פתיחת התפריט הראשי


פסוק א (כל הפרק)(כל הפסוק)

(א) דברי - כתוב וידבר שלשת אלפי' משל ויהי שירו וגו' והמשל הוא שנמשל בו דבר אחד כמו חוד חידה ומשל משל והוא הנשר הגדול והנמשל נבוכדנצר ודרך השיר להיות תחלה או דבר עתיד להיות ובעבור היות חפץ שלמה לחבר הדברים שיעלו על הלב החל במלת דברי ואיננו כן כל דברי כי הפסוק שיש אחריו יורה עליו או הוא בעצמו גם כן יורה הפסוק השני בספר הזה על הראשון וקהלת הוא שלמה כי לא היה מבני דוד משיח יי' מלך רק הוא לבדו ונקרא כן על לשון החכמה שנקהלה בו וזכר שם מקום ממלכתו בעבור תפארתו הלא תראה כי נקרא מלך ירושלם מלכי צדק כי היא שלם ויורה עליו ויהי בשלם סוכו וכן אדני צדק בעבור היותו אדון מקום הצדק וכן על דברתי מלכי צדק והוא דוד המלך:

פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)

(ב) הבל- אמר על דברי הבלי העולם וסמך הבל אל הבלים ואם לא ימצא מהשמות שהם על משקל ארץ שישתנה חוץ מחדר משכבך וסגור דלתך מספח חמתך גם אלה בפתח וזה בצרי וסמיכת היחיד לרבים בעניין אחד על שני דרכים לגדולה כמו מלך מלכים ולהפך כמו עבד עבדים והבל הבלים כמוהו כענין אך הבל בני אדם כזב בני איש במאזנים לעלות המה מהבל יחד והמ"ם תחת יותר כמ"ם מכל שהיו לפני בירושלם, ומ"ם מכל מלמדי השכלתי, והענין אם יעלו בני אדם במאזנים עם ההבל היו יותר קלים מהבל, וכפל הבל הבלים להורות על כל זמן כעניין נשאו נהרות יי' נשאו נהרות קולם וכן סבבוני גם סבבוני פעמים רבות ושלא יאמר אדם בלבו שיש בדברי העולם הבל ויש בו שורש עומד הנה חתם הכל הבל:

פסוק ג (כל הפרק)(כל הפסוק)

(ג) מה יתרון- על משקל זכרון והוא שם מהפעלים שהפ"ה שלהם איננו שלם ובניין הפעיל יורה עליו והעניין אחר שהכל הבל מה יועיל לאדם בכל עמלו, וענין תחת השמש הוא הזמן המתהפך כי השמש לבדו יוליד הזמן כי היום תלוי בשמש מעת זרחו ועד בואו והלילה הוא מעת בוא השמש עד זרחו יראו הכוכבים או הלבנ' או לא יראו וכן זרע וקציר וקור וחום וקיץ וחורף על פי נטות השמש לפאת צפון או דרום אע"פ שיש לירח בנהרות ובצמחים הלחים ובמות מעשים נאי' וכימה לקשר וכסיל לפתח אין מעשה כולם כנגד מעשיו כי אם חלק מחלקים רבים ואם השמש אחד ישתנו מעשיו כפי השתנות המא' ועשרים מחברות השבעה והשתנות תהלוכות כולם עם נוע גובה גלגל המוצק היוצא על כן לא תמצא מתכונת מלאכת השמים נמשלת למתכונת אחרת רגע אחד ועל זה נזכר בספר יציר' שתי אבנים בונות שנים עד תשע שאין הפה יכול לדבר ולא האזן יכול' לשמוע והעמל לבקש חכמה עד שתתברר רוחו יש לו יתרון כי אין הרוח של אד תחת השמש:

דור- בעבור היו' כל נמצא תחת השמש מורכב מארבעה מוסדים מהם יצאו ואליהם ישובו והם האש והרוח הנח שהוא האויר והמי' והארץ זכר ארבעתם והחל בארץ שהיא כמו היולד' ואחר כן זכר השמש מקום האש בעבור רוב חומה והיא האש המולד' ואחר כן הרוח והמי' ואמר על הארץ שכל הנוצרים ממנה אליה ישובו כעניין כי עפר אתה ואל עפר תשוב והיא עומדת ודור בא ודור הולך יתכן היום עניין דור כמו גרים וכמוהו מדור באהלי רשע:

פסוק ה (כל הפרק)(כל הפסוק)

(ה) וזרח- כבר בארו אנשי המדו' והחשבון מכל הנבראי' הנראים על עשרה חלקים והשמש גדול מכולם ואין אחד כמוהו והוא השרש במלאכת שמים כדמות הנקודה בחכמת המדו' והאחד בחכמת החשבון והעניין אע"פ שיש לו תנועה ויזרח ויבא ישוב אל מקומו כבראשונה ומקום זרחו היום קרוב ממקום זרחו מחר ובעבור התנועעו לצפון ולדרום יזרח שני פעמים בשנה ממקום אחד וממקום סוף הדרו' והצפון פעם אחת עד מלא' לו שנה תמימ' וכן מקרה הלבנה והחמשה כוכבי' גם כל צבא השמים יזרח ויבא, לכן זכר הגדול כעניין ולשמש שם אהל בהם שלא הזכיר הכוכבים, וענין שואף כמו באות נפשה שאפה רוח כאילו הוא שואף הרוח מרוב תאותו לשוב אל מקומו:

פסוק ו (כל הפרק)(כל הפסוק)

(ו) הולך- יש אומרים כי גם הפסיק על השמש ידבר שפעם נוט' אל צפון ואל דרום ויפרש הרוח פאה וזה איננו נכון ויור' עליו ועל סביבותיו שב הרוח וכל הפסוק הוא בעניין הרוח שפעם יתנועע האויר לפאת צפון ופע' לפאת דרום ויסוב מדרום לצפון על פאת מזרח ומצפון לדרו' על פאת מערב על כן אמר סובב סובב הולך הרוח ובסוף ישוב על סביבותיו כשוב השמש כי היא סבת רוב תנועות הרוח ויורדי הים ידעו מהם שהם על דרך אחד ביום לשנה:

פסוק ז (כל הפרק)(כל הפסוק)

(ז) כל הנחלים- אע"פ שהנחלים הולכי' אל הים לא יהיה מלא עד שיעבור החוק ויכסה הארץ בעבור שהמים שהלכו אליו הם ישיבו ללכ' על מקומם פעמים אין קץ להם כי תמיד יעלה איד מהים אל הרקיע והם רוב הענני' והמים המתוקים יעלו בעבור כלותם והאיד ישוב גשם כעניין הקורא למי הים וישפכם ומימי המעיינים מהגשם וכל הנחלים יצאו מהמעייני' הלא תראה כי בשנת בצורת ייבשו רובי המעייני' וכתוב ויבש הנחל כי לא היה גשם בארץ וזה עניין אל מקום שהנחלים הולכים ולא באר שלמה סבת שוב המים אל מקומם כאשר לא באר סבת שוב השמש מהמערב למזרח אם למעלה מהרקיע או על הצדדים או על דרך שהארץ עגולה והיא באמצע הגלגל העליון כי אלה הדברים צריכים ראיות ושורש ספור לדבר על כל דבר נראה לעין ולא יצטרך לראיות והענין בזכירת אלה ארבעתם שהם השמש שהוא מקום האש והרוח והמים והארץ בעבור היות כל הנמצאי' תחת השמש נולדים מהם הצמחי' והחיות ובני אדם והעוף ודגי הים ואם הם שהם השרשים מנהגם לשוב אל מקום כשהיו איך יעמדו הנולדים מהם ואם היו בראשיתם הבל כן יהיו באחרית' ואם האדם הבל אף כי מעשהו שהוא כמו מקרה לו ואף כי מחשבותיו שהם במקרה המקרה כעניין ה' יודע מחשבות אדם כי המה הבל:

פסוק ח (כל הפרק)(כל הפסוק)

(ח) כל הדברים- יש מפרשים יגיעים כמו מלאים וזה לא יתכן בעבור היות יגעים פועל עומד כמו האחד עיף ויגע ואילו היה כעניין פירושם היו מיגעים מבניין פיעל הדגוש מן אל תיגע שמה, אכן ישוב יגעים על הדברים בעצמם והחפץ שהם נלאים וחסרים אין כח בהם על כן לא יוכל איש לדבר ואחר שהודיע הארבעה השרשי' שהם עומדים על מתכונתם ואם תקרה להם תנוע' בסוף ישובו כשהיו אמת ידענו הכלל והפרטים הנולדים מהם לא יעמדו רגע אחת על כן לא יוכל אדם לספור אותם והעין לא תשבע מראות כי סבת ראות העין התמונות שהם מתדמות באויר הזך ולא יעמדו רגע אחת והאזן לא תמלא משמוע הפרטים כי גם סבת השמיעה הכנסת האויר שיש בו תמונות הקולו' גם הם לא יעמדו על כן לא תוכל העין לשלוט בפרטם ולא האזן לשמוע מספר' כי אין קץ ומספר לה אצל בני אדם לכן היוצר לבדו ידע הכלל והפרט כי מעשה ידיו כלם:

פסוק ט (כל הפרק)(כל הפסוק)

(ט) מה שהיה- אמר המשורר על הבריאות העליונו' כי הוא צוה ונבראו ויעמידם לעד לעולם ועל הבריאות של מטה אמר כי נשגב שמו לבדו והעניין כי תהו המה כלם ועניין מה שהיה הוא על הגלגלי' וצבאות' כי הם כמו עגולות חוזרות חלילה וראשיתם כסופם וסופם כראשיתם:

ומה שנעשה הוא שיעשה- על הכללים שהם שומרים כמין אדם ומין סוס ומין כל חי ומין כל צמח ותולדת אלה מתנועות העליונים עומדים יעמדו הכללים שהם בתבנית מערכות הצבאות והענין אף על פי שלא אוכל לספור הפרטי' כלליהם שמורים וידועי' וספורים ועל זה הדרך תראה עולם שלמעלה ועולם שלמטה עומד על דרך אחד ואין כל חדש:

פסוק י (כל הפרק)(כל הפסוק)

(י) יש דבר- ימצא יש ברוב בלשון הקדש על הדבר הנמצא לפרקים מעטים כמו ויש אשר יהיה הענן, יש מפזר ונוסף, ויש רשע מאריך, כי ברוב שנות רשעים תקצרנה, ואם יראה לאדם דבר חדש כבר היה לעולמים ופירוש עולמים כמו זמנים וכן צור עולמים, מלכותך מלכות כל תשועת עולמים נצח וזמנים רבים:

פסוק יא (כל הפרק)(כל הפסוק)

(יא) אין זכרון- אם תאמר אילו היה כמו זה הדבר החדש בימים הקדמונים כאשר שמענו שמעו אין זכרון לראשונים גם כי יקרה לאחרונים עם אחרוני אחרונים עד הנה דברי שלמה על דרך כלל ועתה יחל לבאר כל הדברים שיעלו על לב:

פסוק יב (כל הפרק)(כל הפסוק)

(יב) אני קהלת- עניני הספר יורו כי באחרית ימיו חיברו כאילו יאמר לדורות הבאים כך וכך נסיתי בימי חיי ויכולתי לנסות כל דבר בעבור היותי מלך וענין על ישראל בעבור שהיו בם לעולם נביאים וחכמי לב כמו בני זרח, ולא כבני קדר השכונים באהלים והעניין שהייתי מלך על עם חכם ונבון ואמר בירושלם בעבור היות מקומה נכון לקבל החכמה, כי ידוע שהיישוב נחלק לשבעה חלקים ולא יתכן היות ישרי לב לקבל החכמה כי אם בשלשה חלקים האמצעים כי החלקים הראשונים והאחרונים ימנע רוב החום או הקור להיות תולדת אדם ישרה וידוע כי רוחב ירושלם שלשים ושלש מעלות והוא חצי היישוב כי לא יתכן יישוב כי אם אחר מעלות נטות השמש בצפון או בדרום:

פסוק יג (כל הפרק)(כל הפסוק)

(יג) ונתתי- יתכן היות ענין זה הפסוק דבק עם הבא אחריו והוא שחקר בחכמה וכן ענין לתור כמו מתור הארץ לראות דברי חפץ ועיקרי כל המעשים אף על פי שהוא עניין רע בעבור שיתעסק האדם בדבר שלא יועיל, ופירוש לענות בו מעניין ויש אומרים שהוא מלשון ענוי, ויאמר כי כמוהו אני עניתי מאד, וענה גאון ישראל, ויותר נכון הוא היות וענה מן לא תענה ברעך, וגם עניתי כמו ויען איוב ויורה עליו הבא אחריו אני אמרתי בחפזי, וכן ישמע אל ויענם יענה בם, או ישיב תשובה להם, וכאשר התעסק לראות שרשי המעשים מצא שהם הבל ורעות רוח ויהיה פירוש תחת השמים כמו תחת השמש, ויתכן שרמז במלת תחת השמים כמו תחת השמש לגלגל העליון ששם כל צבא השמים וחכמת סוד המזולות /המזלות/ על שמנה וארבעים צורו' הגלגל ואחר שהסתכל בדרך החכמה לדעת עיקר כל המעשים שהם נולדים מכח השמים וראה שהוא עניין רע וקשה בעבור קוצר דעת בני אדם לספור המולידים ואף כל נולדים ואין מספר לגדודי שמים ולא יכלו הקדמונים להכיר כי אם אלף ושנים ועשרים ויורה על זה שאמר תחת השמים עת לכל זמן וכן השני שהוא בפסוק תרתי בלבי:

פסוק יד (כל הפרק)(כל הפסוק)

(יד) ראיתי- פירו' ורעות רוח כמו אפרים רועה רוח ורודף קדים שלא יועיל ולא ישביע ועניין רוח כמו הבל בעבור רובי תהלוכותיו שלא יוכל אדם לתפסו ביד כעניין כי רוח יזרעו וכן כי רוח עברה בו ויתכן היות ורעות כמו מחשבת ויור' עליו רעיון רוח ומשקלם דמות ודמיון מהפעלים שהלמ"ד שלהם איננו שלם:

פסוק טו (כל הפרק)(כל הפסוק)

(טו) מעות- פעול כמו מדובר והם שני שרשים והענין אחד שלם ושאיננו שלם, ומלת לתקון פועל עומד והעניין על דרך הפירוש הראשון על שני הפסוקים שהם לפני זה אחר שראה שהכל הבל לא יוכל ההבל לשוב כמו עומד, כי המעוות לא יוכל להיותו נתקן כי תולדתו מעוות ובעל החסרון אין בו יכולת להמנו' עם השלימים וזה הפירוש בחסרון בעל מחסרון או יהיה שם התאר כמו ראשון ואחרון או ישוב על מעוות ויהיה מעוו' לבדו בתולדתו ומעוו' חסרון מחסרונו ועל הפירוש השני שנולד במערכ' חסירה אין בו כח להשלים נפשו והנה נמצא המתעסק לחקור עיקר התולדות ממלאכת השמים מתעסק בתוהו וזה נכון ברוב מבני אדם וברוב ממעשיהם:

פסוק טז (כל הפרק)(כל הפסוק)

(טז) דברתי- בעבור היות הלב משכן הרוח והוא הנברא בגוף בתחל' כי הוא דמות מלך והמוח שר צבא היה הלב כנוי לחכמה ולשכל ולטעם ולמחשבות הבינה בעבור היותו המרכבת הראשונה לנשמת האדם העליונה וכן יכנו הדבורים בלשון שפה בעבור צאת הדבורים ממנה ועל כן הוא אומר לב חכם ונבון קונה לב אהב נפשו, ועניין הגדלתי והוספתי חכמה שחיבר ולמד חכמת הקדמוני' והוסיף עליהם, ולבי ראה הרבה חכמה שלא חבר אותה ומלת הרבה שם ימצא על יחיד ורבים כמו כי הרבה יהיו וכן מלת ריקם ושם הפועל קמוץ הרבה ארבה:

פסוק יז (כל הפרק)(כל הפסוק)

(יז) ואתנה- אחר שלמדתי החכמות והוספתי נתתי לבי לדעת עיקר ההוללות כמו ויתהולל בידם ועיקר השכלות שהוא הפך ההוללות אף על פי שזה רעיון הבל:

פסוק יח (כל הפרק)(כל הפסוק)

(יח) כי- כאשר ביקש לדעת השכלות ראה כי המשכיל המכיר דברי העולם ברוב חכמתו תמיד יהיה לו כעס ומכאוב ולא ישמח בבנים יעבור דעתו שאחריתם למות בחייו או אחריו ולא בעושר כעוף יעופף וגם לא יועיל ויושיע ביום האד ויום המות נתון בין שתי עיניו: