן בְּהֵמוֹת – מַעֲשֶׂה הָיָה, וְהָיוּ הָרְחֵלִים נוֹשְׁכִין וּמְמִיתִין (ספרי שכא).
חֲמַת זוֹחֲלֵי עָפָר – אֶרֶס נְחָשִׁים, הַמְּהַלְּכִים עַל גְּחוֹנָם עַל הֶעָפָר כַּמַּיִם הַזּוֹחֲלִים עַל הָאָרֶץ. 'זְחִילָה' – לְשׁוֹן מְרוּצַת הַמַּיִם עַל הֶעָפָר; וְכֵן כָּל מְרוּצַת דָּבָר הַמְּשַׁפְשֵׁף עַל הָאָרֶץ וְהוֹלֵךְ.

(כב) מִחוּץ תְּשַׁכֶּל חֶרֶב – מִחוּץ לָעִיר תְּשַׁכְּלֵם חֶרֶב גְּיָסוֹת.
וּמֵחֲדָרִים אֵימָה – כְּשֶׁבּוֹרֵחַ וְנִמְלָט מִן הַחֶרֶב, חַדְרֵי לִבּוֹ נְקוּפִים עָלָיו מֵחֲמַת אֵימָה, וְהוּא מֵת וְהוֹלֵךְ בָּה (ספרי שכא). דָּבָר אַחֵר: וּמֵחֲדָרִים אֵימָה – בַּבַּיִת תִּהְיֶה אֵימַת דֶּבֶר, כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי עָלָה מָוֶת בְּחַלּוֹנֵינוּ" (ירמיהו ט,כ); וְכֵן תִּרְגֵּם אוֹנְקְלוֹס. דָּבָר אַחֵר: מִחוּץ תְּשַׁכֶּל חֶרֶב – עַל מַה שֶּׁעָשׂוּ בַּחוּצוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: "וּמִסְפַּר חוּצוֹת יְרוּשָׁלַיִם שַׂמְתֶּם מִזְבְּחוֹת לַבֹּשֶׁת" (ירמיהו יא,יג; ספרי שם).
וּמֵחֲדָרִים אֵימָה – עַל מַה שֶּׁעָשׂוּ בְּחַדְרֵי חֲדָרִים, שֶׁנֶּאֱמַר: "אֲשֶׁר זִקְנֵי בֵית יִשְׂרָאֵל עוֹשִׂים בַּחֹשֶׁךְ אִישׁ בְּחַדְרֵי מַשְׂכִּיתוֹ" (יחזקאל ח,יב; ספרי שם).

(כו) אָמַרְתִּי אַפְאֵיהֶם – אָמַרְתִּי בְּלִבִּי: אַפְאֶה אוֹתָם. וְיֵשׁ לְפָרֵשׁ אַפְאֵיהֶם – אֲשִׁיתֵם פֵּאָה, לְהַשְׁלִיכָם מֵעָלַי הֶפְקֵר. וְדֻגְמָתוֹ מָצִינוּ בְּעֶזְרָא: "וַתִּתֵּן לָהֶם מַמְלָכוֹת וַעֲמָמִים וַתַּחְלְקֵם לְפֵאָה" (נחמיה ט,כב), לְהֶפְקֵר; וְכֵן חִבְּרוֹ מְנַחֵם. וְיֵשׁ פּוֹתְרִים אוֹתוֹ כְּתַרְגּוּמוֹ: "יֵחוּל רוּגְזִי עֲלֵיהוֹן" [יָחוּל רָגְזִי עֲלֵיהֶם]. וְלֹא יִתָּכֵן, שֶׁאִם כֵּן – הֲוָה לֵיהּ לִכְתֹּב 'אֲאַפְאֵיהֶם', אַחַת לְשִׁמּוּשׁ וְאַחַת לִיסוֹד, כְּמוֹ: "אֲאַזֶּרְךָ" (ישעיהו מה,ה); "אֲאַמִּצְכֶם בְּמוֹ פִי" (איוב טז,ה); וְהָאָלֶ"ף הַתִּיכוֹנָה אֵינָהּ רְאוּיָה בּוֹ כְּלָל. וְאוֹנְקְלוֹס תִּרְגֵּם אַחַר לְשׁוֹן הַבָּרַיְתָא הַשְּׁנוּיָה בְּסִפְרֵי (שכב), הַחוֹלֶקֶת תֵּיבָה זוֹ לְשָׁלֹשׁ תֵּבוֹת: 'אָמַרְתִּי אַף אֵי הֵם'; אָמַרְתִּי בְּאַפִּי: אֶתְּנֵם כְּאִלּוּ אֵינָם, שֶׁיֹּאמְרוּ רוֹאֵיהֶם עֲלֵיהֶם: אַיֵּה הֵם?

(כז-ל) לוּלֵי כַּעַס אוֹיֵב אָגוּר – אִם לֹא שֶׁכַּעַס אוֹיֵב כָּנוּס עֲלֵיהֶם לְהַשְׁחִיתָם, וְאִם יוּכַל לָהֶם וְיַשְׁחִיתֵם – יִתְלֶה הַגְּדֻלָּה בּוֹ וּבֵאלֹהָיו וְלֹא יִתְלֶה הַגְּדֻלָּה בִּי. וְזֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: פֶּן יְנַכְּרוּ צָרֵימוֹ, יְנַכְּרוּ הַדָּבָר לִתְלוֹת גְּבוּרָתוֹ בְּנָכְרִי, שֶׁאֵין הַגְּדֻלָּה שֶׁלּוֹ; פֶּן יֹאמְרוּ יָדֵינוּ רָמָה וְגוֹמֵר. כִּי אוֹתוֹ גּוֹיאוֹבַד עֵצוֹת הֵמָּה וְאֵין בָּהֶם תְּבוּנָה; שֶׁאִלּוּ הָיוּ חֲכָמִים, יַשְׂכִּילוּ זֹאת, אֵיכָה יִרְדֹּף וְגוֹמֵר.

(כט) יָבִינוּ לְאַחֲרִיתָם – יִתְּנוּ לֵב לְהִתְבּוֹנֵן לְסוֹף פֻּרְעֲנוּתָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל.

(ל) אֵיכָה יִרְדֹּף אֶחָד – מִמֶּנּוּ, אֶלֶף מִיִּשְׂרָאֵל.
אִם לֹא כִּי צוּרָם מְכָרָם וַה' הִסְגִּירָם – מְכָרָם וּמְסָרָם בְּיָדֵנוּ, דליבר"ר [delivrer = למסור, להסגיר] בְּלַעַ"ז.

(לא) כִּי לֹא כְצוּרֵנוּ צוּרָם – כָּל זֶה הָיָה לָהֶם לְאוֹיְבִים לְהָבִין, שֶׁהַשֵּׁם הִסְגִּירָם, וְלֹא לָהֶם וְלֵאלֹהֵיהֶם הַנִּצָּחוֹן, שֶׁהֲרֵי עַד הֵנָּה לֹא יוּכְלוּ כְּלוּם אֱלֹהֵיהֶם כְּנֶגֶד צוּרֵנוּ, כִּי לֹא כְּסַלְעֵנוּ סַלְעָם. כָּל צוּר שֶׁבַּמִּקְרָא – לְשׁוֹן סֶלַע.
וְאֹיְבֵינוּ פְּלִילִים – וְעַכְשָׁו אוֹיְבֵינוּ שׁוֹפְטִים אוֹתָנוּ; הֲרֵי שֶׁצוּרֵנוּ מְכָרָנוּ לָהֶם (ספרי שכג).

(לב) כִּי מִגֶּפֶן סְדֹם גַּפְנָם – מֻסָּב לְמַעְלָה: "אָמַרְתִּי בְּלִבִּי אַפְאֵיהֶם וְאַשְׁבִּית זִכְרָם", לְפִי שֶׁמַּעֲשֵׂיהֶם מַעֲשֵׂה סְדוֹם וַעֲמוֹרָה (ספרי שכג).
שַׁדְמוֹת – שְׂדֵה תְּבוּאָה, כְּמוֹ: "וּשְׁדֵמוֹת לֹא עָשָׂה אֹכֶל" (חבקוק ג,יז); "בְּשַׁדְמוֹת קִדְרוֹן" (מל"ב כג,ד).
עִנְּבֵי רוֹשׁ – עֵשֶׂב מָר.
אַשְׁכְּלוֹת מְרוֹרוֹת לָמוֹ – מַשְׁקֶה מַר רָאוּי לָהֶם; לְפִי מַעֲשֵׂיהֶם פֻּרְעֲנוּתָם. וְכֵן תִּרְגֵּם אוֹנְקְלוֹס: "וְתוּשְׁלְמַת עוֹבָדֵיהוֹן כִּמְרָרוּתְהוֹן" [=וּגְמוּל מַעֲשֵׂיהֶם כִּמְרִירוּתָם].

(לג) חֲמַת תַּנִּינִם יֵינָם – כְּתַרְגּוּמוֹ, "הָא כְמִרַּת תַּנִּינַיָּא כָּס פּוּרְעָנוּתְהוֹן", 'הִנֵּה כִּמְרִירוּת נְחָשִׁים כּוֹס מִשְׁתֵּה פֻּרְעֲנוּתָם'.
וְרֹאשׁ פְּתָנִים – כּוֹסָם, שֶׁהוּא אַכְזָר לַנָּשׁוּךְ‏[3]; אוֹיֵב אַכְזָרִי יָבֹא וְיִפָּרַע מֵהֶם.

(לד) הֲלֹא הוּא כָּמוּס עִמָּדִי – כְּתַרְגּוּמוֹ ["הֲלָא כָל עוֹבָדֵיהוֹן גְּלַן קֳדָמַי, גְּנִיזִין לְיוֹם דִּינָא בְּאוֹצְרָי". =הֲלֹא כָּל מַעֲשֵׂיהֶם גְּלוּיִים לְפָנַי, גְּנוּזִים לְיוֹם הַדִּין בְּאוֹצְרוֹתַי]: כִּסְבוּרִים הֵם שֶׁשָּׁכַחְתִּי מַעֲשֵׂיהֶם? כֻּלָּם גְּנוּזִים וּשְׁמוּרִים לְפָנַי.
הֲלֹא הוּא – פְּרִי גַּפְנָם וּתְבוּאַת שַׁדְמוֹתָם – כָּמוּס עִמָּדִי.

(לה) לִי נָקָם וְשִׁלֵּם – עִמִּי נָכוֹן וּמְזֻמָּן פֻּרְעֲנוּת נָקָם, וִישַׁלֵּם לָהֶם כְּמַעֲשֵׂיהֶם; הַנָּקָם יְשַׁלֵּם לָהֶם גְּמוּלָם. וְיֵשׁ מְפָרְשִׁים וְשִׁלֵּם – שֵׁם דָּבָר, כְּמוֹ 'וְשִׁלּוּם', וְהוּא מִגִּזְרַת "וְהַדִּבֵּר אֵין בָּהֶם" (ירמיהו ה,יג), כְּמוֹ 'וְהַדִּבּוּר'. וְאֵימָתִי אֲשַׁלֵּם לָהֶם? לְעֵת תָּמוּט רַגְלָם, כְּשֶׁתִּתֹּם זְכוּת אֲבוֹתָם שֶׁהֵם סְמוּכִים עָלֶיהָ.
כִּי קָרוֹב יוֹם אֵידָם – כְּשֶׁאֶרְצֶה לְהָבִיא עֲלֵיהֶם יוֹם אֵידָם, קָרוֹב וּמְזֻמָּן לְפָנַי לְהָבִיא עַל יְדֵי שְׁלוּחִים הַרְבֵּה.
וְחָשׁ עֲתִדוֹת לָמוֹ – וּמַהֵר יָבֹאוּ הָעֲתִידוֹת לָהֶם.
וְחָשׁ – כְּמוֹ "יְמַהֵר יָחִישָׁה" (ישעיהו ה,יט). עַד כָּאן הֵעִיד עֲלֵיהֶם מֹשֶׁה דִּבְרֵי תּוֹכָחָה, לִהְיוֹת הַשִּׁירָה הַזֹּאת לְעֵד: כְּשֶׁתָּבוֹא עֲלֵיהֶם הַפֻּרְעָנוּת, יֵדְעוּ שֶׁאֲנִי הוֹדַעְתִּים מֵרֹאשׁ. מִכָּאן וְאֵילַךְ הֵעִיד עֲלֵיהֶם דִּבְרֵי תַּנְחוּמִין שֶׁיָּבֹאוּ עֲלֵיהֶם כִּכְלוֹת הַפֻּרְעָנוּת, כְּכֹל אֲשֶׁר אָמַר לְמַעְלָה: "וְהָיָה כִי יָבוֹאוּ עָלֶיךָ" וְגוֹמֵר "הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה" וְגוֹמֵר "וְשָׁב ה' אֱלֹהֶיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ" וְגוֹמֵר (לעיל ל,א-ג).

(לו) כִּי יָדִין ה' עַמּוֹ – כְּשֶׁיִּשְׁפֹּט אוֹתָם בַּיִּסּוּרִין הַלָּלוּ הָאֲמוּרִים עֲלֵיהֶם; כְּמוֹ: "כִּי בָם יָדִין עַמִּים" (איוב לו,לא), יְיַסֵּר עַמִּים. כִּי זֶה אֵינוֹ מְשַׁמֵּשׁ בִּלְשׁוֹן "דְּהָא" לָתֵת טַעַם לַדְּבָרִים שֶׁל מַעְלָה, אֶלָּא לְשׁוֹן תְּחִלַּת דִּבּוּר, כְּמוֹ: "כִּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ" (ויקרא כה,ב); כְּשֶׁיָּבֹאוּ עֲלֵיהֶם מִשְׁפָּטִים הַלָּלוּ, וְיִתְנַחֵם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל עֲבָדָיו לָשׁוּב וּלְרַחֵם עֲלֵיהֶם.
יִתְנֶחָם – לְשׁוֹן הַפֵּךְ הַמַּחֲשָׁבָה, לְהֵיטִיב אוֹ לְהָרַע.
כִּי יִרְאֶה כִּי אָזְלַת יָד – כְּשֶׁיִּרְאֶה כִּי יַד הָאוֹיֵב הוֹלֶכֶת וְחוֹזֶקֶת מְאֹד עֲלֵיהֶם, וְאֶפֶס בָּהֶם עָצוּר וְעָזוּב. עָצוּר – נוֹשָׁע עַל יְדֵי עוֹצֵר וּמוֹשֵׁל שֶׁיַּעֲצֹר בָּהֶם; עָזוּב – עַל יְדֵי עוֹזֵב. עוֹצֵר הוּא הַמּוֹשֵׁל, הָעוֹצֵר בָּעָם שֶׁלֹּא יֵלְכוּ מְפֻזָּרִים בְּצֵאתָם לַצָּבָא עַל הָאוֹיֵב, בְּלַעַז מיינטינו"ד [meintenud = נשלט] [או: מיינטיננ"ט [meintenant = שולט]].
עָצוּר – הוּא הַנּוֹשָׁע בְּמַעֲצֹר הַמּוֹשֵׁל.
עָזוּב – מְחֻזָּק, כְּמוֹ: "וַיַּעַזְבוּ יְרוּשָׁלַיִם עַד הַחוֹמָה" (נחמיה ג,ח); "אֵיךְ לֹא עֻזְּבָה עִיר תְּהִלָּה" (ירמיהו מט,כה); אינפורציי"ד [enforcied = מחוזק‏[4]].

(לז) וְאָמַר – הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עֲלֵיהֶם, אֵי אֱלֹהֵימוֹ שֶׁעָבְדוּ.
צוּר חָסָיוּ בוֹ – הַסֶּלַע שֶׁהָיוּ מִתְכַּסִּין בּוֹ מִפְּנֵי הַחַמָּה וְהַצִּנָּה, כְּלוֹמַר, שֶׁהָיוּ בְּטוּחִין בּוֹ לְהָגֵן עֲלֵיהֶם מִן הָרָעָה.

(לח) אֲשֶׁר חֵלֶב זְבָחֵימוֹ – הָיוּ אוֹתָן אֱלֹהוֹת אוֹכְלִים, שֶׁהָיוּ מַקְרִיבִים לִפְנֵיהֶם, וְשׁוֹתִין יֵין נְסִיכָם.
יְהִי עֲלֵיכֶם סִתְרָה – אוֹתוֹ הַצּוּר יִהְיֶה לָכֶם מַחְסֶה וּמִסְתּוֹר.

(לט) רְאוּ עַתָּה – הָבִינוּ מִן הַפֻּרְעָנוּת שֶׁהֵבֵאתִי עֲלֵיכֶם וְאֵין לָכֶם מוֹשִׁיעַ, וּמִן הַתְּשׁוּעָה שֶׁאוֹשִׁיעֲכֶם וְאֵין מוֹחֶה בְּיָדִי.
אֲנִי אֲנִי הוּא – אֲנִי לְהַשְׁפִּיל וַאֲנִי לְהָרִים.
וְאֵין אֱלֹהִים עִמָּדִי – עוֹמֵד כְּנֶגְדִּי לִמְחוֹת.
עִמָּדִי – דֻּגְמָתִי וְכָמוֹנִי.
וְאֵין מִיָּדִי מַצִּיל – הַפּוֹשְׁעִים בִּי.

(מ) כִּי אֶשָּׂא אֶל שָׁמַיִם יָדִי – כִּי בַּחֲרוֹן אַפִּי אֶשָּׂא יָדִי אֶל עַצְמִי בִּשְׁבוּעָה.
וְאָמַרְתִּי חַי אָנֹכִי – לְשׁוֹן שְׁבוּעָה הוּא: אֲנִי נִשְׁבַּע, חַי אָנֹכִי.

(מא) אִם שַׁנּוֹתִי בְּרַק חַרְבִּי – אִם אֲשַׁנֵּן אֶת לַהַב חַרְבִּי לְמַעַן הֱיוֹת לָהּ בָּרָק (לשון הפסוק יחזקאל כא,טו), פלנדו"ר [plandur = ברק, זוהר‏[5]].
וְתֹאחֵז בְּמִשְׁפָּט יָדִי – לְהַנִּיחַ מִדַּת רַחֲמִים בְּאוֹיְבַי שֶׁהֵרֵעוּ לָכֶם, אֲשֶׁר אֲנִי קָצַפְתִּי מְעָט וְהֵמָּה עָזְרוּ לְרָעָה (לשון הפסוק זכריה א,טו), וְתֹאחֵז יָדִי אֶת מִדַּת הַמִּשְׁפָּט לְהַחֲזִיק בָּהּ לִנְקֹם נָקָם.
אָשִׁיב נָקָם וְגוֹמֵר – לָמְדוּ רַבּוֹתֵינוּ בָּאַגָּדָה מִתּוֹךְ לְשׁוֹן הַמִּקְרָא, שֶׁאָמַר וְתֹאחֵז בְּמִשְׁפָּט יָדִי: לֹא כְּמִדַּת בָּשָׂר וָדָם מִדַּת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. מִדַּת בָּשָׂר וָדָם, זוֹרֵק חֵץ וְאֵינוֹ יָכוֹל לַהֲשִׁיבוֹ; וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא זוֹרֵק חִצָּיו – וְיֵשׁ בְּיָדוֹ לַהֲשִׁיבָם, כְּאִלּוּ אוֹחֲזָן בְּיָדוֹ. שֶׁהֲרֵי בָּרָק הוּא חִצּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר כָּאן בְּרַק חַרְבִּי וְתֹאחֵז בְּמִשְׁפָּט יָדִי. וְהַמִּשְׁפָּט הַזֶּה – לְשׁוֹן פֻּרְעָנוּת הוּא (מכילתא שירה פרשה ד), בְּלַעַז יושטיצ"א [justice = ענישה].

(מב) אַשְׁכִּיר חִצַּי מִדָּם – הָאוֹיֵב.
וְחַרְבִּי תֹּאכַל בָּשָׂר – בְּשָׂרָם.
מִדַּם חָלָל וְשִׁבְיָה – זֹאת תִּהְיֶה לָהֶם מֵעֲוֹן דַּם חַלְלֵי יִשְׂרָאֵל וְשִׁבְיָה שֶׁשָּׁבוּ מֵהֶם (ספרי שלב).
מֵרֹאשׁ פַּרְעוֹת אוֹיֵב – מִפֶּשַׁע תְּחִלַּת פִּרְצוֹת הָאוֹיֵב; כִּי כְּשֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נִפְרָע מִן הָאֻמּוֹת, פּוֹקֵד עֲלֵיהֶם עֲוֹנָם וַעֲוֹנוֹת אֲבוֹתֵיהֶם, מֵרֵאשִׁית פִּרְצָה שֶׁפָּרְצוּ בְּיִשְׂרָאֵל (שם).

(מג) הַרְנִינוּ גּוֹיִם עַמּוֹ – לְאוֹתוֹ הַזְּמַן יְשַׁבְּחוּ הָאֻמּוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל (ספרי שלג): רְאוּ מַה שִּׁבְחָהּ שֶׁל אֻמָּה זוֹ, שֶׁדָּבְקוּ בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּכָל הַתְּלָאוֹת שֶׁעָבְרוּ עֲלֵיהֶם וְלֹא עֲזָבוּהוּ! יוֹדְעִים הָיוּ בְּטוּבוֹ וּבְשִׁבְחוֹ.
כִּי דַם עֲבָדָיו יִקּוֹם – שְׁפִיכוּת דְּמֵיהֶם, כְּמַשְׁמָעוֹ (שם).
וְנָקָם יָשִׁיב לְצָרָיו – עַל הַגָּזֵל וְעַל הֶחָמָס, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: "מִצְרַיִם לִשְׁמָמָה תִהְיֶה וֶאֱדוֹם לְמִדְבַּר שְׁמָמָה מֵחֲמַס בְּנֵי יְהוּדָה" (יואל ד,יט); וְאוֹמֵר: "מֵחֲמַס אָחִיךָ יַעֲקֹב" וְגוֹמֵר (עובדיה א,י).
וְכִפֶּר אַדְמָתוֹ עַמּוֹ – וִיפַיֵּס אַדְמָתוֹ וְעַמּוֹ עַל הַצָּרוֹת שֶׁעָבְרוּ עֲלֵיהֶם [וְ]שֶׁעָשָׂה לָהֶם הָאוֹיֵב.
וְכִפֶּר – לְשׁוֹן רִצּוּי וּפִיּוּס, כְּמוֹ: "אֲכַפְּרָה פָנָיו" – "אַנְחִינֵיה לְרוּגְזֵיהּ" (בראשית לב,כא; אונקלוס שם).
וְכִפֶּר אַדְמָתוֹ – וּמַה הִיא אַדְמָתוֹ? עַמּוֹ; כְּשֶׁעַמּוֹ מִתְנַחֲמִים – אַרְצוֹ מִתְנַחֶמֶת. וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "רָצִיתָ ה' אַרְצֶךָ" (תהלים פה,ב); בַּמֶּה רָצִיתָ אַרְצֶךָ? "שַׁבְתָּ שְׁבִית יַעֲקֹב" (שם).


בְּפָנִים אֲחֵרִים – הִיא נִדְרֶשֶׁת בְּסִפְרֵי, וְנֶחְלְקוּ בָּהּ רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי נְחֶמְיָה. רַבִּי יְהוּדָה דּוֹרֵשׁ כֻּלָּהּ כְּנֶגֶד יִשְׂרָאֵל, וְרַבִּי נְחֶמְיָה דּוֹרֵשׁ אֶת כֻּלָּהּ כְּנֶגֶד הָאֻמּוֹת. רַבִּי יְהוּדָה דּוֹרְשָׁהּ כְּלַפֵּי יִשְׂרָאֵל:–
אָמַרְתִּי אַפְאֵיהֶם (לעיל פסוק כו) – כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי, עַד "וְלֹא ה' פָּעַל כָּל זֹאת" (לעיל פסוק כז).
כִּי גוֹי אֹבַד עֵצוֹת הֵמָּה (לעיל פסוק כח) – אִבְּדוּ תּוֹרָתִי, שֶׁהִיא לָהֶם עֵצָה נְכוֹנָה (ספרי שכב).
וְאֵין בָּהֶם תְּבוּנָה – לְהִתְבּוֹנֵן, אֵיכָה יִרְדֹּף אֶחָד מִן הָאֻמּוֹת אֶלֶף מֵהֶם, אִם לֹא כִּי צוּרָם מְכָרָם (לעיל פסוק ל; ספרי שם), כִּי לֹא כְצוּרֵנוּ צוּרָם (לעיל פסוק לא); הַכֹּל כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי, עַד תַּכְלִיתוֹ. רַבִּי נְחֶמְיָה דּוֹרְשָׁהּ כְּלַפֵּי הָאֻמּוֹת:–

(כח) כִּי גוֹי אֹבַד עֵצוֹת הֵמָּה – כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי תְּחִלָּה, עַד "וְאוֹיְבֵינוּ פְּלִילִים" (לעיל פסוק לא).

(לב) כִּי מִגֶּפֶן סְדֹם גַּפְנָם – שֶׁל אֻמּוֹת (ספרי שכג).
וּמִשַּׁדְמֹת עֲמֹרָה וְגוֹמֵר – וְלֹא יָשִׂימוּ לִבָּם לִתְלוֹת הַגְּדֻלָּה בִּי.
עֲנָבֵמוֹ עִנְּבֵי רוֹשׁ – הוּא שֶׁאָמַר: "לוּלֵי כַּעַם אוֹיֵב אָגוּר" (לעיל פסוק כז) עַל יִשְׂרָאֵל, לְהַרְעִילָם וּלְהַמְרִירָם; לְפִיכָךְ אַֹשְכְּלֹת מְרֹרֹת לָמוֹ, לְהַלְעִיט אוֹתָם עַל מַה שֶׁעָשׂוּ לְבָנַי.

(לג) חֲמַת תַּנִּינִים יֵינָם – מוּכָן לְהַשְׁקוֹתָם עַל מַה שֶּׁעוֹשִׂין לָהֶם.

(לד) כָּמֻס עִמָּדִי – אוֹתוֹ הַכּוֹס, שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי כוֹס בְּיַד ה'" וְגוֹמֵר (תהלים עה,ט; ספרי שכד).

(לה) לְעֵת תָּמוּט רַגְלָם – כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: "תִּרְמְסֶנָּה רָגֶל" (ישעיהו כו,ו).

(לו) כִּי יָדִין ה' עַמּוֹ – בְּלָשוֹן זֶה מְשַׁמֵּשׁ כִּי יָדִין בִּלְשוֹן דְּהָא, וְאֵין יָדִין לְשוֹן יִסּוּרִין, אֶלָא לְשׁוֹן 'כִּי יָרִיב' אֶת רִיבָם מִיַּד עוֹשְׁקֵיהֶם, כִּי יִרְאֶה כִּי אָזְלַת יָד וְגומֵר (ספרי שכו).

(לז) וְאָמַר אֵי אֱלֹהֵימוֹ – וְהָאוֹיֵב יֹאמַר: אֵי אֱלֹהֵימוֹ שֶל יִשְׂרָאֵל? כְּמוֹ שֶׁאָמַר טִיטוּס הָרָשָׁע כְּשֶׁגִּדֵּר [נ"א: כְּשֶׁגִּדֵּד] אֶת הַפָּרֹכֶת (ספרי שכח; גיטין נ"ו ע"ב), כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: "וְתֵרֶא אֹיַבְתִּי וּתְכַסֶּהָ בוּשָׁה הָאוֹמְרָה אֵלַי אַיּוֹ ה' אֱלֹהָיִךְ" (מיכה ז,י).

(לט) רְאוּ עַתָּה כִּי אֲנִי וְגוֹמֵר – אָז יְגַלֶּה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יְשׁוּעָתוֹ, וְיֹאמַר: רְאוּ עַתָּה כִּי אֲנִי אֲנִי הוּא, מֵאִתִּי בָּאת עֲלֵיהֶם הָרָעָה, וּמֵאִתִּי תָּבֹא עֲלֵיהֶם הַטּוֹבָה (ספרי שכט).
וְאֵין מִיָדִי מַצִּיל – שֶׁיַּצִּיל אֶתְכֶם מִן הָרָעָה אֲשֶר אָבִיא עֲלֵיכֶם.

(מ) כִּי אֶשָּׂא אֶל שָׁמַיִם יָדִי – כְּמוֹ 'כִּי נָשָׂאתִי': תָּמִיד אֲנִי מַשְׁרֶה שְׁכִינָתִי בַּשָּׁמַיִם, כְּתַרְגּוּמוֹ. אֲפִלּוּ חַלָּש לְמַעְלָה וְגִבּוֹר לְמַטָּה, אֵימַת עֶלְיוֹן עַל הַתַּחְתּוֹן, וְכָל שֶׁכֵּן שֶׁגִּבּוֹר לְמַעְלָה וְחַלָּש מִלְּמַטָּה (ספרי שט).
יָדִי – מְקוֹם שְׁכִינָתִי, כְּמוֹ: "אִישׁ עַל יָדוֹ" (במדבר ב,יז). וְהָיָה בְּיָדִי לְהִפָּרַע מִכֶּם, אֲבָל אָמַרְתִּי שֶׁחַי אָנֹכִי לְעוֹלָם, אֵינִי מְמַהֵר לִפָּרַע, לְפִי שֶׁיֵּשׁ לִי שָׁהוּת בַּדָּבָר, כִּי אֲנִי חַי לְעוֹלָם, וּבְדוֹרוֹת אַחֲרוֹנִים אֲנִי נִפְרָע מֵהֶם; וְהַיְּכוֹלֶת בְּיָדִי לִפָּרַע מִן הַמֵּתִים וּמִן הַחַיִּים. מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם שֶׁהוּא הוֹלֵךְ לָמוּת, מְמַהֵר נִקְמָתוֹ לְהִפָּרַע בְּחַיָּיו, כִּי שֶׁמָּא יָמוּת הוּא אוֹ אוֹיְבוֹ, וְנִמְצָא שֶׁלֹּא רָאָה נִקְמָתוֹ מִמֶּנּוּ; אֲבָל אֲנִי חַי לְעוֹלָם, וְאִם יָמוּתוּ הֵם וְאֵינִי נִפְרָע בְּחַיֵּיהֶם, אֶפָּרַע בְּמוֹתָם (ספרי של).

(מא) אִם שַׁנּוֹתִי בְּרַק חַרְבִּי – הַרְבֵּה אִם יֵשׁ שֶׁאֵינָם תְּלוּיִין; כְּשֶׁאֲשַׁנֵּן בְּרַק חַרְבִּי וְתֹאחֵז בְּמִשְׁפָּט יָדִי, כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי לְמַעְלָה.

(מד) הוּא וְהוֹשֵׁעַ בִּן נוּן – שַׁבָּת שֶׁל דִּיוֹזְגֵי הָיְתָה, נִטְּלָה רְשׁוּת מִזֶּה וְנִתְּנָה לָזֶה (סוטה י"ג ע"ב). הֶעֱמִיד לוֹ מֹשֶׁה מְתוּרְגְּמָן לִיהוֹשֻׁעַ שֶׁיְּהֵא דּוֹרֵשׁ בְּחַיָּיו, כְּדֵי שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ יִשְׂרָאֵל: בְּחַיֵּי רַבְּךָ לֹא הָיָה לְךָ לְהָרִים רֹאשׁ (ספרי שה). וְלָמָּה קוֹרְאֵהוּ כָּאן הוֹשֵׁעַ? לוֹמַר שֶׁלֹּא זָחָה דַּעְתּוֹ עָלָיו, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁנִּתְּנָה לוֹ גְּדֻלָּה, הִשְׁפִּיל עַצְמוֹ כַּאֲשֶׁר מִתְּחִלָּתוֹ (שם שלד).

(מו) שִׂימוּ לְבַבְכֶם – צָרִיךְ אָדָם שֶׁיִּהְיוּ עֵינָיו וְאָזְנָיו וְלִבּוֹ מְכֻוָּנִים לְדִבְרֵי תּוֹרָה; וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "בֶּן אָדָם רְאֵה בְעֵינֶיךָ וּבְאָזְנֶיךָ שְׁמָע וְשִׂים לִבְּךָ" וְגוֹמֵר (יחזקאל מ,ד). וַהֲרֵי דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר: וּמַה תַּבְנִית הַבַּיִת, שֶׁהוּא נִרְאֶה לָעֵינַיִם וְנִמְדָד בְּקָנֶה, צָרִיךְ אָדָם שֶׁיִּהְיוּ עֵינָיו וְאָזְנָיו וְלִבּוֹ מְכֻוָּנִין לְהָבִין; דִּבְרֵי תּוֹרָה, שֶׁהֵן כַּהֲרָרִין תְּלוּיִין בִּשְׂעָרָה, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה (ספרי שלה).

(מז) כִּי לֹא דָּבָר רֵק הוּא מִכֶּם – לֹא לְחִנָּם אַתֶּם יְגֵעִים בָּהּ, כִּי הַרְבֵּה שָׂכָר תָּלוּי בָּהּ, כִּי הוּא חַיֵּיכֶם. דָּבָר אַחֵר: אֵין לְךָ דָּבָר רֵיקָן בַּתּוֹרָה שֶׁאִם תִּדְרְשֶׁנּוּ, שֶׁאֵין בּוֹ מַתַּן שָׂכָר. תֵּדַע לְךָ, שֶׁכֵּן אָמְרוּ חֲכָמִים: "וַאֲחוֹת לוֹטָן תִּמְנָע" (בראשית לו,כב), "וְתִמְנַע הָיְתָה פִילֶגֶשׁ" וְגוֹמֵר (שם,יב). לְפִי שֶׁאָמְרָה: אֵינִי כְּדַאי לִהְיוֹת לוֹ אִשָּׁה, הַלְוַאי וְאֶהְיֶה פִּילַגְשׁוֹ; וְכָל כָּךְ לָמָּה? לְהוֹדִיעַ שִׁבְחוֹ שֶׁל אַבְרָהָם, שֶׁהָיוּ שִׁלְטוֹנִים וּמְלָכִים מִתְאַוִּים לִדָּבֵק בְּזַרְעוֹ (ספרי שלו).

(מח) וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה – בִּשְׁלֹשָׁה מְקוֹמוֹת נֶאֱמַר בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה. נֶאֱמַר בְּנֹחַ: "בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה בָּא נֹחַ" וְגוֹמֵר (בראשית ז,יג), בְּמַרְאִית אוֹרוֹ שֶׁל יוֹם; לְפִי שֶׁהָיוּ בְּנֵי דוֹרוֹ אוֹמְרִים: בְּכָךְ וְכָךְ, אִם אָנוּ מַרְגִּישִׁין בּוֹ אֵין אָנוּ מַנִּיחִין אוֹתוֹ לִכָּנֵס בַּתֵּבָה; וְלֹא עוֹד, אֶלָּא אָנוּ נוֹטְלִין כַּשִּׁילִין וְקַרְדּוּמוֹת וּמְבַקְּעִין אֶת הַתֵּבָה. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: הֲרֵינִי מַכְנִיסוֹ בַּחֲצִי הַיּוֹם, וְכָל מִי שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ כֹּחַ לִמְחוֹת, יָבֹא וְיִמְחֶה. בְּמִצְרַיִם נֶאֱמַר: "בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה הוֹצִיא ה'" (שמות יב,נא); לְפִי שֶׁהָיוּ מִצְרִיִּים אוֹמְרִים: בְּכָךְ וְכָךְ, אִם אָנוּ מַרְגִּישִׁין בָּהֶם, אֵין אָנוּ מַנִּיחִין אוֹתָם לָצֵאת; וְלֹא עוֹד, אֶלָּא אָנוּ נוֹטְלִין סְיָפוֹת וּכְלֵי זַיִן וְהוֹרְגִין בָּהֶם. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: הֲרֵינִי מוֹצִיאָן בַּחֲצִי הַיּוֹם, וְכָל מִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ כֹּחַ לִמְחוֹת, יָבֹא וְיִמְחֶה. אַף כָּאן, בְּמִיתָתוֹ שֶׁל מֹשֶׁה, נֶאֱמַר: בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה; לְפִי שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים: בְּכָךְ וְכָךְ, אִם אָנוּ מַרְגִּישִׁין בּוֹ, אֵין אָנוּ מַנִּיחִין אוֹתוֹ; אָדָם שֶׁהוֹצִיאָנוּ מִמִּצְרַיִם, וְקָרַע לָנוּ אֶת הַיָם, וְהוֹרִיד לָנוּ אֶת הַמָּן, וְהֵגִיז לָנוּ אֶת הַשְּׂלָו, וְהֶעֱלָה לָנוּ אֶת הַבְּאֵר, וְנָתַן לָנוּ אֶת הַתּוֹרָה, אֵין אָנוּ מַנִּיחִין אוֹתוֹ! אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: הֲרֵינִי מַכְנִיסוֹ בַּחֲצִי הַיּוֹם, וְכוּלֵּיהּ (ספרי שלז).

(נ) כַּאֲשֶׁר מֵת אַהֲרֹן אָחִיךָ – בְּאוֹתָהּ מִיתָה שֶׁרָאִיתָ וְחָמַדְתָּ אוֹתָהּ. שֶׁהִפְשִׁיט מֹשֶׁה אֶת אַהֲרֹן בֶּגֶד רִאשׁוֹן וְהִלְבִּישׁוֹ לְאֶלְעָזָר, וְכֵן שֵׁנִי, וְכֵן שְׁלִישִׁי, וְרָאָה בְּנוֹ בִּכְבוֹדוֹ. אָמַר לוֹ מֹשֶׁה: "אַהֲרֹן אָחִי, עֲלֵה לַמִּטָּה!" וְעָלָה; "פְּשֹׁט יָדֶיךָ!" וּפָשַׁט; "פְּשֹׁט רַגְלֶיךָ!" וּפָשַׁט; "עֲצֹם עֵינֶיךָ," וְעָצַם; "קְמֹץ פִּיךָ," וְקָמַץ; וְהָלַךְ לוֹ. אָמַר מֹשֶׁה: אַשְׁרֵי מִי שֶׁמֵּת בְּמִיתָה זוֹ (ספרי שלט).

(נא) עַל אֲשֶׁר מְעַלְתֶּם בִּי – גְּרַמְתֶּם לִמְעֹל בִּי (ספרי שמ).
עַל אֲשֶׁר לֹא קִדַּשְׁתֶּם אוֹתִי – גְּרַמְתֶּם לִי שֶׁלֹּא אֶתְקַדֵּשׁ (שם). אָמַרְתִּי לָכֶם: "וְדִבַּרְתֶּם אֶל הַסֶּלַע" (במדבר כ,ח), וְהֵם הִכּוּהוּ, וְהֻצְרְכוּ לְהַכּוֹתוֹ פַּעֲמַיִם; וְאִלּוּ דִּבְּרוּ עִמּוֹ וְנָתַן מֵימָיו בְּלֹא הַכָּאָה – הָיָה מִתְקַדֵּשׁ שֵׁם שָׁמַיִם, שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים: וּמַה הַסֶּלַע הַזֶּה שֶׁאֵינוֹ לְשָׂכָר וְלֹא לְפֻרְעָנוּת, אִם זָכָה – אֵין לוֹ מַתַּן שָׂכָר, וְאִם חָטָא – אֵינוֹ לוֹקֶה, כָּךְ מְקַיֵּם מִצְוַת בּוֹרְאוֹ; אָנוּ לֹא כָּל שֶׁכֵּן.

(נב) כִּי מִנֶּגֶד – מֵרָחוֹק.
תִּרְאֶה וְגוֹמֵר – כִּי אִם לֹא תִּרְאֶנָּה עַכְשָׁו, לֹא תִּרְאֶנָה עוֹד בְּחַיֶּיךָ.
וְשָׁמָּה לֹא תָבוֹא – כִּי יָדַעְתִּי כִּי חֲבִיבָה הִיא לְךָ, עַל כֵּן אֲנִי אוֹמֵר לְךָ: "עֲלֵה וּרְאֵה" (לעיל פסוק מט).

חסלת פרשת האזינו.

הערותעריכה

  1. ^ צורת הרבים בשל המשמעות הקיבוצית של המלה "דור", או שיש לפנינו יחסת־נושא.
  2. ^ ר' להלן מס' 4120. [ושם: רש"י רואה ב"חמר" תואר (או אולי שם סמוך) המצביע על חוזק היין. כפי הנראה הוא רואה ניגוד בין "יין ייני" לבין "יין מימי" (eveis?).]
  3. ^ או: לִנְשׁוֹךְ
  4. ^ בכתבי־היד, לפני שני הלעזים הנ"ל, יש פירוש כללי לביטוי "עצור ועזוב" באמצעות לעז, שאפשר לקרוא אותו, לפי הגרסאות השונות, מיינטיננ"ט meintenant או מיינטינידו"ר meintenedor ("שולט", "מושל")
  5. ^ כפי הנראה מילת־שעטנז, שמקורה מ־flanbre, flame ("להבה") ומ־splendour ("התנוצצות").