קטגוריה:תהלים עה ט
כי כוס ביד יהוה ויין חמר מלא מסך ויגר מזה אך שמריה ימצו ישתו כל רשעי ארץ
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
כִּי כוֹס בְּיַד יְהוָה וְיַיִן חָמַר מָלֵא מֶסֶךְ וַיַּגֵּר מִזֶּה אַךְ שְׁמָרֶיהָ יִמְצוּ יִשְׁתּוּ כֹּל רִשְׁעֵי אָרֶץ.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
כִּ֤י כ֪וֹס בְּֽיַד־יְהֹוָ֡ה
וְיַ֤יִן חָמַ֨ר ׀ מָ֥לֵא מֶסֶךְ֮
וַיַּגֵּ֢ר מִ֫זֶּ֥ה
אַךְ־שְׁ֭מָרֶיהָ יִמְצ֣וּ יִשְׁתּ֑וּ
כֹּ֗֝ל רִשְׁעֵי־אָֽרֶץ׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
כִּ֤י כ֪וֹס בְּֽ/יַד־יְהוָ֡ה וְ/יַ֤יִן חָמַ֨ר׀ מָ֥לֵא מֶסֶךְ֮ וַ/יַּגֵּ֪ר מִ֫/זֶּ֥ה אַךְ־שְׁ֭מָרֶי/הָ יִמְצ֣וּ יִשְׁתּ֑וּ כֹּ֝֗ל רִשְׁעֵי־אָֽרֶץ׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים:
• ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
מלבי"ם (כל הפרק)
"כי כוס", גם זה דברי היושר ומישרים, מצייר שה' הוא משפיע בתמידות אך טוב וברכה וחסד בלי הפסק רגע, ומה שלפעמים יקבל אדם את הרע, לא מה' יצא זאת רק מפני שהוא לא רצה לקבל את השפע הטוב היורד מאת ה' והוא מקבל את השמרים והרע, עפ"ז ידמה במליצה שה' יש בידו כוס ההשפעה, ובו נמצא "יין חמר", היין היותר מובחר, והכוס הזה "מלא מסך ויגר מזה", הגם שה' יגר וישפך וישקה בתמידות מן הכוס ומתמיד להשפיע בלי הפסק, בכל זאת נשאר המסך של הכוס מלא ואל יחסר המזג, והמקור מלא טוב וברכה, ומה שתראה שבני אדם מקבלים שמרים ופסולת לא יין חמר, דהיינו שמקבלים רעות, הוא מפני "שאך שמריה ימצו ישתו כל רשעי ארץ", מפני שהרשעים אינם רוצים לשתות את היין הטוב רק את השמרים, ר"ל שאין מכינים מעשיהם לקבל ברכת ה' הטובה ויין המשומר והטוב, ושותים דברים המזיקים כשמרים:
ביאור המילות
"חמר". היין הטוב המעלה רתיחות.
"מסך". כמו מסכה יינה.
"ויגר". יציקה והתכה:
מצודות (כל הפרק)
מצודת דוד
"אך שמריה" - סרס המקרא לומר אך כל רשעי ארץ ימצו וישתו כל הכוס עם השמרים אבל לא הצדיקים
"ויגר מזה" - מהכוס הזה יזיל וישפוך לפי הרשעים
"כי כוס" - אל תחשבו שעד עולם תהיו בהרמה לא כן הוא כי מוכן הוא ביד ה' כוס עם יין משובח ממולא במזיגה לפי הראוי (המשיל הפורעניות לשתיית היין המבלבל דעת האדם)
מצודת ציון
"חמר" - משובח בטעם כמו תשתה חמר (דברים לב)
"מסך" - ענין מזיגה כמו מסכה יינה (משלי ט)
"ויגר" - ענין הזלה ושפיכה כמו מוגרים במורד (מיכה א)
"שמריה" - הוא הנופל בקרקעות הכוס אשר בו המשקה
"ימצו" - מלשון מציצה
כוס ביד ה'
תהלים עה ט: " "כי כוס ביד ה', ויין חמר מלא מֶסֶךְ" ", ויגר מזה;
אך שמריה ימצו ישתו כל רשעי ארץ" "
נסביר קודם את המשל:
יין חמר = יין אדום משובח או תוסס ;
מסך = מזיגה וערבוב של משקאות ;
יין חמר מלא מסך = יין חזק המעורבב עם משקאות אחרים - קוקטייל משובח;
ויגר = שפך, הזיל;
ויגר מזה = ה' שופך מהכוס הנמצאת בידו, המלאה בקוקטייל משובח, ומשקה את כל העולם;
שמרים = הפסולת שנשארת בתחתית הכלי שמייצרים בו יין;
אך שמריה ימצו ישתו כל רשעי ארץ = הרשעים מוצצים ושותים דווקא את השמרים שנמצאים בתחתית הכוס.
והנמשל, ע"פ מלבי"ם : " "ה' הוא משפיע בתמידות אך טוב וברכה וחסד בלי הפסק רגע, ומה שלפעמים יקבל אדם את הרע, לא מה' יצא זאת, [אלא] רק מפני שהוא לא רצה לקבל את השפע הטוב היורד מאת ה', והוא מקבל את השמרים והרע" "" "
פירושים נוספים
רוב המפרשים פירשו שהכוס היא כוס התרעלה, שנזכרה גם בדברי הנביאים, (למשל ירמיהו כה), כמשל לפורענות ואסון. לפי זה, הפסוק כולו מדבר על הרשעים, שה' ישקה אותם ביין של פורענות והם יצטרכו לשתות את הכל - עד השמרים (למשל רש"י, מצודות, דעת מקרא) .
- אולם, בפסוק זה, בניגוד לנבואות המדברות על כוס התרעלה, אין רמז לכך שמדובר ביין תרעלה - להיפך, הפסוק מדבר על יין משובח ( חמר ) ועל מזיגה משובחת (מסך).
ורמי ניר כתב:
"ההקשרים מתבררים רק עם ניקוד:
- "יַיִן חָמַר", כלומר, היין מיבול ענבים משובחים, שנאסף בערמות חָמַרִים חָמַרִים;
- "מָלֵא מֶסֶךְ", כלומר, היין המשובח נמסך אל הכוס שתהיה גדושה;
- "וַיַּגֵּר מִזֶּה", כלומר, היין ניגר ונשפך מעבר לגדותיה של הכוס;
- ושימרי טיפטוף היין שניגר מיועדים לתאוות הרשעים מאותה כוס."
מקורות
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2007-08-25.
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria
דפים בקטגוריה "תהלים עה ט"
קטגוריה זו מכילה את 3 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 3 דפים.