מ"ג משלי כה טז


<< · מ"ג משלי · כה · טז · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
דבש מצאת אכל דיך פן תשבענו והקאתו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
דְּבַשׁ מָצָאתָ אֱכֹל דַּיֶּךָּ פֶּן תִּשְׂבָּעֶנּוּ וַהֲקֵאתוֹ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
דְּבַ֣שׁ מָ֭צָאתָ אֱכֹ֣ל דַּיֶּ֑ךָּ
  פֶּן־תִּ֝שְׂבָּעֶ֗נּוּ וַהֲקֵאתֽוֹ׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"דבש מצאת" - וגו'

רלב"ג

לפירוש "רלב"ג" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"דבש מצאת". כשמצאת דבש והם עניני החכמה כמו שקדם אכול ממנו הראוי לך לבד ולא תחקו' במה שלא תוכל להשיגו שמא מביאך זה להקיא מה שהשגת מפני השבוש שיקרה בזאת ההשג' והמשיל זה הענין בדבש כי כן דרך הדבש כמו שזכ' הרב המור' כי מי שיאכל ממנו כראוי יקח בו תועלת ומי שיוסיף לקחת ממנו יותר ממה שראוי ימשך לו מזה שיקיאנו מצד קלקולו האצטומכא:  

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"והקאתו" - ענין החזרת המאכל מן הגוף, וכן (ירמיהו מח): "וספק מואב בקיאו". 

מצודת דוד

"דבש" - כמו אם מצאת דבש, מהראוי הוא שתאכל ממנו מעט להיות די לך להשיב הנפש, כי כשתאכל הרבה כדי שביעה, פן תקיא את הכל ותאבד גם המעט שאכלת בתחילה;

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"דבש מצאת אכל דיך" הגם שהוא "דבש" וטוב למאכל, והגם "שמצאת" אותו דרך מציאה, בכ"ז לא "תאכל" הרבה רק "דיך, פן תשבענו והקאתו", ומזה תקח משל.

 

<< · מ"ג משלי · כה · טז · >>