מ"ג שמות א יב


<< · מ"ג שמות · א · יב · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וכאשר יענו אתו כן ירבה וכן יפרץ ויקצו מפני בני ישראל

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְכַאֲשֶׁר יְעַנּוּ אֹתוֹ כֵּן יִרְבֶּה וְכֵן יִפְרֹץ וַיָּקֻצוּ מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְכַאֲשֶׁר֙ יְעַנּ֣וּ אֹת֔וֹ כֵּ֥ן יִרְבֶּ֖ה וְכֵ֣ן יִפְרֹ֑ץ וַיָּקֻ֕צוּ מִפְּנֵ֖י בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃


תרגום

​ ​
אונקלוס (תאג'):
וּכְמָא דִּמְעַנַּן לְהוֹן כֵּן סָגַן וְכֵן תָּקְפִין וְעַקַת לְמִצְרָאֵי מִן קֳדָם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל׃
ירושלמי (יונתן):
וְהֵיכְמָא דִמְעַנְיַין לְהוֹן הֵיכְדֵין הֲווֹן סָגַן וְהֵיכְדַין הֲווֹן תַּקְפִין וְאִתְיַעֲקוּ מִצְרָאֵי בְּחַיֵיהוֹן מִן קֳדָם בְּנֵי יִשְרָאֵל:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"וכאשר יענו אותו" - בכל מה שהם נותנין לב לענות - כן לב הקב"ה להרבות ולהפריץ.

"כן ירבה" - כן רבה וכן פרץ. ומדרשו - רוח הקודש אומרת כן: "אתם אומרים פן ירבה ואני אומר כן ירבה".

"ויקוצו" - קצו בחייהם (ויש מפרשים המצרים בעיני עצמם וקשה לי). ורבותינו דרשו - כקוצים היו בעיניהם. 


רש"י מנוקד ומעוצב

לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

וְכַאֲשֶׁר יְעַנּוּ אֹתוֹ – בְּכָל מַה שֶּׁהֵם נוֹתְנִין לֵב לְעַנּוֹת, כֵּן לֵב הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהַרְבּוֹת וּלְהַפְרִיץ.
כֵּן יִרְבֶּה – כֵּן רָבָה וְכֵן פָּרַץ. וּמִדְרָשׁוֹ, רוּחַ הַקֹּדֶשׁ אוֹמֶרֶת כֵּן: אַתֶּם אוֹמְרִים "פֶּן יִרְבֶּה" וַאֲנִי אוֹמֵר "כֵּן יִרְבֶּה" (סוטה י"א ע"א).
וַיָּקֻצוּ – קָצוּ בְחַיֵּיהֶם. וְרַבּוֹתֵינוּ דָרְשׁוּ: כְּקוֹצִים הָיוּ בְעֵינֵיהֶם (שמות רבה א,י; סוטה י"א ע"א).

אבן עזרא

לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

וכאשר יענו אותו — אף על פי שהיה בעינוי, כן ירבה, כימים אשר לא עוּנָה. יפרוץ — שעבר החוק בפריה ורביה, כמו "ופורץ גדר" (קהלת י, ח):

רמב"ן

לפירוש "רמב"ן" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

ראו רמב"ן על שמות א יא

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"וכאשר". וכ"ז לא הועיל לא לענין הרבוי כי כן ירבה, ולא לענין חוזק גופם כי כן יפרוץ, ומאז ויקוצו מפני בני ישראל, שתחלה לא שנאו אותם והיה עצתם רק שלא יעלו מארצם לעת מצוא, אבל אח"כ קצו מפניהם ומאסו אותם:

אור החיים

לפירוש "אור החיים" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

וכאשר יענו אותו כן ירבה וגו'. מה[2] יערב נעימות הכתוב על פי מה שכתב בזוהר (ח"ב צ"ה ב) בפסוק (קהלת, ח) "עת אשר שלט האדם באדם לרע לו", כי באמצעות העינוי והצרות תתברר בחינת הטוב מהרע ותסמך אל חלק הטוב, ותתברר בחינת הרע מחלק הטוב ותסמך אל בחינת הרע.

וב' פרטים אלו רמוזים באומרו "לרע לו" (שם), והוא עצמו שאמר הכתוב: וכאשר יענו אותו כן כשיעור העינוי היו מוציאים ומבררים חלק הטוב ומתרבה חלק הטוב וכן יפרוץ. או ירמוז: וכן יפרוץ, שהיה נפרץ ממנו חלק הרע שהיה דבוק בו, והוא הצירוף אשר צרף ה' אותם בכור הברזל במצרים.

וכפי פשט הכתוב, ירצה: כי כשהיו המצרים מרבים לענות היה ה' מרבה את ישראל כדי שיהיו נעזרים על העבודה והיה נותן בהם כח, והוא אומרו: כן ירבה לשיעור אשר יספיקו העובדים בעבודה, וגם ה' נותן בהם כח לשיעור אשר יתמעט מכחם מהעינוי. וכשראו המצרים כן היו מעבידים אותם בפרך כתרגומו בקשיו:

<< · מ"ג שמות · א · יב · >>


  1. ^ כלומר: כמה
  2. ^ כלומר: כמה