(קהלת א א): "דִּבְרֵי קֹהֶלֶת בֶּן דָּוִד מֶלֶךְ בִּירוּשָׁלָים"

אלה דברי קהלת (שהקהיל חכמים רבים בעלי דעות שונות), והיה בן דוד ו מלך בירושלים.

האדם היחיד שהיה גם בן דוד, גם מלך בירושלים, וגם נהנה מעושר עצום ובנה בנייני-פאר רבים (כמפורט בפרק ב), הוא שלמה המלך.

עם זאת, שלמה לא נקרא בשום מקום אחר בתנ"ך בשם קהלת (הוא נקרא פעם אחת בשם (שמואל ב יב כה): "יְדִידְיָהּ", אבל לא בשמות אחרים). מכאן שהכינוי קהלת הוא סמלי. מה משמעות הכינוי הזה, ומדוע נזכר דווקא כאן? - כמה פירושים:

1. קהלת מלשון קהל של בני-אדם. ושלמה נקרא כך "שהיה אומר כל דבריו בהקהל"  ( רש"י פירוש שני) , "מקהיל קהילות ישראל והעמים" (אלשיך) , כמו שנאמר בפסוקי חנוכת המקדש: מלכים א ח א: " "אָז יַקְהֵל שְׁלֹמֹה אֶת זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל... אֶל הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה יְרוּשָׁלָים..." "וַיִּקָּהֲלוּ אֶל הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה כָּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל בְּיֶרַח הָאֵתָנִים, בֶּחָג, הוּא הַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי" " (וכן בהמשך הפרק פסוקים 14, 22, 55, 65). וכן שמו בלטינית Ecclesiaste - נואם המדבר בקהל ( יהושע רוזנברג, "קהלת בן דוד" ) . ברוב התרגומים האנגליים הוא נקרא Preacher / Teacher of the Assembly, ולפעמים גם Convener, Leader / Speaker of the assembly, ועוד ( הסבר מפורט ).

• אולם, לפי זה לא ברור מדוע שלמה נקרא קהלת דווקא בספר זה ולא בספר מלכים עצמו, או בספרים האחרים שכתב (משלי ושיר השירים)?

2. קהלת מלשון קהל של רעיונות וחכמות, ושלמה נקרא כך "על שם שקיהל חכמות הרבה" ( רש"י פירוש ראשון, וכן ספורנו) , "שהקהיל הדעות המנוגדות לצרף וללבן הצודק מהבלתי-צודק" (מצודת ציון) . וכן פירש הרב יואל בן-נון שהכוונה ל"מקהלת קולות בדמות אחת" ( ספר , סרטון , סיכום ) . ואכן, ספר קהלת מתאפיין במיוחד בריבוי דעות שונות וסותרות (ראו יהושע רוזנברג, "סתירות בספר ודרכי יישובן" ).  במעט תרגומים אנגליים הוא נקרא Philosopher.

• אולם, בלשון המקרא השורש קהל מתייחס תמיד לאוסף של בני-אדם ולא של דעות או רעיונות.

3. אפשר לשלב את פירושים 1+2: קהלת הוא קהל של אנשים חכמים. לעת זקנתו, הקהיל שלמה אל ירושלים חכמים בעלי דעות שונות כדי לדון עמם על משמעות החיים. הוא סיכם את הדעות השונות בספר זה, ולכן יש בו דעות שונות וסותרות. לפי זה, דברי קהלת בן דוד הם הדברים של קהילת החכמים שאסף והקהיל שלמה בן דוד.

• אולם פירוש זה אינו מתאים ל (קהלת א יב): "אֲנִי קֹהֶלֶת הָיִיתִי מֶלֶךְ עַל יִשְׂרָאֵל בִּירוּשָׁלָים", שם נראה שקהלת הוא אדם אחד, והוא עצמו היה המלך.

4. נאמר ב (קהלת א טז): "דִּבַּרְתִּי אֲנִי עִם לִבִּי לֵאמֹר: אֲנִי הִנֵּה הִגְדַּלְתִּי וְהוֹסַפְתִּי חָכְמָה עַל כָּל אֲשֶׁר הָיָה לְפָנַי עַל יְרוּשָׁלָים, וְלִבִּי רָאָה הַרְבֵּה חָכְמָה וָדָעַת". קשה להבין פסוק זה אם המחבר הוא שלמה: המלך הגדול היחיד שהיה לפניו על ירושלים היה דוד אביו. אמנם לפניו היו מלכים כנעניים, כמו אדוניצדק ומלכיצדק (מצודת דוד שם) , אבל הם לא היו ידועים כחכמים במיוחד. אם כך, ייתכן שקהלת הוא אחד ממלכי בית דוד המאוחרים. שני מלכים יכולים להתאים לתיאורים בספר: עוזיהו היה עשיר במיוחד ומתאים לתיאורים בפרק ב,  וחזקיהו עסק באיסוף דברי חכמה (ראו משלי כה א) ולכן מתאים לתיאורים בפרק א. גם חז"ל (בבלי בבא בתרא) ייחסו את הספר לחזקיהו וסופריו.

• אולם, עוזיהו לא התפרסם כחכם במיוחד, וחזקיהו לא היה עשיר במיוחד ואינו מתאים לתיאורים בפרק ב.

5. ואולי יש לשלב את פירושים 1+4: קהלת הוא שם ספרותי המציין את הקהל של כל מלכי בית-דוד שמלכו בירושלים. בהתאם לדברי חז"ל, חזקיהו וסופריו סיכמו את הדעות והמסקנות שמצאו בכתבי המלכים הקודמים, אספו אותם לספר אחד, ונתנו להם את השם הסמלי קהלת.

בספר משלי הוא נקרא, (משלי א א): "שְׁלֹמֹה בֶן דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל"( פירוט ); מדוע כאן הוא נקרא "מֶלֶךְ בִּירוּשָׁלָים"?

1. אולי כי ספר קהלת נכתב לעת זקנתו, כשה' כבר התחיל לקרוע את הממלכה מעליו (ראו מלכים א יא). מעמדו בישראל התערער, אך הוא עדיין היה מלך בירושלים. ובתלמוד תיארו ירידה זו באופן קיצוני יותר: "אמר ריש לקיש: בתחילה מלך שלמה על העליונים... ולבסוף מלך על התחתונים... ולבסוף לא מלך אלא על ישראל... ולבסוף לא מלך אלא על ירושלים... ולבסוף לא מלך אלא על מטתו... ולבסוף לא מלך אלא על מקלו, שנאמר ( ) זה היה חלקי מכל עמלי" (בבלי סנהדרין כ:) .

2. רוב המפרשים פירשו שירושלים היא "עיר החכמה" ( רש"י ), "אשר אנשיה חכמי לבב המשכילים אמיתת העניין" (מצודת דוד) , "ששם היו נמצאים אז רוב חכמי הדור" (ספורנו) .

• אולם, לא מצאתי ראיה לכך שירושלים נקראה "עיר החכמה". במקומות אחרים היא נקראת "עיר הצדק" או "עיר שלם", אבל לא דווקא עיר החכמה.