מ"ג משלי כה טו


<< · מ"ג משלי · כה · טו · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
בארך אפים יפתה קצין ולשון רכה תשבר גרם

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
בְּאֹרֶךְ אַפַּיִם יְפֻתֶּה קָצִין וְלָשׁוֹן רַכָּה תִּשְׁבָּר גָּרֶם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
בְּאֹ֣רֶךְ אַ֭פַּיִם יְפֻתֶּ֣ה קָצִ֑ין
  וְלָשׁ֥וֹן רַ֝כָּ֗ה תִּשְׁבׇּר־גָּֽרֶם׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"באורך אפים יפותה קצין" - בעוד שהקב"ה מאריך אפו ואינו נפרע יתנו לב החוטאים לפתותו בתשובה ותפלה

"ולשון רכה" - בתפלה ותחנונים

"תשבר גרם" - עצם קושי הגזרה

רלב"ג

לפירוש "רלב"ג" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"בארך אפים". בהארכת האף והכעס יפותה השליט כשיכע' על הארץ ר"ל שאם לא יכעס מדבריו אך יסבול אותם הנה זה יהיה סבה להסיר ממנו הרע שחשב להבי' עליו פתאו' אך לא יסיר ממנו רעתו בשלימות אך לשון רכה תשבר העצם שהוא מהדברי' היות' קשים והיות' תקיפים ר"ל שכבר תשב' קשי החמה והאף ותתירם בשלימו' או ירצה בזה כי אם היה הקצין ארך אפי' הנה בזה יפותה שלא יגיע ממנו רע בלתי ראוי וזה ממה שיורה שאם היה רב הכעס הנה רב כעסו יבלבל עניניו ולא יוכל אדם לפתותו לבלתי עשות מה שיתחייב מכעסו והשאר יתבא' באופן הקודם או ירצה בזה כי הקצין יפותה בשיכע' על אד' בארך אפי' ר"ל בשלא יבקשו ממנו להמלט האי' ההו' אבל האריך האף זמן מה ובזה האופן אולי ימלט בבו' העת ההוא כי אולי תשך חמתו וזאת תחבולה טובה במה שבקש ראובן מאחיו בעבור הצלת יוסף אך לשון רכה תשבר קושי האף תכף:  

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"קצין" - שר ומושל, כמו (ישעיהו ג): "קצין תהיה לנו".

"גרם" - עצם, כמו (משלי יז): "תיבש גרם", ור"ל: הקושי. 

מצודת דוד

"באורך אפים" - אם הקצין יכעוס על מי, והוא מאריך אפו לסבול הכעס ולא ישיב אמרים, אז בעבור זה יפותה ממנו הקצין ותנוח חמתו;ד

"ולשון רכה" - ואם יוסיף לדבר למולו רכות, אז הדבר הזה תשבר ותבטל קושי הכעס מכל וכל.

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"בארך אפים יפותה קצין ולשון רכה תשבר גרם", אם הקצין כועס עליך, אל תשתדל שיעביר חטאתך לגמרי כי תפסת מרובה לא תפסת, רק תשתדל "שיאריך אפו" ולא יעניש תיכף, ועל זה, "יפותה, ויאריך אף", ואח"כ "לשון הרכה תשבר גרם" ועצם הקשה, והוא משל לקוח מחיות הזוללים בשר שישברו עצמות בלשונם, כן אח"ז בתחנונים תשבר מדת הדין הקשה. ויש בו מליצה, שה' יפותה בתפלה להאריך אף, ואח"ז ירפה כח הדין ע"י לשון רכה ותחנונים:

 

<< · מ"ג משלי · כה · טו · >>