פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות משלי


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
נשיאים ורוח וגשם אין איש מתהלל במתת שקר

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
נְשִׂיאִים וְרוּחַ וְגֶשֶׁם אָיִן אִישׁ מִתְהַלֵּל בְּמַתַּת שָׁקֶר.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
נְשִׂיאִ֣ים וְ֭רוּחַ וְגֶ֣שֶׁם אָ֑יִן
  אִ֥ישׁ מִ֝תְהַלֵּ֗ל בְּמַתַּת־שָֽׁקֶר׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"נשיאים ורוח וגו'" - כאשר יהיה תוחלת שוא כשהשמים מתקשרים בעבים והרוח מנשבת ואדם מצפה שיבא גשם ולא בא והם מצטערים וכלות עיניהם כך איש מתפאר לומר כך וכך צדקה אתן ליד גבאי והוא משקר וכלות עיני עניים למתנתו ואינה באה

רלב"ג (כל הפרק)(כל הפסוק)


"נשיאים ורוח". הנה האיש המתהלל במתן ולא יתנהו ר"ל שיראה עצמו חפץ לתת ולא יתן דומה לעננים ורוח כשיבואו שיבטחו הרואים שיהיה מטר ואחר זה לא יהיה מהם גשם והנה גנה זה החלק מהדבור כי הוא מגונה מאד:

 

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"נשיאים ורוח וגשם אין", כמו שאם יתראו נשיאים שהם נושאים משאת מתנת הגשם, וע"י שבא רוח ופזר העננים אין גשם, כן "המתהלל" ומבטיח "לתת" צדקה, ועבר עליו רוח ולא נתן "ושקר" בדברו, ואחז"ל שעי"כ ישולם לו מדה כנגד מדה שהגשמים נעצרים:


 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"נשיאים" - כמו אם יבואו עננים וינשב הרוח ויצפו אז על המטר ולא יבוא, שאז מרובה צער המצפים, כן איש המשבח עצמו בתת מתן למי וישקר באמריו, כי בזה ירבה צער המצפה.

מצודת ציון

"נשיאים" - עננים, ע"ש שמנשאים עצמם למעלה.

"מתהלל" - מלשון הלול ושבח.

"במתת" - מלשון מתנה.

<< · מ"ג משלי · כה · יד · >>