קטגוריה:קהלת א א
נוסח המקרא
דברי קהלת בן דוד מלך בירושלם
דִּבְרֵי קֹהֶלֶת בֶּן דָּוִד מֶלֶךְ בִּירוּשָׁלָ͏ִם.
דִּבְרֵי֙ קֹהֶ֣לֶת בֶּן־דָּוִ֔ד מֶ֖לֶךְ בִּירוּשָׁלָֽ͏ִם׃
דִּבְרֵי֙ קֹהֶ֣לֶת בֶּן־דָּוִ֔ד מֶ֖לֶךְ בִּ/ירוּשָׁלָ͏ִֽם׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
רש"י
"דברי קוהלת" - כל מקום שנאמר דברי אינו אלא דברי תוכחות:
- (דברים א א): "אלה הדברים אשר דבר משה" – (שם לב, טו): "וישמן ישורון"
- (עמוס א א): "דברי עמוס" – (שם ד, א): "שמעו את הדבר הזה פרות הבשן"
- (ירמיהו א א): "דברי ירמיהו" – (שם ל, ו): "שאלו נא וראו אם יולד זכר" וגו'
- (שמואל ב כג א): "אלה דברי דוד" – (שם כג, ו): "ובליעל כקוץ מונד כלהם"
"דברי קוהלת" – "וזרח השמש", "כל הנחלים הולכים אל הים" – כינה את הרשעים בחמה ובלבנה וים שאין להם מתנת שכר. כך שנוי' בספרי ולמדתי משם שהענין מדבר ברשעים והמשילם לתגבורת החמה שסופה שוקעת.
תוספת: ד"א כל הנחלים הולכים אל הים מה ת"ל בעובדי ע"א נאמר שוטים המשתחוים למים סבורים שיש בהם ממש לפי שרואין את הים הגדול שכל הנחלים הולכים בו והוא אינו מלא ואינן יודעין להבין כי אל המקום שהנחלים הולכים שם הם שבים ללכת שמימי הנהרות ההולכים לתוך הים הם המים עצמם שהלכו כבר הם נובעות מתחת התהום והולכים למעלה מן הקרקע עד הים וחוזרים ונובעים לפיכך אין הנהרות פוסקים ואין הים מלא ולא מפני שיש בהן ממש. ע"כ.
"קוהלת" - על שם שקיהל חכמות הרבה וכן במקום אחר קוראו (משלי ל א): "אגור בן יקא" – שאגר כל החכמה והקיאה. וי"א שהיה אומר כל דבריו בהקהל.
"מלך בירושלם" - עיר החכמה.אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
- פרשנות מודרנית:
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:קהלת א א.
דברי קהלת בן דוד מלך בירושלים
(קהלת א א): "דִּבְרֵי קֹהֶלֶת בֶּן דָּוִד מֶלֶךְ בִּירוּשָׁלָים"
אלה דברי קהלת (שהקהיל חכמים רבים בעלי דעות שונות), והיה בן דוד ו מלך בירושלים.
מי זה קהלת בן דוד?
האדם היחיד שהיה גם בן דוד, גם מלך בירושלים, וגם נהנה מעושר עצום ובנה בנייני-פאר רבים (כמפורט בפרק ב), הוא שלמה המלך.
עם זאת, שלמה לא נקרא בשום מקום אחר בתנ"ך בשם קהלת (הוא נקרא פעם אחת בשם (שמואל ב יב כה): "יְדִידְיָהּ", אבל לא בשמות אחרים). מכאן שהכינוי קהלת הוא סמלי. מה משמעות הכינוי הזה, ומדוע נזכר דווקא כאן? - כמה פירושים:
1. קהלת מלשון קהל של בני-אדם. ושלמה נקרא כך "שהיה אומר כל דבריו בהקהל" ( רש"י פירוש שני) , "מקהיל קהילות ישראל והעמים" (אלשיך) , כמו שנאמר בפסוקי חנוכת המקדש: מלכים א ח א: " "אָז יַקְהֵל שְׁלֹמֹה אֶת זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל... אֶל הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה יְרוּשָׁלָים..." "וַיִּקָּהֲלוּ אֶל הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה כָּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל בְּיֶרַח הָאֵתָנִים, בֶּחָג, הוּא הַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי" " (וכן בהמשך הפרק פסוקים 14, 22, 55, 65). וכן שמו בלטינית Ecclesiaste - נואם המדבר בקהל ( יהושע רוזנברג, "קהלת בן דוד" ) . ברוב התרגומים האנגליים הוא נקרא Preacher / Teacher of the Assembly, ולפעמים גם Convener, Leader / Speaker of the assembly, ועוד ( הסבר מפורט ).
- אולם, לפי זה לא ברור מדוע שלמה נקרא קהלת דווקא בספר זה ולא בספר מלכים עצמו, או בספרים האחרים שכתב (משלי ושיר השירים)?
2. קהלת מלשון קהל של רעיונות וחכמות, ושלמה נקרא כך "על שם שקיהל חכמות הרבה" ( רש"י פירוש ראשון, וכן ספורנו) , "שהקהיל הדעות המנוגדות לצרף וללבן הצודק מהבלתי-צודק" (מצודת ציון) . וכן פירש הרב יואל בן-נון שהכוונה ל"מקהלת קולות בדמות אחת" ( ספר , סרטון , סיכום ) . ואכן, ספר קהלת מתאפיין במיוחד בריבוי דעות שונות וסותרות (ראו יהושע רוזנברג, "סתירות בספר ודרכי יישובן" ). במעט תרגומים אנגליים הוא נקרא Philosopher.
- אולם, בלשון המקרא השורש קהל מתייחס תמיד לאוסף של בני-אדם ולא של דעות או רעיונות.
3. אפשר לשלב את פירושים 1+2: קהלת הוא קהל של אנשים חכמים. לעת זקנתו, הקהיל שלמה אל ירושלים חכמים בעלי דעות שונות כדי לדון עמם על משמעות החיים. הוא סיכם את הדעות השונות בספר זה, ולכן יש בו דעות שונות וסותרות. לפי זה, דברי קהלת בן דוד הם הדברים של קהילת החכמים שאסף והקהיל שלמה בן דוד.
- אולם פירוש זה אינו מתאים ל (קהלת א יב): "אֲנִי קֹהֶלֶת הָיִיתִי מֶלֶךְ עַל יִשְׂרָאֵל בִּירוּשָׁלָים", שם נראה שקהלת הוא אדם אחד, והוא עצמו היה המלך.
4. נאמר ב (קהלת א טז): "דִּבַּרְתִּי אֲנִי עִם לִבִּי לֵאמֹר: אֲנִי הִנֵּה הִגְדַּלְתִּי וְהוֹסַפְתִּי חָכְמָה עַל כָּל אֲשֶׁר הָיָה לְפָנַי עַל יְרוּשָׁלָים, וְלִבִּי רָאָה הַרְבֵּה חָכְמָה וָדָעַת". קשה להבין פסוק זה אם המחבר הוא שלמה: המלך הגדול היחיד שהיה לפניו על ירושלים היה דוד אביו. אמנם לפניו היו מלכים כנעניים, כמו אדוניצדק ומלכיצדק (מצודת דוד שם) , אבל הם לא היו ידועים כחכמים במיוחד. אם כך, ייתכן שקהלת הוא אחד ממלכי בית דוד המאוחרים. שני מלכים יכולים להתאים לתיאורים בספר: עוזיהו היה עשיר במיוחד ומתאים לתיאורים בפרק ב, וחזקיהו עסק באיסוף דברי חכמה (ראו משלי כה א) ולכן מתאים לתיאורים בפרק א. גם חז"ל (בבלי בבא בתרא) ייחסו את הספר לחזקיהו וסופריו.
- אולם, עוזיהו לא התפרסם כחכם במיוחד, וחזקיהו לא היה עשיר במיוחד ואינו מתאים לתיאורים בפרק ב.
5. ואולי יש לשלב את פירושים 1+4: קהלת הוא שם ספרותי המציין את הקהל של כל מלכי בית-דוד שמלכו בירושלים. בהתאם לדברי חז"ל, חזקיהו וסופריו סיכמו את הדעות והמסקנות שמצאו בכתבי המלכים הקודמים, אספו אותם לספר אחד, ונתנו להם את השם הסמלי קהלת.
מדוע נאמר שהוא מלך בירושלים?
בספר משלי הוא נקרא, (משלי א א): "שְׁלֹמֹה בֶן דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל"( פירוט ); מדוע כאן הוא נקרא "מֶלֶךְ בִּירוּשָׁלָים"?
1. אולי כי ספר קהלת נכתב לעת זקנתו, כשה' כבר התחיל לקרוע את הממלכה מעליו (ראו מלכים א יא). מעמדו בישראל התערער, אך הוא עדיין היה מלך בירושלים. ובתלמוד תיארו ירידה זו באופן קיצוני יותר: "אמר ריש לקיש: בתחילה מלך שלמה על העליונים... ולבסוף מלך על התחתונים... ולבסוף לא מלך אלא על ישראל... ולבסוף לא מלך אלא על ירושלים... ולבסוף לא מלך אלא על מטתו... ולבסוף לא מלך אלא על מקלו, שנאמר ( ) זה היה חלקי מכל עמלי" (בבלי סנהדרין כ:) .
2. רוב המפרשים פירשו שירושלים היא "עיר החכמה" ( רש"י ), "אשר אנשיה חכמי לבב המשכילים אמיתת העניין" (מצודת דוד) , "ששם היו נמצאים אז רוב חכמי הדור" (ספורנו) .
- אולם, לא מצאתי ראיה לכך שירושלים נקראה "עיר החכמה". במקומות אחרים היא נקראת "עיר הצדק" או "עיר שלם", אבל לא דווקא עיר החכמה.
מקורות ופירושים נוספים
- לפי רמי ניר, מחבר הספר הוא דוד המלך, ומשמעות הביטוי קהלת בן דוד היא החכמה שהוליד דוד ביום הקהל .
- קהלת בן דוד / יהושע רוזנברג .
- פירוש לכל מילה בפסוק / מזמור .
- קהלת בערוב ימיו / אהובה קליין (ציור) .
מקורות
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2020-10-08.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "קהלת א א"
קטגוריה זו מכילה את 12 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 12 דפים.