תרגום

שיחת לו לא בניו מומם

שירת האזינו מטרתה להזכיר לעם ישראל לקחת אחריות על צרותיו - כאשר באות צרות על עם ישראל, השירה מזכירה שהמקור לכל הצרות הוא ההתרחקות מה'.

אחד הקטעים הראשונים בשירה אומר:

דברים לב ד:

"הַצּוּר תָּמִים פָּעֳלוֹ, כִּי כָל דְּרָכָיו מִשְׁפָּט;

אֵל אֱמוּנָה וְאֵין עָוֶל, צַדִּיק וְיָשָׁר הוּא.

שִׁחֵת לוֹ לֹא בָּנָיו מוּמָם;

דּוֹר עִקֵּשׁ וּפְתַלְתֹּל.

הַ לה', תִּגְמְלוּ זֹאת - עַם נָבָל וְלֹא חָכָם?

הֲלוֹא הוּא אָבִיךָ קָּנֶךָ, הוּא עָשְׂךָ וַיְכֹנְנֶךָ!"

בקטע יש 3 מילים המתייחסות לפגמים:

תמים = שלם, ללא פגם ;

מום = פגם בהתנהגות ;

שִׁחֵת = השחית/השחתה, מילה נרדפת ל"מום", כמו ב (ויקרא כב כה): "... כִּי מָשְׁחָתָם בָּהֶם מוּם בָּם, לֹא יֵרָצוּ לָכֶם";

ומטרת הקטע היא ללמד את בני ישראל לקחת אחריות לפגמים בהתנהגותם ובגורלם.

הצור תמים פעלו

פסוק ד קובע, שמעשיו ופעולותיו של ה' שלמים ללא פגם.

הצור הוא ה', צור ישראל;

הצור תמים פעלו - מעשיו של ה' הם שלמים ללא פגם, כלומר:

1. אין פגם מוסרי בפעולותיו - ה' אינו עושה עוול - "כי כל דרכיו משפט, אל אמונה ואין עוול, צדיק וישר הוא" (ע"פ רש"י, רשב"ם, אור החיים) ; או -
2. אין שינוי וקלקול בפעולותיו - ה' משפיע שפע של טוב ללא כל פגם, ורק האדם החוטא פוגם בכלי שיש לו לקבל את השפע, ולכן אינו מקבלו (ע"פ ראב"ע, רמב"ן, ספורנו) . או -
3. אין פגם ב"תוצרת" של פעולותיו: האדם, שה' ברא, הוא שלם, אין כל פגם באופיו המוּלד, והאדם חוטא רק בגלל בחירתו החופשית הרעה, ולא בגלל פגם ביצירתו; ולכן העונשים שבאים עליו הם בצדק - "כי כל דרכיו משפט, אל אמונה ואין עוול, צדיק וישר הוא" (כלי יקר) .

שיחת לו לא בניו מומם

שיחת לו - יש השחתה אחת, מום אחד, שמקלקל לה' את פעלו התמים והמושלם, והוא -

לא בניו - בני ישראל, שחטאו לה' ולכן נקראים "לא בניו" (כמו (הושע א ט): "וַיֹּאמֶר קְרָא שְׁמוֹ לֹא עַמִּי כִּי אַתֶּם לֹא עַמִּי וְאָנֹכִי לֹא אֶהְיֶה לָכֶם").

מומם - הפגם בבני ישראל הוא, שהם - דור עיקש ופתלתול, כלומר, מתנהגים בצורה עקומה והפכפכה, ולכן:

1. ה' אינו יכול לנהוג עמם בצדק מושלם, כי יום אחד הם עושים טוב וביום הבא הם עושים רע, ולכן ה' לא יכול להעניש אותם לגמרי ולא לזכות אותם לגמרי;
2. ה' אינו יכול לתת להם שפע של טוב מושלם כפי שהוא הכין עבורם, אינו יכול לקדש את ישראל ולקדש את שמו בעולם על-ידם כפי שתיכנן (ספורנו) ;
3. בני ישראל משחיתים ופוגמים בעצמם בכך שהם חוטאים, ומקלקלים את הנשמה המושלמת שה' יצר עבורם (רמב"ן) .

ה לה' תגמלו זאת?!

אם כך, פעולותיו של ה' הן שלמות ללא פגם, ורק התנהגותם של בני ישראל פוגמת בתוצרים ומקלקלת את התוכניות, ועל כך מוכיח משה את בני ישראל ואומר להם - "ה לה' תגמלו זאת, עם נבל ולא חכם?!" - מדוע אתם פוגמים ומקלקלים את מעשיו של ה', והרי זו התנהגות שיש בה כפיות טובה וטיפשות, כי - "הלא הוא אביך קנך, הוא עשך ויכוננך!" - ה' עשה ויצר אתכם, וכאשר אתם מתנהגים בניגוד להוראותיו, אתם גם פוגעים בו ונוהגים בכפיות טובה, וגם פוגעים בעצמכם ונוהגים בטיפשות.