קטגוריה:דברים לב יא
נוסח המקרא
כנשר יעיר קנו על גוזליו ירחף יפרש כנפיו יקחהו ישאהו על אברתו
כְּנֶשֶׁר יָעִיר קִנּוֹ עַל גּוֹזָלָיו יְרַחֵף יִפְרֹשׂ כְּנָפָיו יִקָּחֵהוּ יִשָּׂאֵהוּ עַל אֶבְרָתוֹ.
כְּנֶ֙שֶׁר֙ יָעִ֣יר קִנּ֔וֹ עַל־גּוֹזָלָ֖יו יְרַחֵ֑ף יִפְרֹ֤שׂ כְּנָפָיו֙ יִקָּחֵ֔הוּ יִשָּׂאֵ֖הוּ עַל־אֶבְרָתֽוֹ׃
כְּ/נֶ֙שֶׁר֙ יָעִ֣יר קִנּ֔/וֹ עַל־גּוֹזָלָ֖י/ו יְרַחֵ֑ף יִפְרֹ֤שׂ כְּנָפָי/ו֙ יִקָּחֵ֔/הוּ יִשָּׂאֵ֖/הוּ עַל־אֶבְרָתֽ/וֹ׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | כְּנִשְׁרָא דִּמְחִישׁ לְקִנֵּיהּ עַל בְּנוֹהִי מִתְחָפַף פָּרֵיס גַּדְפוֹהִי מְקַבֵּילְהוֹן מְנַטֵּילְהוֹן עַל תְּקוֹף אֶבְרוֹהִי׃ |
| ירושלמי (יונתן): | הֵיךְ נִישְׁרָא דִמְעוֹרֵר וּמֵחִישׁ לְשַׁרְכַפְתֵּיהּ וְעַל חָסִילוֹי מְחוֹפֵף כְּדֵין שְׁכִינְתֵּיהּ מְעוֹרֵר לְמַשִׁירְיַתְהוֹן דְיִשְרָאֵל וְחָפָא עֲלֵיהוֹן טוֹל שְׁכִינְתֵּיהּ וְהֵיכְמָא דְנִישְׁרָא פָּרִיס גַדְפוֹי עַל בְּנוֹי וְטָעִין יַתְהוֹן וְסָבִיל יַתְהוֹן עַל אֵיבָרוֹי כְּדֵין טַעֲנִינוּן וְסַבְלִינוּן וְאַשְׁרִינוּן עַל תְּקוֹף כָּרְכֵי אַרְעָא דְיִשְרָאֵל: |
| ירושלמי (קטעים): | כְּנִישְׁרָא דְמֵעִיר עַל קִינֵיהּ וְעַל גוֹזָלוֹי הוּא מְחַסְחַף פְּרָס כַּנְפוֹי וְטָעַן יַתְהוֹן וּסְבַל יַתְהוֹן עַל תְּקוֹף אֶבְרוֹי: |
רש"י
"יעיר קנו" - יעורר בניו
"על גוזליו ירחף" - אינו מכביד עצמו עליהם אלא מחופף נוגע ואינו נוגע אף הקב"ה שדי לא מצאנוהו שגיא כח כשבא ליתן תורה לא נגלה עליהם מרוח אחת אלא מד' רוחות שנאמר ה' מסיני בא וזרח משעיר למו הופיע מהר פארן ואתה מרבבות קדש אלוה מתימן יבא זו רוח רביעית
"יפרוש כנפיו יקחהו" - כשבא ליטלן ממקום למקום אינו נוטלן ברגליו כשאר עופות לפי ששאר עופות יראים מן הנשר שהוא מגביה לעוף ופורח עליהם לפיכך נושאן ברגליו מפני הנשר אבל הנשר אינו ירא אלא מן החץ לפיכך נושאן על כנפיו אומר מוטב שיכנס החץ בי ולא יכנס בבני אף הקב"ה ואשא אתכם על כנפי נשרים כשנסעו מצרים אחריהם והשיגום על הים היו זורקים בהם חצים ואבני בליסטראות מיד ויסע מלאך האלהים וגו' ויבא בין מחנה מצרים וגו'רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
יָעִיר קִנּוֹ – יְעוֹרֵר בָּנָיו.
עַל גּוֹזָלָיו יְרַחֵף – אֵינוֹ מַכְבִּיד עַצְמוֹ עֲלֵיהֶם, אֶלָּא מְחוֹפֵף, נוֹגֵעַ וְאֵינוֹ נוֹגֵעַ. אַף הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, "שַׁדַּי לֹא מְצָאנֻהוּ שַׂגִּיא כֹחַ" (איוב לז,כג); כְּשֶׁבָּא לִתֵּן תּוֹרָה – לֹא נִגְלָה עֲלֵיהֶם מֵרוּחַ אַחַת, אֶלָּא מֵאַרְבַּע רוּחוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: "ה' מִסִּינַי בָּא וְזָרַח מִשֵּׂעִיר לָמוֹ, הוֹפִיעַ מֵהַר פָּארָן" (להלן לג,ב); "אֱלוֹהַּ מִתֵּימָן יָבֹא" (חבקוק ג,ג) זוֹ רוּחַ רְבִיעִית (ספרי שם).
יִפְרֹשׂ כְּנָפָיו יִקָּחֵהוּ – כְּשֶׁבָּא לִטְּלָן מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, אֵינוֹ נוֹטְלָן בְּרַגְלָיו כִּשְׁאָר עוֹפוֹת, לְפִי שֶׁשְּׁאָר עוֹפוֹת יְרֵאִים מִן הַנֶּשֶׁר, שֶׁהוּא מַגְבִּיהַּ לָעוּף וּפוֹרֵחַ עֲלֵיהֶם; לְפִיכָךְ נוֹשְׂאָן בְּרַגְלָיו מִפְּנֵי הַנֶּשֶׁר. אֲבָל הַנֶּשֶׁר אֵינוֹ יָרֵא אֶלָּא מִן הַחֵץ, לְפִיכָךְ נוֹשְׂאָן עַל כְּנָפָיו; אוֹמֵר: מוּטָב שֶׁיִּכָּנֵס הַחֵץ בִּי וְלֹא יִכָּנֵס בְּבָנַי. אַף הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, "וָאֶשָּׂא אֶתְכֶם עַל כַּנְפֵי נְשָׁרִים" (שמות יט,ד): כְּשֶׁנָּסְעוּ מִצְרַיִם אַחֲרֵיהֶם וְהִשִּׂיגוּם עַל הַיָּם – הָיוּ זוֹרְקִים בָּהֶם חִצִּים וְאַבְנֵי בְּלִיסְטְרָאוֹת. מִיָּד "וַיִּסַּע מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים" וְגוֹמֵר "וַיָּבֹא בֵּין מַחֲנֶה מִצְרַיִם" וְגוֹמֵר (שמות יד,יט-כ; מכילתא בחדש פרשה ב).
רשב"ם
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
" על גוזליו ירחף" כאמרו והביאו בניך בחצן: " יפרוש כנפיו יקחהו" כאמרו ואתם תלוקטו לאחד אחד בני ישראל:
" ישאהו על אברתו" כאמרו מי אלה כעב תעופינה:אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
מדרש ספרי
• לפירוש "מדרש ספרי" על כל הפרק •
יפרוש כנפיו יקחהו - כענין שנאמר דברים א ובמדבר אשר ראית אשר נשאך ה' אלהיך:
ישאהו על אברתו - כענין שנאמר שמות יט ואשא אתכם על כנפי נשרים.
ד"א כנשר יעיר קנו - זה לעתיד לבוא, כענין שנאמר שיר השירים ב קול דודי הנה זה בא:
יפרוש כנפיו - כענין שנ' ישעיה מג אומר לצפון תני: ישאהו על אברתו - ישעיה מט הביאי בניך בחוצן.
- פרשנות מודרנית:
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
כנשר יעיר קינו על גוזליו ירחף
שירת האזינו מתארת את החסדים שעשה ה' עם ישראל, ובין השאר, ממשילה אותם למעשי הנשר עם גוזליו:
(דברים לב יא): "כנשר יעיר קנו, על גוזליו ירחף, יפרש כנפיו, יקחהו, ישאהו על אברתו"
מהן התכונות של הנשר המתוארות במשל? ומהו הנמשל?
1. עדינות ורחמים
כנשר יעיר קינו = " "כנשר הזה, רחמני על בניו ואינו נכנס לקנו פתאום, עד שהוא מקשקש ומטרף על בניו בכנפיו בין אילן לאילן בין שוכה לחברתה, כדי שיעורו בניו ויהיה בהם כוח לקבלו" " (רש"י) ;
על גוזליו ירחף = " "אינו מכביד עצמו עליהם, אלא מחופף , נוגע ואינו נוגע" " (שם; ראו ריחוף = נגיעה עדינה ) .
והנמשל - כשהקב"ה בא לתת את התורה לעם ישראל, הוא בא בהדרגה ובעדינות כדי שיהיה להם כוח לקבלה.
ראו גם במאמר מישיבת בית אורות, יתרו ה'תשס"ו : " "הקב"ה רוצה להעלות אותם בהדרגה קומה אחר קומה. הנשר הוא עוף בעל עצמה וכוח, אך מתיחס בעדינות אל ילדיו. כך הקב"ה לוקח אותנו ומעלה אותנו בתעופה אלוקית, אך כדי שלא תהיה לנו בהלה ופחד וממילא בטול עצמיותנו, נוהג הקב"ה בנו= בבניו, בהדרגה. אין ספק שנצליח לעלות כי כמו הנשר החזק והמנצח את המפריעים לו, כך הקב"ה מעלה אותנו בגבורה ובעדינות" ".
2. שמירה והגנה
כנשר יעיר קינו = " "הנשר ישמור קנו מאד, ואף בלילה יעיר ולא יישן" " (מלבי"ם, תורה אור) ;
על גוזליו ירחף = " "כשיראה אויב מתקרב לקנו, הוא מרחף על גוזליו להסתירם..." " (שם; ראו ריחוף = תנודה מצד לצד ) .
יפרוש כנפיו יקחהו, ישאהו על אברתו = " "כשבא ליטלן ממקום למקום, אינו נוטלן ברגליו כשאר עופות; לפי ששאר עופות יראים מן הנשר שהוא מגביה לעוף ופורח עליהם, לפיכך נושאן ברגליו מפני הנשר; אבל הנשר אינו ירא אלא מן החץ, לפיכך נושאן על כנפיו, אומר 'מוטב שייכנס החץ בי ולא ייכנס בבני'..." " (רש"י) .
והנמשל - כשהקב"ה הוציא את ישראל ממצרים, הוא שמר עליהם יומם ולילה; וכשהתקרבו לים סוף, הגן עליהם מכל הכיוונים בעמוד אש וענן, והעביר אותם את הים בבטחה.
המשל נזכר גם ב (שמות יט ד): "אתם ראיתם אשר עשיתי למצרים ואשא אתכם על כנפי נשרים ואבא אתכם אלי".
3. עידוד מחשבה עצמאית
כנשר יעיר קנו = כשהנשר רוצה להעביר את ילדיו ממקום למקום, הוא אינו לוקח אותם בשנתם או בעל כרחם, אלא מעיר אותם כדי שיוכלו להחליט אם הם רוצים לבוא (רש"ר הירש) ;
על גוזליו ירחף = "נוגע ואינו נוגע", כדי שלא לכפות את עצמו עליהם;
יפרוש כנפיו יקחהו ישאהו על אברתו = הנשר אינו לוקח את הגוזל בטפריו, בעל כרחו, אלא פורש את כנפיו ונותן לגוזל להחליט אם הוא רוצה לקפוץ ולעלות (רש"ר הירש) ;
והנמשל - ה' לא כפה על בני ישראל לבוא אחריו למדבר ולא כפה עליהם לקבל את התורה, אלא רק הציע להם "אם שמוע תשמעו בקולי...", והם הסכימו ואמרו "נעשה ונשמע".
נספח - זואולוגיה
ע"פ הרב אברהם קורמן , העוף הנקרא בימינו "נשר" אינו נושא את גוזליו על כנפיו, והתיאור בפסוק זה מתאים יותר לעוף הנקרא "עיט הסלעים". לפי זה, ייתכן שהמילה "נשר" בלשון המקרא מציינת כמה עופות שונים. אמנם, לא הצלחתי למצוא מקור מוסמך המאשר/מפריך טענה זו.
ראו גם: פסוקים נוספים שבהם הנשר משמש כמשל בתנ"ך .
מקורות
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2007-11-25.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "דברים לב יא"
קטגוריה זו מכילה את 10 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 10 דפים.