מאירי על הש"ס/כתובות/פרק א


והפרק הראשון ממנו, אמנם הכוונה בו ביאור עניין החלק הראשון. ורובו ייסוב על שלשה עניינים:

הראשון - לבאר יום הקבוע לנישואין מתקנת חכמים לבתולה ולאלמנה. ויתגלגל בתוכו דין הגיע זמן ולא נישאו ודיני ברכת חתנים, הן ברכת אירוסין הן ברכת נשואין. ודין טענת בתולים.
השני - דין כתובה, אי זו במאתים ואי זו במנה, ואי זו שיש לה טענת בתולים ואי זו שאין לה טענת בתולים.
השלישי - באותן שיש להם טענת בתולים, שנחלקה לומר "משארסתני נאנסתי", או "מוכת עץ אני" על אי זה צד נאמנת. וכן פנויה שראינוה נבעלת לאחד, או מעוברת על אי זה צד מכשירין אותה ואת עוברה לכהונה.

זהו שורש הפרק דרך כלל אלא שיתגלגלו בו דברים שלא מן הכוונה כמו שהקדמנו.