פתיחת התפריט הראשי
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

(ראו גם טקסט זה ללא ביאור)

"דברי קוהלת" - כל מקום שנאמר דברי אינו אלא דברי תוכחות:

דברי קהלת בפסוקים ה' וז', שתחילתם מצוטטת להלן וזרח השמש כל הנחלים הולכים אל הים כינה את הרשעים בחמה ובלבנה וים המשיל קהלת את החוטאים התמידיים לשמש, לירח ולים, שאין להם מתנת שכר שחייהם ועמלם לשווא, ואף גרוע מכך: כך שנוי בספרי כתוב במדרש ההלכה ששמו 'ספרי', ולמדתי משם שהענין מדבר ברשעים שקהלת מתכוון בדבריו לחוטאים והמשילם לתגבורת החמה שסופה שוקעת לזריחת השמש שסופה לשקוע; כלומר: אף אם כעת מוצאים הם ברכה בחטאם, סופם לבוא על עונשם.

דבר אחר עניין נוסף שדורש פירוש הוא המשפט: כל הנחלים הולכים אל הים. מה תלמוד לומר? מה בא ללמד אותנו הפסוק? בעובדי עבודת אלילים לגבי עובדי עבודה זרה נאמר: שוטים המשתחוים למים סבורים שיש בהם ממש שאליל כזה או אחר הוא מקורם ושליטם, לפי שרואין כשם שאלה הרואים את הים הגדול שכל הנחלים הולכים בו זורמים אליו והוא אינו מלא ואינן יודעין להבין כי אל מקום שהנחלים הולכים שם הם שבים ללכת ציטוט מפסוק ז', שמימי הנהרות ההולכים לתוך הים הם המים עצמם אותם מים שהלכו כבר, הם נובעות שמקור הנחלים מתחת התהום בתחתית התהום והולכים למעלה, מן הקרקע ממקום תחילת הנהר עד הים וחוזרים ונובעים; לפיכך ובשל הסיבה הזו, ולא עקב פעולת אליל אין הנהרות פוסקים ואין הים מלא ולא מפני שיש בהן ממש. עד כאן עד כאן פירושי לנוסח; מעתה אפרש מילים וביטויים בודדים.

"קוהלת" - על שם שֶקִהֵל משום שרכש לו חכמות הרבה וכן במקום אחר קוראו נקרא קהלת, הוא שלמה המלך, בַּשם (משלי ל) "אגור בן יקא" - שאגר כל החכמה והקיאהּ הוציאהּ אל אויר העולם בדברו. ויש אומרים שהיה אומר כל דבריו בהקהל מול קהל.

"מלך בירושלם" - עיר החכמה העיר שכולה דעת.