ספורנו על שמות א


פסוק י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"הבה נתחכמה לו" - לבוא עליו בעקיפין.

"ועלה מן הארץ" - מעצמו, מבלתי שנגרשם בכוח בלתי סיבה מבוארת לתת אותנו לשמצה בקמינו, וזה נעשה:

"פן ירבה, והיה כי תקראנה מלחמה" - כי תקראנה רעות וצרות של איזה מלחמה (כמו (שמואל ב יג): "ותכל דוד" - נפש דוד), "ונוסף גם הוא על שונאינו" - כי בהיותם נבדלים ממנו במילה ובלשון ובדעות העברים, באופן שלא יכלו המצרים לאכול את העברים לחם, יגלו שנאתם בעת המלחמה.

פסוק יא (כל הפרק)(כל הפסוק)

"למען ענותו" - כדי שיסכימו לצאת אל ארץ אחרת.

"ויבן ערי מסכנות" - והם קיבלו למס לבנות את הערים.