קטגוריה:דברים לב כז
נוסח המקרא
לולי כעס אויב אגור פן ינכרו צרימו פן יאמרו ידינו רמה ולא יהוה פעל כל זאת
לוּלֵי כַּעַס אוֹיֵב אָגוּר פֶּן יְנַכְּרוּ צָרֵימוֹ פֶּן יֹאמְרוּ יָדֵינוּ רָמָה וְלֹא יְהוָה פָּעַל כָּל זֹאת.
לוּלֵ֗י כַּ֤עַס אוֹיֵב֙ אָג֔וּר
פֶּֽן־יְנַכְּר֖וּ צָרֵ֑ימוֹ פֶּן־יֹֽאמְרוּ֙ יָדֵ֣נוּ רָ֔מָה
וְלֹ֥א יְהֹוָ֖ה פָּעַ֥ל כׇּל־זֹֽאת׃
לוּלֵ֗י כַּ֤עַס אוֹיֵב֙ אָג֔וּר פֶּֽן־יְנַכְּר֖וּ צָרֵ֑י/מוֹ פֶּן־יֹֽאמְרוּ֙ יָדֵ֣י/נוּ רָ֔מָה וְ/לֹ֥א יְהוָ֖ה פָּעַ֥ל כָּל־זֹֽאת׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | אִלּוּ לָא פוֹן רוּגְזָא דְּשָׂנְאָה כְּנִישׁ דִּלְמָא יִתְרָרַב בְּעֵיל דְּבָבָא דִּלְמָא יֵימְרוּן יְדַנָא תְּקֵיפַת לַנָא וְלָא מִן קֳדָם יְיָ הֲוָת כָּל דָּא׃ |
| ירושלמי (יונתן): | אִלוּלָפוֹן רוּגְזָא דְסַנָאָה דְחִיל דִלְמָא יִתְרַבְרְבוּן לְקִיבְלֵי מְעִיקֵיהוֹן דִלְמָא יֵימְרוּן יְדֵינָן מִתְפַּרְעוּן לָן מִבַּעֲלֵי דְבָבֵינָן וְלָא מִן קֳדָם יְיָ אִתְגַזָרַת כָּל דָא: |
| ירושלמי (קטעים): | אִלוּלֵי כַּעֲסָא דְסַנָאָה יִתְקַף דְלָא יִתְגַבְּרִין עֲלֵיהוֹן בַּעֲלֵי דְבָבֵיהוֹן וּדְלָא יֵימְרוּן יְדֵנָן אִתְפַּרְעָן לָן מִן בַּעֲלֵי דְבָבֵינָן וְלָא מִן קֳדָם יְיָ אִתְעֲבָדַת הָדָא: |
רש"י
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
" פן יאמרו" לאותם השרידים: " ידנו רמה" להכחיד את ישראל מגוי ונשארתם מתי מספר:
" ולא ה' פעל כל זאת" שתחשבו להמלט על ידו. אבל בחיות ישראל רבים ונפוצים בארצות רבה לא יעלה על לב להשתדל בזה כאמרם מאי דכתיב צדקות פרזונו בישראל צדקה עשה הקב"ה בישראל שפזרם:אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
והוא אומרו ולא ה' פעל כל זאת פירוש כל טובתם והצלחתם, והראיה שלא עשו ישראל דבר רע מה שהם אינם עושים ויותר מהמה והם משלו בהם ויאבדום:
מדרש ספרי
• לפירוש "מדרש ספרי" על כל הפרק •
ד"א לולי - ויאמר להשמידם לולא משה בחירו
לולי כעס אויב אגור - מי גרם להם ליפרע מאלו? כעס של אומות שהיה כנוס לתוך מעיהם:
אגור. אין אגור אלא כנוס, שנאמר משלי ל דברי אגור בן יקא, ואומ' תהלים נה טז ישיא מות עלימו ירדו שאול חיים כי רעות במגורם בקרבם:
פן ינכרו צרימו - בשעת צרתם של ישראל אומות העולם מנכרים אותם, ועושים אותם כאלו אין מכירים אותם בעולם. וכן מצינו, כשביקשו ישראל לברוח כלפי צפון היו מסגירים אותם, כענין שנאמ' עמוס א כה אמר ה' על שלשה פשעי צור. ביקשו לברוח כלפי דרום היו מסגירים אותן, שנ' כה אמר ה' על ג' פשעי עזה. בקשו לברוח כלפי מזרח והיו מסגירים אותם שנאמר כה אמר ה' על שלשה פשעי דמשק. בקשו לברוח כלפי מערב והיו מסגירים אותם שנ' משא בערב ביער בערב תלינו אורחות דדנים.
ובשעת טובתם של ישראל אומות העולם מכחשים להם ועושים אותם כאלו הם אחין, וכן עשו אמר ליעקב אחי יהי לך אשר לך וכן חירם אמר לשלמה מה הערים האלה אשר נתתה לי אחי. לא כמות שאמרו אותם השוטים הלא בחזקנו לקחנו לו קרנים:
- פרשנות מודרנית:
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "דברים לב כז"
קטגוריה זו מכילה את 3 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 3 דפים.