בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:קהלת א י.


העולמים אשר היו לפנינו

עריכה

(קהלת א י): "יֵשׁ דָּבָר שֶׁיֹּאמַר 'רְאֵה, זֶה חָדָשׁ הוּא!';   - כְּבָר הָיָה לְעֹלָמִים אֲשֶׁר הָיָה מִלְּפָנֵנוּ"

יש לפעמים דבר שמי ששומע אותו אומר 'ראה, זה דבר חדש הוא!' - אבל זו אשליה: הדבר הזה כבר היה בעבר, לעולמים (לדורות) אשר היו מלפנינו -

דקויות

עריכה

בפסוק הקודם נאמר שאין כל חדש תחת השמש; בפסוק הזה נאמר, שגם אם נראה לנו שמשהו חדש - הוא בעצם ישן:

1. בלשון המקרא, עולם הוא זמן ארוך מאד, שתחילתו וסופו נעלמים מאיתנו . קהלת טוען, שאם מישהו אומר "ראה את הדבר הזה, הוא חדש!", הוא בטח טועה, כי רוב הסיכויים שכבר היה דבר כזה לפני הרבה זמן, בזמן שתחילתו נעלם מאיתנו. הרי הזיכרון שלנו מוגבל, אנחנו לא מסוגלים לזכור מה היה לפני הרבה דורות ( רש"י .וראו בפסוק הבא) .

ניקח לדוגמה את אמצעי התחבורה המודרניים. לפי כמה ממדרשי חז"ל, אנשי דור המבול נהנו מטכנולוגיה מאד מתוחכמת, היו להם כלים שאפשרו להם להגיע מסוף העולם ועד סופו בזמן קצר. לפי זה, אמצעי התחבורה שלנו אינם חדשים, הם כבר היו בדור המבול, רק שהתרבות שלהם נמחתה במבול ולא נשאר ממנה זכר. האם ישנם חידושים נוספים שכבר היו קיימים בתרבויות ישנות שאבדו?

אמנם, בימינו הארכיאולוגיה מאפשרת לנו לקבל מידע מעניין על העבר, גם על תרבויות שנחרבו, ולכן זה לא לגמרי מדוייק לומר "אין זכרון לראשונים".

2. בלשון התלמוד ובלשון ימינו, עולם הוא גם התבל, היקום. לפי זה, הפסוק מדבר לא על זמנים קדומים, אלא על עולמות שלמים שנבראו ונחרבו לפני העולם שלנו, ולא נשאר להם כל זכר.

פירוש דומה נמצא במדרש על (קהלת ג יא): "אֶת הַכֹּל עָשָׂה יָפֶה בְעִתּוֹ גַּם אֶת הָעֹלָם נָתַן בְּלִבָּם מִבְּלִי אֲשֶׁר לֹא יִמְצָא הָאָדָם אֶת הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר עָשָׂה הָאֱלֹהִים מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף"( פירוט ): "מכאן, שהיה הקב"ה בונה עולמות ומחריבן, בורא עולמות ומחריבן, עד שברא את אלו" ( רבי אבהו, קהלת רבה ג יא ; פירוש למדרש מישיבת מעלות ) .

אולם, עדיין לא ברור לי מה המשמעות המעשית של הפסוק - מה זה משנה שהיו הרבה עולמות לפני העולם שלנו? הרי הם כבר נחרבו ולא נשאר מהם זכר. אם כך, מה אכפת לנו שהם היו קיימים? ומה אכפת לנו שהיו בהם דברים שנמצאים גם בעולם שלנו?

3. חז"ל פירשו את הפסוק גם על חידושי תורה: "ואפילו מה שתלמיד ותיק עתיד לומר לפני רבו, כלן נאמרו למשה בסיני, שנאמר "יש דבר שיאמר ראה זה חדש הוא" חבירו משיב עליו "כבר היה לעולמים"" ( ויקרא רבה כב א ) .

מעבר לזה, ישנה גישה שלפיה כל החכמה היורדת לעולם הזה כבר היתה קיימת בעולם העליון, וכשחכם "ממציא" דבר חדש, הוא בעצם לא ממציא שום דבר אלא רק נזכר בחכמה עתיקה: "כל הדברים שנראים חדשים כאן בעשיה החומרית, כבר היו עשויים ומתוקנים בעולמות העליונים, אלא שנתגלו למטה בשעתן... וכן כל חכמי דורות כבר היו מצויינים למעלה קודם שיהיו מצויינים למטה, אלא שנשתלחו ממנו ית' בזמן הראוי לכל אחד מהם... וכשיורדים בעולם השפל, שהוא עולם החשכה והשכחה, אין להם זכירה כלל... כי לחכמים יש זכירה בענייני חכמתם בלבד, שהרי הידיעה שלהם אינה אלא זכירה... שלטעם זה אמרו חז"ל: אם למדת תורה הרבה - אל תחזיק טובה לעצמך כי לכך נוצרת, כלומר, כבר היית חכם בתחילת היצירה, וכשבאת בעולם השפל והחשוך הזה - שכחת כל חכמתך, ואחר-כך זכרת כשחזרת עליה בהבנה ושום שכל..." (רמ"ד ואלי) .

מאמרים נוספים מתוצאות החיפוש ב גוגל

עריכה



הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:העולמים אשר היו לפנינו


מקורות

עריכה

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2011-10-21.


דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/ktuv/mgilot/qh-01-10