קטגוריה:דברים לב ז
זכר ימות עולם בינו שנות דור ודור שאל אביך ויגדך זקניך ויאמרו לך
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
זְכֹר יְמוֹת עוֹלָם בִּינוּ שְׁנוֹת דּוֹר וָדוֹר שְׁאַל אָבִיךָ וְיַגֵּדְךָ זְקֵנֶיךָ וְיֹאמְרוּ לָךְ.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
זְכֹר֙ יְמ֣וֹת עוֹלָ֔ם בִּ֖ינוּ שְׁנ֣וֹת דֹּר־וָדֹ֑ר שְׁאַ֤ל אָבִ֙יךָ֙ וְיַגֵּ֔דְךָ זְקֵנֶ֖יךָ וְיֹ֥אמְרוּ לָֽךְ׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
זְכֹר֙ יְמ֣וֹת עוֹלָ֔ם בִּ֖ינוּ שְׁנ֣וֹת דּוֹר־וָ/ד֑וֹר שְׁאַ֤ל אָבִ֙י/ךָ֙ וְ/יַגֵּ֔דְ/ךָ זְקֵנֶ֖י/ךָ וְ/יֹ֥אמְרוּ לָֽ/ךְ׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים: המפרשים עונים לשאלות • ביאור קצר על כל הפרק •
תרגום
אונקלוס: | אִדְּכַר יוֹמִין דְּמִן עָלְמָא אִסְתַּכַּל בִּשְׁנֵי דָּר וְדָר שְׁאַל אֲבוּךְ וִיחַוֵּי לָךְ סָבָךְ וְיֵימְרוּן לָךְ׃ |
ירושלמי (יונתן): | אִידְכָּרוּ מִן יוֹמַת עַלְמָא אִתְבּוֹנְנוּ בִּשְׁנַתְהוֹן דְכָל דָר וְדָר קְרוֹן בְּסִפְרֵי אוֹרַיְיתָא וְיִתְנוּן לְכוֹן וּבְסִפְרֵי נְבִיָא וְיֵימְרוּן לְכוֹן: |
רש"י (כל הפרק)
"זכור ימות עולם" - מה עשה בראשונים שהכעיסו לפניו
"בינו שנות דור ודור" - דור אנוש שהציף עליהם מי אוקינוס ודור המבול ששטפם ד"א לא נתתם לבבכם על שעבר בינו שנות דור ודור להכיר להבא שיש בידו להיטיב לכם ולהנחיל לכם ימות המשיח והעולם הבא
"שאל אביך" - אלו הנביאים שנקראו אבות כמו שנאמר באליהו אבי אבי רכב ישראל
"זקניך" - אלו החכמים
"ויאמרו לך" - הראשונותרשב"ם (כל הפרק)
זכור ימות עולם: בטרם נולדתם הכין לכם נחלתכם:
(ח). בהנחל עליון גוים: שנתן להם נחלות:
בהפרידו בני אדם: אחר מיתת נח ובימי אברהם שכתב שם משם נפרדו איי הגוים וגו' איש ללשונו ושם תמצא שהציב גבולות עמים בני כנען שנים עשר כנגד מספר בני יעקב שהיו שנים עשר, שתמצא כנען וי"א בניו שנים עשר, וכתב שם ויהי גבול הכנעני מצידון וגו' לפי שכל אילו היו לישראל אבל בכל שאר בני נח לא פירש בהם שום גבול, ושוב מצאתי כמה שנים במדרש:
למספר בני ישראל: כי כנען וביו כמו כן שנים עשר הם:
רמב"ן (כל הפרק)
רבינו בחיי בן אשר (כל הפרק)
זכור ימות עולם. יאמר תנו לב לזכור מזמן הבריאה הטובה שעשה עמכם בעת היצירה, זהו שאמר בהנחל עליון גוים.
ספורנו (כל הפרק)
"זכור ימות עולם" אחר שהשלים הקדמת השירה אשר בה הודיע שהמכוון ממנו הוא להגיד צדקת האל יתעלה שהוא אל אמונה להיטיב לעושי רצונו וברך ולא ישיבנה ואין עול במדת דינו נגדם. הואיל משה כאר זה בהגדת העבר והעתיד להודיע ראשונה כמה היתה כוונת האל ית' להשיג זה התכלית בכל המין האנושי בימות עולם ובשנות דור ודור ואיך כשלא עלה זה הגדיל ה' לעשות להעלות את ישראל אל גרם המעלות כאשר יעשה באחרית הימים עם השרידים אשר יקרא. שנית שנתן להם מקום נכון לעבדו בשמחה ובטוב לבב מרב כל וחמה מדו ושלמו רעה תחת טובה ומי שהחטיא כוונתו עם כל אלה אין ספק שהוא ראוי לעונש נמרץ. שלישית שבגודל עונם נפלו במכמורי רשעים והיו ראוים לכליון חרוץ לו יחלול ה' שמנע מזה. רביעית הודיע סכה אשר בגללה תחיה להם כאלה כאחרית הימים. חמישית הודיע אופן הגאולה ורחמי האל ית' על שארית עמו והם חלקי פרשת האזינו שזכרו ז"ל ונתנו בהם סימנין. הזי"ו ל"ך. אמר אם כן זכור ימות עולם ותבין דרכי טובו וכמה כיוון להיטיב למין האנושי ככלל כשתזכור ראשונה מה שהיטיב לאדם הראשון בתחלת ימי עולם ויניחהו בגן עדן והוא קלקל ענינו:
" בינו שנות דור ודור" ותבין שנית כמה היטיב לדורות והם השחיתו עד המבול. וכן שלישית מן המבול עד הפלגה והם קלקלו:מדרש ספרי (כל הפרק)
זכור ימות עולם - הזהרו מה שעשיתי בדורות הראשונים, מה שעשיתי באנשי דור המבול, מה שעשיתי באנשי דור הפלגה, מה שעשיתי באנשי סדום ועמורה:
בינו שנות דור ודור - אין לך דור שאין בו מאנשי דור המבול ואין לך דור שאין בו מאנשי דור הפלגה וכאנשי סדום, אלא שנדון כל אחד ואחד לפי מעשיו:
שאל אביך ויגדך - אלו נביאים, כענין שנא' מלכים ב ב ואלישע רואה והוא מצעק אבי אבי:
זקניך ויאמרו לך - אלו זקנים, כענין שנא' במדבר יא אספר לי ע' איש מזקני ישראל.
ד"א זכור ימות עולם - אמר להם: כל זמן שהמקום מביא יסורים עליכם - הזכרו כמה טובות ונחמות עתיד ליתן לכם לעולם הבא:
בינו שנות דור ודור - זה דורו של משיח, שיש בו ג' דורות, שנאמר תהלים עב יראוך עם שמש ולפני ירח דור דורים:
שאל אביך ויגדך - למחר עתידים ישראל להיות רואים ושומעים כשומעים מפי הקודש, שנאמר ישעיה ל ואזניך תשמענה דבר מאחריך לאמר. ואומר לא יכנף עוד מוריך:
זקניך ויאמרו לך - מה שהראיתי לזקנים בהר, כענין שנאמר שמות כד ואל משה אמר עלה אל ה' אתה ואהרן נדב ואביהוא ושבעים מזקני ישראל:הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "דברים לב ז"
קטגוריה זו מכילה את 15 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 15 דפים.