ביאור:קהלת א ד




בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:קהלת א ד.


הדורות עוברים והארץ נשארת כמו שהיאעריכה

(קהלת א ד): "דּוֹר הֹלֵךְ וְדוֹר בָּא, וְהָאָרֶץ לְעוֹלָם עֹמָדֶת"

דור שלם של בני-אדם הולך ועובר מן הארץ, ודור חדש בא אחריו, אבל לא נשאר מהם שום זכר - הארץ (האדמה) לעולם עומדת כמו שהיא, ללא שינוי.

דקויותעריכה

הפסוקים הקודמים אמרו שכל מעשי האדם בעולם הם הבל (חולפים) ואין בהם שום יתרון (כלום לא נשאר). הקטע המתחיל בפסוק זה (עד פסוק ט) מפרט את חוסר-השינוי בכל חלקי העולם - הארץ, השמש, הרוח, והמים  (כנגד ארבעת מצבי הצבירה: מוצק, אנרגיה, גז, נוזל) .

הקבלותעריכה

1. הרמב"ם ראה בפסוקנו ראיה לעיקרון שחוקי-הטבע הם אינם משתנים בכל הזמנים. ראו

2. פרקנו מדגיש את השיעמום וחוסר-השינוי בארבעת חלקי העולם. בפרק יא ישנו קטע מקביל, שגם בו נזכרים אותם חלקים - הארץ, השמש, הרוח, והמים. אבל שם המסקנה היא הפוכה - לא שיגרה ושיעמום אלא דווקא עניין ואתגר ותקוה. הפסוק המקביל לפסוקנו הוא (קהלת יא ג): "אִם יִמָּלְאוּ הֶעָבִים גֶּשֶׁם - עַל הָאָרֶץ יָרִיקוּ; וְאִם יִפּוֹל עֵץ בַּדָּרוֹם וְאִם בַּצָּפוֹן - מְקוֹם שֶׁיִּפּוֹל הָעֵץ שָׁם יְהוּא"( פירוט ): בסופו של דבר הכל נופל על הארץ; הארץ עצמה היא יציבה וקבועה, והיציבות של הארץ מאפשרת לחזות איפה יפלו הדברים ולאן יגיעו בסופו של דבר; גם אם תבוא רעה בלתי צפויה, היא תיעצר בסופו של דבר, כי יש נקודה שממנה כבר אי אפשר לרדת. ראו התמודדות עם שיעמום בספר קהלת .

3. יתרון הארץ על האדם נזכר גם ב קהלת ה ח: "וְיִתְרוֹן אֶרֶץ בַּכֹּל היא[הוּא], מֶלֶךְ לְשָׂדֶה נֶעֱבָד" ( פירוט ).



הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:הדורות עוברים והארץ נשארת כמו שהיא


מקורותעריכה

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2020-10-08.


דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/ktuv/mgilot/qh-01-04