פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות משלי


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
דבש מצאת אכל דיך פן תשבענו והקאתו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
דְּבַשׁ מָצָאתָ אֱכֹל דַּיֶּךָּ פֶּן תִּשְׂבָּעֶנּוּ וַהֲקֵאתוֹ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
דְּבַ֣שׁ מָ֭צָאתָ אֱכֹ֣ל דַּיֶּ֑ךָּ
  פֶּן־תִּ֝שְׂבָּעֶ֗נּוּ וַהֲקֵאתֽוֹ׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"דבש מצאת" - וגו'

רלב"ג (כל הפרק)(כל הפסוק)


"דבש מצאת". כשמצאת דבש והם עניני החכמה כמו שקדם אכול ממנו הראוי לך לבד ולא תחקו' במה שלא תוכל להשיגו שמא מביאך זה להקיא מה שהשגת מפני השבוש שיקרה בזאת ההשג' והמשיל זה הענין בדבש כי כן דרך הדבש כמו שזכ' הרב המור' כי מי שיאכל ממנו כראוי יקח בו תועלת ומי שיוסיף לקחת ממנו יותר ממה שראוי ימשך לו מזה שיקיאנו מצד קלקולו האצטומכא:

 

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"דבש מצאת אכל דיך" הגם שהוא "דבש" וטוב למאכל, והגם "שמצאת" אותו דרך מציאה, בכ"ז לא "תאכל" הרבה רק "דיך, פן תשבענו והקאתו", ומזה תקח משל.


 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"דבש" - כמו אם מצאת דבש, מהראוי הוא שתאכל ממנו מעט להיות די לך להשיב הנפש, כי כשתאכל הרבה כדי שביעה, פן תקיא את הכל ותאבד גם המעט שאכלת בתחילה;

מצודת ציון

"והקאתו" - ענין החזרת המאכל מן הגוף, וכן (ירמיהו מח): "וספק מואב בקיאו".

<< · מ"ג משלי · כה · טז · >>