קטגוריה:משלי כה טו
נוסח המקרא
בארך אפים יפתה קצין ולשון רכה תשבר גרם
בְּאֹרֶךְ אַפַּיִם יְפֻתֶּה קָצִין וְלָשׁוֹן רַכָּה תִּשְׁבָּר גָּרֶם.
בְּאֹ֣רֶךְ אַ֭פַּיִם יְפֻתֶּ֣ה קָצִ֑ין
וְלָשׁ֥וֹן רַ֝כָּ֗ה תִּשְׁבׇּר־גָּֽרֶם׃
בְּ/אֹ֣רֶךְ אַ֭פַּיִם יְפֻתֶּ֣ה קָצִ֑ין וְ/לָשׁ֥וֹן רַ֝כָּ֗ה תִּשְׁבָּר־גָּֽרֶם׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
רש"י
"ולשון רכה" - בתפלה ותחנונים
"תשבר גרם" - עצם קושי הגזרהרלב"ג
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"קצין" - שר ומושל, כמו (ישעיהו ג): "קצין תהיה לנו".
"גרם" - עצם, כמו (משלי יז): "תיבש גרם", ור"ל: הקושי.
מצודת דוד
"באורך אפים" - אם הקצין יכעוס על מי, והוא מאריך אפו לסבול הכעס ולא ישיב אמרים, אז בעבור זה יפותה ממנו הקצין ותנוח חמתו;ד
"ולשון רכה" - ואם יוסיף לדבר למולו רכות, אז הדבר הזה תשבר ותבטל קושי הכעס מכל וכל.מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
- פרשנות מודרנית:
תרגום מצודות: אם הקצין (שר ומושל) יכעוס על מי, והוא מאריך אפו לסבול הכעס ולא ישיב אמרים - אז בעבור זה יפותה ממנו הקצין, ותנוח חמתו; ואם יוסיף לדבר למולו רכות, אז הדבר הזה תשבר ותבטל גרם (עצם, קושי) הכעס מכל וכל.
תרגום ויקיטקסט: כשמבקשים רק ארך אפיים (דחייה בביצוע העונש ולא ביטול מוחלט של העונש), סביר שהקצין (הבּוֹס) הכועס יתפתה ויסכים. וכן, דיבור בלשון רכה, המביעה הסכמה עם כעסו וקבלה חלקית של טענותיו של הבוס, ישבור את הגרם (העצם, העיקר) של כעסו.
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי כה טו.
דקויות
ארך אפיים הוא דחייה של הכעס. הפסוק נותן עצה לאדם שהקצין (הבוס או המושל) שלו כועס עליו:
1. כשהקצין כועס, אפשר לפתות אותו לסלוח, אם מבקשים ממנו שהוא יאריך את אפו, שידחה את ביצוע העונש: "אם הקצין כועס עליך, אל תשתדל שיעביר חטאתך לגמרי, כי תפסת מרובה לא תפסת, רק תשתדל שיאריך אפו ולא יעניש תיכף" (מלבי"ם, רלב"ג פירוש שני). לשון רכה היא דיבור שמביע הסכמה חלקית עם הצד השני; במקרה זה - דיבור שמביע הסכמה עם כעסו של הקצין: "אני מסכים שטעיתי ואני ראוי לעונש, ורק מבקש לדחות את העונש". לדיבור כזה יש סיכוי להתקבל, לשבור את קושי הגזירה ולהקל את העונש.
2. כשהקצין כועס, אפשר לפתות אותו לסלוח, אם אנחנו מאריכים את אפנו ולא כועסים בחזרה: "שאם לא יכעס מדבריו אך יסבול אותם, הנה זה יהיה סבה להסיר ממנו הרע שחשב להביא עליו פתאום" (רלב"ג פירוש ראשון, מצודות). כשנוהגים בארך אפיים (סבלנות ורגיעה), ולא מתעצבנים בחזרה, גם הקצין הכועס יתפתה להירגע ולסלוח; וכן, דיבור בלשון רכה ונעימה יכול לשבור גם כעס קשה כמו גרם (עצם).
3. כשה' כועס עלינו, אפשר לפתות אותו לסלוח, אם אנחנו נוהגים מכאן והלאה בארך אפיים: "כי האיש החשוב הזה, שפגם במעשיו או בדיבורו, ייתן אל ליבו שלא לכעוס על שום דבר, וגם ירבה בתפילות ובתחנונים, כי על-ידי שתיים אלה יבטל את גזרתו" (רמ"ד וואלי).
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • Sefaria • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "משלי כה טו"
קטגוריה זו מכילה את 8 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 8 דפים.