פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות קהלת


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
דברי קהלת בן דוד מלך בירושלם

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
דִּבְרֵי קֹהֶלֶת בֶּן דָּוִד מֶלֶךְ בִּירוּשָׁלָ‍ִם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
דִּבְרֵי֙ קֹהֶ֣לֶת בֶּן־דָּוִ֔ד מֶ֖לֶךְ בִּירוּשָׁלָֽ‍ִם׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"דברי קוהלת" - כל מקום שנאמר דברי אינו אלא דברי תוכחות:

"דברי קוהלת" – "וזרח השמש", "כל הנחלים הולכים אל הים" – כינה את הרשעים בחמה ובלבנה וים שאין להם מתנת שכר. כך שנוי' בספרי ולמדתי משם שהענין מדבר ברשעים והמשילם לתגבורת החמה שסופה שוקעת.

תוספת: ד"א כל הנחלים הולכים אל הים מה ת"ל בעובדי ע"א נאמר שוטים המשתחוים למים סבורים שיש בהם ממש לפי שרואין את הים הגדול שכל הנחלים הולכים בו והוא אינו מלא ואינן יודעין להבין כי אל המקום שהנחלים הולכים שם הם שבים ללכת שמימי הנהרות ההולכים לתוך הים הם המים עצמם שהלכו כבר הם נובעות מתחת התהום והולכים למעלה מן הקרקע עד הים וחוזרים ונובעים לפיכך אין הנהרות פוסקים ואין הים מלא ולא מפני שיש בהן ממש. ע"כ.

"קוהלת" - על שם שקיהל חכמות הרבה וכן במקום אחר קוראו (משלי ל א): "אגור בן יקא" – שאגר כל החכמה והקיאה. וי"א שהיה אומר כל דבריו בהקהל.

"מלך בירושלם" - עיר החכמה.

אבן עזרא (כל הפרק)(כל הפסוק)

(א) דברי - כתוב וידבר שלשת אלפי' משל ויהי שירו וגו' והמשל הוא שנמשל בו דבר אחד כמו חוד חידה ומשל משל והוא הנשר הגדול והנמשל נבוכדנצר ודרך השיר להיות תחלה או דבר עתיד להיות ובעבור היות חפץ שלמה לחבר הדברים שיעלו על הלב החל במלת דברי ואיננו כן כל דברי כי הפסוק שיש אחריו יורה עליו או הוא בעצמו גם כן יורה הפסוק השני בספר הזה על הראשון וקהלת הוא שלמה כי לא היה מבני דוד משיח יי' מלך רק הוא לבדו ונקרא כן על לשון החכמה שנקהלה בו וזכר שם מקום ממלכתו בעבור תפארתו הלא תראה כי נקרא מלך ירושלם מלכי צדק כי היא שלם ויורה עליו ויהי בשלם סוכו וכן אדני צדק בעבור היותו אדון מקום הצדק וכן על דברתי מלכי צדק והוא דוד המלך:

מ"ג קהלת · א · א · >>