פתיחת התפריט הראשי

פרקים:    א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | יא | יב | יג
ראשונים על הפרק: תוספות | רי"ף | רבינו אשר | מאירי | הריטב"א | הרשב"א | שיטה מקובצת
אחרונים על הפרק: צל"ח | פני יהושע | מהרש"א | מהרש"ל | רש"ש | בן יהוידע

על ש"ס: רי"ף | ראשונים | אחרונים


דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.

פרק אעריכה

(דף רי"ף א' ע"א) בתולה נשאת ביום רביעי ואלמנה ביום חמישי שפעמים בשבת בתי דינין יושבין בעיירות יום שני ויום חמישי שאם היה לו טענת בתולים היה משכים לבית דין:

גמ' אמר רב יוסף א"ר יהודה אמר שמואל מפני מה אמרו בתולה נשאת ביום רביעי שאם היה לו טענת בתולים ישכים לבית דין ותנשא באחד בשבת ואם היה לו טענת בתולים ישכים לב"ד שקדו חכמים על תקנת בנות ישדאל שיהא אדם טורח בסעודה שלשה ימים אחד בשבת ושני בשבת ושלישי בשבת ובד' כונסה ועכשיו ששנינו שקדו אותה ששנינו הגיע זמן ולא נשאו אוכלות משלו הגיע זמן באחד בשבת מתוך שאינו יכול לכנוס אינו מעלה לה מזונות לפיכך חלה הוא או שחלתה היא או שפירסה נדה אינו מעלה לה מזונות והאי דאמרינן אוכלות משלו דוקא חולין אבל תרומה לא דקיימא לן כמשנה אחרונה אין האשה אוכלת בתרומה עד שתכנס לחופה ( (ד"ת מ"ז) אמר רבא ולענין גיטין אינו בן אלמא קסבר רבא אין אונס בגיטין):

א"ר שמואל בר יצחק אמר רבי לא שנו אלא מתקנת עזרא ואילך שאין (דף רי"ף א' ע"ב) בתי דינין קבועין אבל שבתי דינין קבועין בכל יום אשה נשאת בכל יום והוא דטריח ליה:

תניא הרי שהיתה פתו אפויה או טבחו טבוח ויינו מזוג ומת אביו של חתן או אמה של כלה מכניסים המת לחדר והחתן והכלה לחופה ובועל בעילת מצוה ופורש ונוהג שבעת ימי המשתה ואח"כ נוהג שבעת ימי אבילות וכל אותן הימים הוא ישן בין האנשים ואשתו ישנה בין הנשים וכן מי שפירסה אשתו נדה הוא ישן בין האנשים והיא ישנה בין הנשים ואין מונעין תכשיטין מן הכלה כל ל' יום ודוקא אביו של חתן ואמה של כלה דליכא איניש דטריח להו אבל איפכא אמו של חתן ואביה של כלה לא אמר רפרם בר פפא אמר רב חסדא לא שנו אלא שנתן מים על גבי בשר אבל לא נתן מים על גבי בשר מזדבן אמר רבא ובכרך אפי' נתן מים על גבי בשר מזדבן אמר רב פפא ובכפר אע"פ שלא נתן מים על גבי בשר לא מזדבן והא דרב חסדא משכחת לה בדוכתא דמפקא מכרך ומפקא מכפר ושמעינן מהא דהיכא דאפשר לזבוני וליכא פסידא דאינו נוהג ימי המשתה ברישא אמר מר הוא ישן בין האנשים והיא ישנה בין הנשים מסייע ליה לר' יוחנן דא"ר יוחנן אע"פ שאמרו אין אבילות במועד אבל דברים שבצנעה נוהג דרש רב יוסף בריה דרבא משמיה דרבא לא שנו שאשתו ישנה בין הנשים והוא בין האנשים אלא כשלא בעל אבל בעל אשתו ישנה עמו בבית אחד ודוקא חתן שפירסה אשתו נדה אבל חתן שמת חמיו או חמותו בין בעל בין (דף רי"ף ב' ע"א) לא בעל הוא ישן בין האנשים ואשתו ישנה בין הנשים כדתנא בברייתא:

תני בר קפרא בתולה נשאת ליום רביעי ונבעלת בחמישי הואיל ונאמרה בו ברכה לדגים אלמנה נשאת בחמישי ונבעלת בששי הואיל ונאמרה בו ברכה לאדם ותניא מפני מה אמרו אלמנה נשאת בחמישי ונבעלת בששי שאם אתה אומר תבעל בחמישי למחר משכים לאומנתו והולך שקדו חכמים על תקנת בנות ישראל שיהא שמח עמה ג' ימים חמישי בשבת וערב שבת ושבת:

איבעיא להו מהו שיבעול לכתחלה בשבת ומסקנא והלכתא מותר לבעול לכתחלה בשבת רבי אמי שרא למבעל בתחלה בשבת אמרי ליה רבנן והא לא כתיבא כתובה אמר להו אתפסוה מטלטלי בכתובה אמר רב הונא א"ר אבא בר זבדא אמר רב אחת בתולה ואחת אלמנה טעונה ברכה כל ז' ודוקא אלמנה שנשאת לבחור אבל אלמנה שנשאת לאלמון אינה טעונה ברכה אלא יום אחד בלבד אלא הא דתניא שקדו על תקנת בנות ישראל שיהא שמח עמה שלשה ימים במאי אי בבחור הא אמרת כל ז' ואי באלמון הא אמרת יום אחד אי בעית אימא בבחור ואי בעית אימא באלמון אי בעית אימא בבחור שבעה לברכה וג' לשמחה ואי בעית אימא באלמון יום אחד לברכה וג' לשמחה דליכא בתולה דבצירה משבעה וליכא אלמנה דבצירה מיום אחד אמר רב נחמן אמר לי הונא מנין לברכת חתנים בעשרה שנא' (רות, ד) ויקח בועז עשרה אנשים ר' אבא אמר מהכא תהלים סח במקהלות ברכו אלהים וגו' ת"ר מברכין ברכת חתנים בבית חתנים רבי יהודה אומר אף בבית האירוסין מברכין אותה אמר אביי ביהודה שנו מפני שמתייחד עמה תניא אידך מברכין ברכת חתנים בבית חתנים וברכת אירוסין בבית אירוסין מאי מברכין ברוך אשר קדשנו על העריות ואסר לנו את הארוסות והתיר לנו את הנשואות ע"י חופה וקדושין ברוך אתה ה' מקדש ישראל תנו רבנן מברכין ברכת חתנים כל שבעה אמר רב (דף רי"ף ב' ע"ב) יהודה והוא שבאו פנים חדשות מאי מברך אמר רב יהודה שהכל ברא לכבודו ברוך יוצר האדם ברוך אשר יצר את האדם בצלמו בצלם דמות תבניתו והתקין לו ממנו בנין עדי עד ברוך אתה ה' יוצר האדם שוש תשיש ותגל עקרה בקבוץ בניה לתוכה בשמחה ברוך משמח ציון בבניה שמח תשמח רעים האהובים כשמחך יצירך בגן עדן מקדם ברוך משמח חתן וכלה ברוך אתה ה' אשר ברא ששון ושמחה חתן וכלה גילה רנה דיצה חדוה אהבה ואחוה ושלום וריעות מהרה ה' אלהינו ישמע בערי יהודה ובחוצות ירושלים קול ששון וקול שמחה קול חתן וקול כלה קול מצהלות חתנים מחופתם ונערים ממשתה נגינתם ברוך אתה ה' משמח חתן עם הכלה ומאי שנא הא דמתחיל בה בברוך משום דאע"ג דליכא פנים חדשות מברך אשר ברא כל שבעה הלכך ברכה בפני עצמה היא רב אשי איקלע לבי רב כהנא יומא קמא בריך כולהו מכאן ואילך אי איכא פנים חדשות בריך כולהו ואי לא אפושי שמחה בעלמא הוא מברך שהשמחה במעונו ואשר ברא משבעה ועד תלתין בין א"ל מחמת הלולא ובין לא א"ל מחמת הלולא מברך שהשמחה כמעונו מכאן ואילך אמר מחמת הלולא מברך שהשמחה במעונו ואי לא לא וכי א"ל מחמת הלולא עד אימת א"ר פפי משמיה דרבא עד תריסר ירחי שתא ומעיקרא מאימת מכי רמי שערי באסינתא א"ר יצחק (דף רי"ף ג' ע"א) אמר ר' יוחנן מברכין ברכת חתנים בעשרה כל שבעה וחתנים מן המנין ברכת אבלים בעשרה ואין אבלים מן המנין והוא שבאו פנים חדשות מאי ברכת אבלים ברכת רחבה:

אמר ר' אלעזר האומר פתח פתוח מצאתי נאמן לאוסרה עליו דשויא אנפשיה חתיכא דאיסורא וה"מ באשת כהן פירוש דליכא אלא חד ספקא ספק תחתיו ספק אין תחתיו ולא מצית אמרת אם תמצא לומר תחתיו ספק מוכת עץ ספק דרוסת איש דמוכת עץ פתחה סתום אי נמי באשת ישראל והוא שקבל בה אביה קדושין פחותה מבת ג' שנים ויום אחד דהוה ליה חד ספקא ספק באונס ספק ברצון וספקא דאורייתא לחומרא אבל (דף רי"ף ג' ע"ב) אשת ישראל שנתקדשה יתירה על בת שלש שנים ויום אחד מותרת דהוויין לה תרי ספיקי ספק תחתיו זינתה ספק אין תחתיו ואם תמצא לומר תחתיו ספק ברצון ספק באונס הלכך הוויין לה תרי ספיקי ותרי ספיקי דאורייתא לקולא:

אמר רב יהודה אמר שמואל האומר פתח פתוח מצאתי נאמן להפסידה כתובתה אמר רב נחמן אמר שמואל משום ר' שמעון בן אלעזר חכמים תקנו לבנות ישראל לבתולה מאתים ולאלמנה מנה והם האמינוהו שאם אמר פתח פתוח מצאתי נאמן ואם כן מה הועילו חכמים בתקנתן אמר רבא חזקה אין אדם טורח בסעודה ומפסידה וחזינן לגאון דקאמר הנ"מ לענין מנה מאתים אבל לענין תוספת לא מהימן וטעמא דמסתבר הוא דלא תקינו רבנן אלא מנה מאתים אבל תוספת איהו כתב אנפשיה הילכך לא מהימן ההוא דאתא לקמיה דר"נ א"ל פתח פתוח מצאתי אמר להו ר"נ אסבוהו כופרי מברכתא חביטא ליה והא ר"נ הוא דאמר מהימן מהימן ומסבינן ליה כופרי רב אחי משני כאן בבחור כאן בנשוי בחור לא גמיר נשוי גמיר:

ההוא דאתא לקמיה דר"ג אמר ליה פתח פתוח מצאתי א"ל שמא הטיתה אמשול לך משל למה הדבר דומה לאדם שמהלך באישון לילה ואפלה הטה מצאו פתוח לא הטה מצאו נעול ההוא דאתא לקמיה דר"ג א"ל בעלתי ולא מצאתי דם אמרה ליה רבי עדיין בתולה אני אמר להן הביאו שתי שפחות אחת בעולה ואחת בתולה הביאו לו הושיבן על פי חבית של יין בתולה אין ריחה נודף בעולה ריחה נודף הושיבוה ולא היה ריחה נודף א"ל לך זכה במקחך וליבדוק מעיקרא בגווה דידה גמרא שמיע ליה ומעשה לא חזא ליה וסבר לא קים ליה בגווה דמילתא שפיר ולאו אורח ארעא לזלזולי בבנות ישראל כולי האי ההוא דאתא לקמיה דרבן גמליאל הזקן א"ל בעלתי ולא מצאתי דם אמרה לו רבי בתולה שלימה נבעלתי אלא ממשפחת דודקטי אני שאין להם לא (דף רי"ף ד' ע"א) דם בתולים ולא דם נדה בדק ר"ג בקרובותיה ומצא כדבריה אמר ליה לך זכה במקחך מאי דורקטי תנא דור קטוע ההוא דאתא לקמיה דרבי א"ל בעלתי ולא מצאתי דם אמרה לו בתולה שלימה נבעלתי אלא שנת בצורת הוה ראה רבי פניהם שחורות צוה עליהם והכניסום למרחץ והאכילום והשקום והכניסום לחופה ובעל ומצא דם אמר ליה לך זכה במקחך קרא עליהם (איכה, ד) צפד עורם על עצמם יבש היה כעץ גרסינן בפ' אלו נערות החרשת והשוטה והבוגרת ומוכת עץ אין להן טענת בתולים הסומא והאילונית יש להן טענת בתולים ומקשינן ובוגרת אין לה טענת בתולים והאמר רב בוגרת נותנין לה לילה הראשונה אלמא אית לה טענת בתולים דאי לית לה אמאי נותנין לה לילה ראשונה הא דם נדה הוא ומפרקינן אי דקא טעין טענת פתח פתוח הכי נמי דיש לה טענת בתולים דכל בתולה בוגרת פתחה סתום אלא הבא במאי עסקינן דאין לה טענת בתולים דקא טעין טענת דם דאמרינן האי בתולה היא אלא שבלו דמיה והא דרב אוקימנא פרק תינוקת בבוגרת שעדיין לא ראתה דם אבל בוגרת שראתה ועודה בבית אביה אין לה אלא בעילת מצוה ופורש וכן הלכה נמצאו עכשיו שהבתולות הבוגרות יש מהן שיש להן דמים והיינו דאמר רב נותנין לה לילה הראשון ויש מהן שאין להן דמים והיינו דקתני הבוגרת אין לה טענת בתולים הא טענת פתח פתוח יש לה וכן הלכתא:

מתני' בתולה כתובתה מאתים ואלמנה מנה בתולה אלמנה גרושה וחלוצה מן האירוסין כתובתן מאתים ויש להן טענת בתולים:

הגיורת והשבויה והשפחה שנפדו ושנתגיירו ושנשתחררו פחותות מבנות שלש שנים ויום אחד כתובתן מאתים ויש להן טענת בתולים:

הגדול שבא על הקטנה וקטן שבא על הגדולה ומוכת עץ כתובתן מאתים דברי ר"מ וחכמים אומרים מוכת עץ כתובתה מנה בתולה אלמנה גרושה וחלוצה מן הנישואין כתובתן מנה ואין להן טענת בתולים הגיורת והשבויה והשפחה שנפדו ושנשתחררו ושנתגיירו יתרות על בנות שלש שנים ויום אחד כתובתן מנה ואין להן טענת בתולים:

גמ' אמר רבא מוכת עץ לרבנן יש לה כתובה מנה בין הכיר בה בין לא הכיר בה וכן הלכתא דקא הדר ביה מההיא קמייתא דאמר הכיר בה מנה לא הכיר בה ולא כלום אבל כנסה בחזקת בתולה ונמצאת בעולה אין לה כלום דתנן הנושא את האשה ולא מצא לה בתולים היא אומרת משארסתני נאנסתי ונסתחפה שדהו והוא אומר לא כי אלא עד שלא ארסתיך והיה מקחי מקח טעות ואמר רבא מקח טעות לגמרי משמע דלית לה כלום וכן הלכתא:

מתני' האוכל אצל חמיו ביהודה שלא בעדים אינו יכול לטעון טענת בתולים מפני שהוא מתייחד עמה:

אחת אלמנת ישראל ואחת אלמנת כהן כתובתן מנה בית דין של כהנים (דף רי"ף ד' ע"ב) היו גובין לבתולה ארבע מאות זוז ולא מיחו בידן חכמים:

הנושא את האשה ולא מצא לה בתולים היא אומרת משארסתני נאנסתי ונסתחפה שדהו והוא אומר לא כי אלא עד שלא ארסתיך והיה מקחי מקח טעות רבן גמליאל ורבי אליעזר אומרים נאמנת ר' יהושע אומר לא מפיה אנו חיין אלא הרי זו בחזקת בעולה עד שלא תתארס והטעתו עד שתביא ראיה לדבריה:

גמ' (אמר רב יהודה אמר שמואל הלכה כרבן גמליאל) איתמר מנה לי בידך והלה אומר איני יודע רב הונא ורב יהודה אמרי חייב רב נחמן ורבי יוחנן אמרי פטור רב הונא ורב יהודה אמרי חייב ברי ושמא ברי עדיף ורב נחמן ורבי יוחנן אמרי פטור אוקי ממונא בחזקת מריה לימא רב הונא ורב יהודה דאמרי כרבן גמליאל ורב נחמן ור' יוחנן אמרי כר' יהושע אמר לך רב נחמן אנא דאמרי אפילו לרבן גמליאל עד כאן. לא קאמר רבן גמליאל התם אלא דאמרינן אוקי איתתא אחזקתה אבל הכא מאי חזקה אית ליה להאי הכי נמי מסתברא כדקא משנינן דאי לא תימא הכי קשיא הלכתא אהלכתא דהא קיימי לן הלכה ברב נחמן בדיני ובהא אמר רב יהודה אמר שמואל הלכה כרבן גמליאל אלא לאו ש"מ כדקא משנינן ש"מ:

מתני' היא אומרת מוכת עץ אני והוא אומר לא כי אלא דרוסת איש את רבן גמליאל ורבי אליעזר אומרים נאמנת ר' יהושע אומר לא מפיה אנו חיין אלא הרי היא בחזקת דרוסת איש עד שתביא ראיה לדבריה:

ראוה מדברת עם אדם בשוק אמרו לה מה טיבו של זה איש פלוני וכהן הוא רבן גמליאל ורבי אליעזר אומרים נאמנת רבי יהושע אומר לא מפיה אנו חיין אלא הרי היא בחזקת בעולה לנתין ולממזר עד שתביא ראיה לדבריה היתה מעוברת אמרו לה מה טיבו של עובר זה מאיש פלוני וכהן הוא רבן גמליאל ורבי אליעזר אומרים נאמנת ורבי יהושע אומר לא מפיה אנו חיין אלא הרי זו בחזקת מעוברת מנתין וממזר עד שתביא ראיה לדבריה:

גמ' אמר ר' יוחנן לדברי המכשיר בה מכשיר אפי' בבתה ור"א אומר אף לדברי המכשיר בה פוסל בבתה וקי"ל כרבי יוחנן דרביה דר"א הוא ועוד דקאי כאבא שאול דאיפסיקא הלכתא כוותיה בפרק י' יוחסין (דף עד.) דתנן אבא שאול היה קורא לשתוקי בדוקי (צ"ל ואמרי' וכ"ה ברא"ש) ואמר רב מאי בדוקי שבודקין את אמו ואי אמרה לכשר נבעלתי נאמנת ואע"ג דאיכא רוב פסולין אצלה ואמר רבא הלכה כאבא שאול:

ההוא ארוס וארוסתו דאתו לקמיה דרב יוסף היא אמרה מיניה והוא אומר אין מינאי אמר רב יוסף למאי ניחוש לה חדא דהא קא מודה ועוד דהא אמר רב יהודה אמר שמואל הלכה כרבן גמליאל אמר ליה אביי ובהא כי לא מודה מי מכשיר רבן גמליאל והא אמר ליה שמואל לרב יהודה שיננא הלכה כרבן גמליאל ואת לא תעביד עובדא עד דאיכא רוב כשרים אצלה והכא רוב פסולין אצלה ולטעמיך תקשי לה היא גופה הלכה ואת לא תעביד עובדא אלא הא לכתחלה והא דיעבד והכא נמי כדיעבד דמי דהא ארוס וארוסתו נינהו:

(דף רי"ף ה' ע"א) מתני' אמר רבי יוסי מעשה בתינוקת שירדה למלאות מן העין ונאנסה אמר ר' יוחנן בן נורי אם רוב העיר משיאין לכהונה הרי זו תנשא לכהונה:

גמ' אמר רב יהודה אמר רב בקרונה של צפורי היה מעשה כר' ינאי דאמר נבעלה בשעת קרונות כשרה לכהונה והוא שהיתה סיעה של בני אדם כשרים עוברת שם דהויין תרי רובי רוב העיר ורוב סיעה וכן הלכתא:

הדרן עלך בתולה נשאת