קטגוריה:דברים לב יד
חמאת בקר וחלב צאן עם חלב כרים ואילים בני בשן ועתודים עם חלב כליות חטה ודם ענב תשתה חמר
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
חֶמְאַת בָּקָר וַחֲלֵב צֹאן עִם חֵלֶב כָּרִים וְאֵילִים בְּנֵי בָשָׁן וְעַתּוּדִים עִם חֵלֶב כִּלְיוֹת חִטָּה וְדַם עֵנָב תִּשְׁתֶּה חָמֶר.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
חֶמְאַ֨ת בָּקָ֜ר וַחֲלֵ֣ב צֹ֗אן עִם־חֵ֨לֶב כָּרִ֜ים וְאֵילִ֤ים
בְּנֵֽי־בָשָׁן֙ וְעַתּוּדִ֔ים עִם־חֵ֖לֶב כִּלְי֣וֹת חִטָּ֑ה
וְדַם־עֵנָ֖ב תִּשְׁתֶּה־חָֽמֶר׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
חֶמְאַ֨ת בָּקָ֜ר וַ/חֲלֵ֣ב צֹ֗אן עִם־חֵ֨לֶב כָּרִ֜ים וְ/אֵילִ֤ים בְּנֵֽי־בָשָׁן֙ וְ/עַתּוּדִ֔ים עִם־חֵ֖לֶב כִּלְי֣וֹת חִטָּ֑ה וְ/דַם־עֵנָ֖ב תִּשְׁתֶּה־חָֽמֶר׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים: המפרשים עונים לשאלות • ביאור קצר על כל הפרק •
תרגום
| אונקלוס: | יְהַב לְהוֹן בִּזַּת מַלְכֵיהוֹן וְשַׁלִּיטֵיהוֹן עִם עוֹתֶר רַבְרְבֵיהוֹן וְתַקִּיפֵיהוֹן עַמָּא דַּאֲרַעְהוֹן אַחְסָנַתְהוֹן עִם בִּזַּת חֵילֵיהוֹן וּמַשְׁרְיָתְהוֹן וְדַם גִּבָּרֵיהוֹן אִתְאֲשַׁד כְּמַיָּא׃ |
| ירושלמי (יונתן): | יְהַב לְהוֹן לְוָואִי שְׁמֵינֵי תוֹרִין מִן בִּיזַת מַלְכֵיהוֹן וְחֶלְבָּא מִבַּכִּירֵי עַנִין מִן עָדֵי שִׁלְטוֹנֵיהוֹן עִם טוּב פְּטִימִין וְדִכְרִין בְּנֵי דְעָנִין שְׁמֵנִין מִמַתְנָן וְגַדָאִין אָמַר משֶׁה נְבִיָא אִין נַטְרִין הִינוּן עַמָא בֵּית יִשְרָאֵל מִצְוָותָא דְאוֹרַיְיתָא אִתְאַמַר עָלַי בִּנְבוּאָה דִיְהֶוְיָן גַרְגִרֵי חִיטֵיהוֹן הֵיךְ כּוּלְיַין דְתוֹרֵי וַחֲמַר סוּמַק מִן עִנְבָא חָד מַפְקִין כּוֹר חָד: |
רש"י (כל הפרק)
"חמאת בקר וחלב צאן" - זה היה בימי שלמה שנאמר עשרה בקר בריאים ועשרים בקר רעי ומאה צאן
"עם חלב כרים" - זה היה בימי עשרת השבטים שנאמר ואוכלים כרים מצאן
"חלב כליות חטה" - זה היה בימי שלמה שנאמר ויהי לחם שלמה וגו'
"ודם ענב תשתה חמר" - בימי עשרת השבטים השותים במזרקי יין
"חמאת בקר" - הוא שומן הנקלט מע"ג החלב
"וחלב צאן" - חלב של צאן וכשהוא דבוק נקוד חלב כמו בחלב אמו
"כרים" - כבשים
"ואילים" - כמשמעו בני בשן
"כליות חטה" - חטים שמנים כחלב כליות וגסין ככוליא
"ודם ענב" - היה שותה טוב (צ"ל ענב) וטעם יין חשוב
"חמר" - יין בלשון ארמי חמר אין זה שם דבר אלא לשון משובח בטעם ווינו"ש (בלע"ז וויינוג) ועוד יש לפרש שני מקראות הללו אחר תרגום של אונקלוס אשרינון על תוקפי ארעא וכו'מדרש ספרי (כל הפרק)
חמאת בקר וחלב צאן - זה היה בימי שלמה, שנ' עשרה בקר בריאים ועשרים בקר רעי ומאה צאן: עם חלב כרים ואילים בני בשן ועתודים - זה היה בימי עשרת השבטים, שנאמר אוכלים כרים מצאן ועגלים מתוך מרבק: עם חלב כליות חטה - זה היה בימי שלמה, שנאמר ויהי לחם שלמה ליום אחד וגו': ודם ענב תשתה חמר - זה היה בימי י' השבטים, שנ' השותים במזרקי יין.
ד"א ירכיבהו על במתי ארץ - זה בית המקדש, שגבוה מכל העולם, שנאמר וקמת ועלית, ואומר והלכו עמים רבים ואמרו לכו ונעלה אל הר ה'. ויאכל תנובות שדי - אלו סלי ביכורים. ויניקהו דבש מסלע - אלו נסכי שמן. חמאת בקר וחלב צאן עם חלב כרים ואילים בני בשן ועתודים - זו חטאת עולה ושלמים ואשם ותודה וקדשים קלים. עם חלב כליות חטה - אלו סלתות. ודם ענב תשתה חמר - אלו נסכי יין.
ד"א ירכיבהו על במתי ארץ - זו תורה, שנאמר ה' קנני ראשית דרכו. ויאכל תנובות שדי - זו מקרא. ויניקהו דבש מסלע - זו משנה. ושמן מחלמיש צור - זה תלמוד. חמאת בקר וחלב צאן עם חלב כרים ואילים בני בשן ועתודים - אלו קלים וחמורים וגזירות שוות ותשובות. עם חלב כליות חטה - אלו הלכות, שהן גופה של תורה. ודם ענב תשתה חמר - אלו הגדות, שמושכות לב אדם כיין.
ד"א ירכיבהו על במתי ארץ - זה העולם הזה, שנאמר יכרסמנה חזיר מיער. ויאכל תנובות שדי - אלו ד' מלכיות. ויניקהו דבש מסלע - אלו מציקים שהחזיקו בה בארץ ישראל, והם קשים להוציא מהם פרוטה כצור; למחר הרי ישראל יורשים את נכסיהם והם עריבים להם כדבש ושמן.
ד"א חמאת בקר - אלו הפיטקים והגמונים שלהם. עם חלב כליות - אלו כלים ריקים שלהם. ואילים - אלו בני פוקרים שלהם. בני בשן - אלו קינטרינים שמכינים מבין שניהם. ועתודים - אלו סנקנירקים שלהם. עם חלב כליות חטה - אלו מטרוניות שלהם. ודם ענב תשתה חמר - אלו ישראל, שלמחר יורשים את נכסיהם ועריבים להם כשמן ודבש.
ד"א כליות חטה - עתידה כל חטה וחטה להיות כשתי כליות של שור גדול, משקל י"ד ליטרים בציפורי. ואל תתמה בדבר: הסתכל בראשי לפתות! מעשה ושקלו ראש לפת ל' ליטרים של ציפורי; ומעשה שקינן שועל בראש הלפת; ועוד מעשה בשיחים, בקלח של חרדל, שהיו בו שלשת כורים, ונפשח אחד מהם וסיככו בו סוכת יוצרים, וחבטו ומצאו בו תשעה קבין חרדל. אמר ר' שמעון בן חלפתא: מעשה בקלח של כרוב, שהיה בתוך שלנו, והייתי עולה ויורד בו כעולה ויורד בסולם.
ד"א ודם ענב תשתה חמר - שלא תהיו יגעים, לא לדרך ולא לבצור, אלא אתה מביא בעגלה וזוקפה בזויות, ומסתפק והולך כשותה מן הפיטום:
הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria
דפים בקטגוריה "דברים לב יד"
קטגוריה זו מכילה את 7 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 7 דפים.